בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה בעניין תקלת מכשיר סלולרי

המבקש הגיש תביעה קטנה בסך 13,459 ₪ נגד המשיבה ממנה רכש ביום 29/6/2020 מכשיר טלפון נייד בסך 2,699 ₪.

המבקש מסתמך על פסק דין אחר שניתן בעיניינה של המשיבה (ת"ק 57242-12-14 שרון טל נ' סי.טי.אי גומובייל בע"מ).

פרטנר היא יבואנית המכשיר ויש לה אינטרס להסיר אחריות מהתקלה כדי שלא תצטרך לתקנה.

ב) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 39092-06-18 קול נ' סאני תיקשורת סלולארית בע"מ לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקש: יקיר קול המשיבה: סאני תיקשורת סלולארית בע"מ החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופט **** הורביץ) מיום 23.5.18 בת"ק 1897-10-17.

פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות: נקבע כי כמות האוזניות שנמכרה מן הסוג שרכש התובע ברחבי העולם איננה משליכה על התקלה באוזניות הספציפיות שרכש המבקש.

על מטרתו ותכליתו של בימ"ש לתביעות קטנות בפתיחת שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" ע"י יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירור תביעות בסכום נמוך שלא כדאי לבררו בהליך רגיל ראה גם: רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי, פסקה י' (19.6.16).

טענה זו נטענה בכתב ההגנה (סעיף 9), הגב' בן דוד חזרה על כך בעדותה (עמ' 2 שורה 17) ואין מקום להתערב במימצא העובדתי אליו הגיע בימ"ש קמא בעיניין זה. יודגש כי לאור סעיף 62 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984, לבימ"ש לתביעות קטנות יש גמישות רבה יותר בעינייני ראיות וסדרי דין מאשר בימ"ש "רגיל". בימ"ש קמא אמנם קיבל את טענת המבקש וקבע שלא נימסרה למבקש תעודת אחריות, אך אין הדבר מאיין את עצם קיומה של אחריות על המוצר והחלפת אוזניות במקרה של קילקול, שהרי המבקש עצמו בכתב התביעה דרש מהמשיבה לפעול כאמור.

רצונו של המבקש שלא ליפתור רק את בעייתו האישית אלא לקבוע קביעות ועקרונות גם ביחס לצרכנים אחרים (ראה למשל סעיף 10.6 לבר"ע) אין בה כדי לאפשר לו רשות ערעור על פסק דין זה במסגרתו זכה בתביעתו.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות ערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: ההלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

כפי שקבע בימ"ש קמא, אין עסקינן בעבירה שנעברה "בנסיבות מחמירות" המנויות בסעיף 23 א (ב) לחוק הגנת הצרכן, וגם אני לא שוכנעתי כי קיימות לכך ראיות במקרה שלפני.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 18.11.18 בת"ק 73060-01-18 ולפיו התקבלה בחלקה תביעת המבקשת.

בכתב התביעה טענה המבקשת כי רכשה בחודש יוני 2016 טלפון נייד חדיש בעלות של 3,000 ₪, עם אחריות של 24 חודשים של המשיבה.

נטען כי מיום הרכישה הבחינה בתקלות במכשיר ולאחר שהתגברו התקלות העבירה את המכשיר לתיקון במעבדה של המשיבה, היא טורטרה מספר פעמים, הוחלפו לה רכיבים בטלפון, אך ללא הועיל; התקלות המשיכו.

פסק דינו של בימ"ש קמא: בימ"ש קמא קיבל את הטענה לפיה המכשיר שרכשה המבקשת לא תקין וצוין כי "אין להמעיט ערך בכך שבסופו של יום הנתבעת הסכימה ואף הציעה לתובעת לקבל מכשיר אחר במקום המכשיר שבידה;". כן התקבלה הטענה כי הפעמים בהם פנתה המבקשת אל המשיבה היו יכולים להביא לכך שהמכשיר יתוקן.

ב) בפרוטוקול הדיון נכתב מפי המבקשת: "לשאלת בית המשפט לגבי ביטול פסק הדין, אני מסכימה לנהל את התביעה עכשיו. הייתי מעדיפה להגיע לפסק דין 5,000 ₪ פלוס" (עמ' 1 שורות 19-20 לפרוטוקול).

...

לאחר שעיינתי בבקשת ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפי אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, פסקה 4 לפסק דינו של הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

בימ"ש קמא בחן את מכלול הטענות, בין היתר העובדה שהמכשיר הישן נותר אצל המבקשת שכלל לא הייתה מעוניינת בביטול העסקה והשבת המכשיר, והגיע למסקנה ולפיה יש לקבל את תביעת המבקשת רק בחלקה הקטן.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 35713-09-16 אהרון נ' החברה המרכזית לתקוני טלפונים בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת כרמית בן אליעזר תובע יפה אהרון נתבעת החברה המרכזית לתקוני טלפונים בע"מ פסק דין

עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע רכש, ביום 24.4.16 מכשיר טלפון נייד מסוג ONE PLUS 2 בחנות KSP באילת.

התובע תובע את הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל אי תיקון התקלה וכן בשל עיכוב המכשיר לתיקון במשך פרק זמן העולה על הנקוב בתקנות הגנת הצרכן.

בחישוב התקופות עולה, כי מיום 20.5.16 בו הפקיד התובע את מכשירו לתיקון ועד ליום 14.6.16, בו שלחה הנתבעת הודעה לתובע כי הוא יכול להגיע לקבל את הטלפון מתיקון, חלפו (בנכוי שבתות וחג השבועות) 20 ימים, כאשר רק לגבי חלק מהתקופה (1.6-7.6) נטען כי נעשו ניסיונות להשיג את התובע, וגם אלו אינם מצדיקים את האיחור שניגרם, שכן גם מהרגע שאותר התובע חלפו ימים אחדים עד להחזרת המכשיר ללא הצדקה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

...

בניגוד לטענת התובע, אינני סבורה כי עצם העובדה ש KSP נאותה לבטל את העסקה ולהשיב לתובע את כספו, מוכיחה כי היתה תקלה שלא תוקנה, וסבורני כי משמימש התובע את זכותו לבטל את העסקה מול KSP ולקבל את כספו חזרה, הרי שככל שלטענתו מגיע לו פיצוי עליו הנטל להוכיח כי אכן התרחשה תקלה וזו לא תוקנה, והתובע לא עמד בנטל זה ולו בדוחק.

בנסיבות אלו, סבורני כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין העיכוב בתיקון מעבר לתקופה הקבועה בתקנות.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 600 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 150 ₪, סה"כ 750 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש (כב' הרשם הבכיר בנימין בן-סימון) מיום 22.7.2019 בת"ק 15631-12-18.

נציג המשיבה העיד כי "לא אמרנו שלא היו כלל בעיות לא התעלמנו מהבעיה", וכי "למה הוא לא פנה להחזיר ציוד מידית? הוא פנה להחזיר את הציוד רק באמצע אפריל... זה כמו סלולארי הוא יכול היה להשתמש בציוד לכל דבר. כיוון שהוא רכש אותו הוא יכול היה להשתמש בחברה אחרת עם הציוד שלהם. אין קשר בין הציוד לשירות" (עמ' 6 לפרוטוקול).

במקרה כזה של אי התאמה, יכול בית המשפט לבטל את העסקה ולהורות כי הסכום ששולם בגין העסקה יוחזר וכי הנתבעת היא שתיטול את המכשיר המקולקל מבית התובע.

על פסק-דין זה הוגשה בקשת רשות העירעור הנוכחית.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור טען המבקש כי בית-המשפט קמא טעה בשעה שקבע כי "באשר לשאר הטענות של התובע, לא מצאתי ממש ולא מצאתי כי ראוי לפצות אותו בגין כך". לטענתו, פסק-הדין אינו מעניק את המשקל הראוי להיבטים הצרכניים של העניין, ולא לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו בשל התקלות שלא תוקנו על-ידי המשיבה, נוכח פרק הזמן הממושך עד שהושב לו הסכום שנגבה ביתר, ונוכח היתנהלות המשיבה בעיניין כוונתה לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל.

וראו גם דברי כב' השופטת וילנר ברע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' מור (2018) לפיהם "תנתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (שם, בפיסקה 6 להחלטה).

...

בית-המשפט קמא שמע את עדויות הצדדים ועיין בראיות שהוצגו, והורה כי המשיבה תשלם למבקש סך של 5,500 ₪, בנוסף לסך שהושב למבקש על-ידי המשיבה קודם לכן.

לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.