בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה בעניין מכשיר טלפון נייד פגום

בהמשך פסק הדין צוין כי "ככל והתובע היה מזדהה בפני הנתבע טרם זה הזמין את המישטרה, מדוע לא צולמה התמונה בזמן אמת בטרם הנתבע הזמין את המישטרה? הרי מכשירי הטלפון הניידים שמשמשים כמצלמה היו בידי התובע ובידי העדים ואלו יכלו לתעד את הצגת תעודת הזהות וזאת עוד בטרם הנתבע הזמין את המישטרה". עוד צוין, שאילו המבקש היה מציג תמונה שהמבקש הזדהה או ישב עם תעודת זהות בטרם המשיב 1 הזמין את המישטרה, הרי שהדברים היו נראים אחרת.

במישור המהותי, נזכיר מספר מושכלות יסוד אודות מהות ההליך שעניינו בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות.

בעיניין זה נאמר לא אחת שככלל, בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל מהיר ופשוט של סכסוכים, הליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ראוי שיסתיים ללא הליך השגה וכי הרשות לערער תנתן במקרים חריגים שבהם נפל פגם מהותי הדורש את היתערבות ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (19.3.15)).

...

אמנם בית משפט קמא צירף את משיבה 2 כצד להליך ואף הורה למשיבה 2 להגיש כתב הגנה אלא שבית משפט קמא ציין בפסק דינו כי הוא לא מצא מקום להתייחס לטיעוני משיבה 2 בכתב ההגנה וזאת נוכח המסקנה אליה הגיע, כמפורט לעיל.

לאור כל האמור ונוכח אמות המידה המחמירות למתן הרשות לערער, אין לפני נסיבות המצדיקות את מתן הרשות לכך.

על כן, הבקשה למתן הרשות לערער נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, בתיק ת"ק 14253-07-21, מהתאריך 20.03.2022, שניתן על ידי כב' הרשמת הבכירה ציפי כהן אביטן.

נטען עוד שבית המשפט קמא שגה כאשר ביסס את פסק דינו על העובדה שהסכם המכר לא הוצג על ידי התובע ותוך הסתפקות בעיון בתוכנו במהלך הדיון מתוך המכשיר הנייד של המשיב 2.

כלומר, לא קיימת זכות קנויה לערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות ונדרשת רשות מבית המשפט לערעורים.

בעיניין זה נאמר לא אחת שככלל, בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל מהיר ופשוט של סכסוכים, הליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ראוי שיסתיים ללא הליך השגה וכי הרשות לערער תנתן במקרים חריגים שבהם נפל פגם מהותי הדורש את היתערבות ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (19.3.15)).

ההלכה הנוהגת בבית המשפט לתביעות קטנות היא שההליך המשפטי נועד להיות, ".. הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.3.2015). (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015)‏‏, וראו לעניין זה; רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' נתנאל מור (9.8.18), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.16))". אשר לטענות לגופן, עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי בית משפט קמא שמע את הצדדים, הן את המבקש והן את המשיב שהעיד בשם המשיבה ואת שהוצג לפניו והגיע למסקנה שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו.

מנגד, הנתבעת צירפה לכתב ההגנה עתק של החוזה ואף נציג הנתבעת הציג בפני בית המשפט במהלך הדיון את ההסכם המקורי מהטלפון הנייד.

...

ההלכה הנוהגת בבית המשפט לתביעות קטנות היא שההליך המשפטי נועד להיות, ".. הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.3.2015). (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015)‏‏, וראו לעניין זה; רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (9.8.18), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.16))". אשר לטענות לגופן, עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי בית משפט קמא שמע את הצדדים, הן את המבקש והן את המשיב שהעיד בשם המשיבה ואת שהוצג לפניו והגיע למסקנה שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו.

לאור כל האמור לעיל ונוכח אמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור, כפי שהובא לעיל, מסקנתי היא שלא הונח בסיס המצדיק התערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.

על כן הנני דוחה את הבקשה.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, כבוד השופטת אלדר, מיום 12.5.2022 בת"ק 67312-08-21 במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיב לחיוב המבקשת בפצוי בשל עיכוב ומעצר כמו גם חדירה לטלפון סלולרי.

עוד נטען כי שגה בית המשפט קמא שעה שמצא לחייבה בפצוי המשיב, וזאת מקום בו לא נפל פגם בפעולותיהם או בהחלטותיהם של נציגי המישטרה במקרים דנן, ואף אם יימצא כי נפלו טעויות בשקול הדעת, אין להסכים עם הקביעה על פיה טעויות אלו מגיעות לכדי רשלנות או שרירותיות המזכה את המשיב בפיצויים וזאת אף מבלי להביא בחשבון את תרומתו של המשיב לאירועים, המהוה אשם תורם בשיעור המגיע כדי 100%.

לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לנימוקי בקשת רשות העירעור ולתשובה, לטיעוני הצדדים במסגרת הדיון ולפסק דינו של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן למבקשת רשות ערעור, וכי דין בקשת רשות העירעור להיתקבל באופן חלקי, טעמיי להלן; אקדים ואציין כי בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, מידת התערבותה של ערכאת העירעור בפסקי דין אשר ניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות, מצומצמת ותעשה אך מקום בו הטעות או הכשל , ברורים ועולים מתוך הפסק.

הנקודה היחידה אשר ביחס אליה מצאתי כי דין בקשת רשות העירעור להדחות, הנה זו אשר עניינה תפיסת מכשיר הטלפון הסלולרי של המשיב, והשבתו לידיו רק בעבור מספר ימים.

" סוף דבר, בקשת רשות העירעור מתקבלת ופסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל וזאת בכל הנוגע לחיוב המבקשת בפצוי המשיב בגין נזקיו בשני האירועים נשוא ההליך.

כל זאת, למעט חיובה של המבקשת בפצוי המשיב בגין נזקיו אשר מקורם בנטילת המכשיר הטלפון הנייד, והשבתו לידיו בעבור שבעה ימים.

...

בכתב ההגנה טענה המשיבה כי דין התביעה להידחות עת לא ניתן להורות כי המבקשת פעלה בחוסר סבירות או בניגוד להוראות הדין.

לשיטת המבקשת, הוראות הדין כמו גם פסיקתו של כב' בית המשפט העליון, מכוונים כולם למסקנה על פיה דין תביעתו של המשיב לדחייה.

הנקודה היחידה אשר ביחס אליה מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, הינה זו אשר עניינה תפיסת מכשיר הטלפון הסלולארי של המשיב, והשבתו לידיו רק בעבור מספר ימים.

" סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת ופסק דינו של בית המשפט קמא מבוטל וזאת בכל הנוגע לחיוב המבקשת בפיצוי המשיב בגין נזקיו בשני האירועים נשוא ההליך.

חלף שיעור הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט קמא, תשלם המבקשת למשיב את הסך של 3,000 ₪.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בבת ים (כב' הרשם הבכיר מיכאל שמפל) מיום 23.4.23 בת"ק 7247-01-23 לפיו התקבלה במלואה תביעת המשיב- התובע נגד המבקשת – הנתבעת לפיצויים מכוח סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק" או "חוק התיקשורת").

עניינינו בתביעה קטנה לקבלת פיצוי על סך 29,000 ₪ בגין שיגור 40 מיסרוני פירסומת לטלפון הנייד של המשיב מטעמה של המבקשת.

בכתב התביעה נטען כי במהלך שנת 2022 החלה הנתבעת לשלוח למכשיר הנייד של התובע הודעות SMS שיווקיות המהוות "דבר פירסומת" לפי סעיף 30א לחוק.

לא נפל פגם מהותי בקביעות עובדתיות או משפטיות בפסה"ד. לפי הוראות החוק לנמען (ולא למפרסם) עומדת הזכות לשלוח הודעת סרוב כראות עיניו, בכתב או בדרך בה שוגרה הודעת הפרסומת.

בית משפט קמא קבע בפסה"ד בפירוש כי הוא מקבל את ההסבר של התובע כי לא רצה לפעול כדרישתה של הנתבעת ולבקש הסרה מרשימת הדיוור על דרך של משלוח הודעת טקסט למספר טלפון שהוא לא מכיר.

לא מצאתי בבקשת רשות ערעור טעם המצדיק היתערבות בכך וגם בעיניין זה אני מסכימה עם נימוקי בימ"ש קמא.

...

אני סבורה כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן, בימ"ש קמא צדק כאשר קבע כי היה די בהודעות הסירוב של התובע על מנת לענות אחר דרישת חוק התקשורת.

אני סבורה כי התשובה על כך בחיוב.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

המבקשת מלינה על איכות הראיות עליהן ביסס בית המשפט קמא הכרעתו, כשלדידה נידרשת מומחיות לצורך קביעת ממצאים בעיניין שבמחלוקת ובמקרה דנא הסתפק בית המשפט קמא בעיון בצילומים שהוצגו ע"י המשיבה מתוך מכשיר הטלפון הנייד.

לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי אין שחר לטענות המבקשת כנגדה בכל הנוגע לתיקון הפגמים והיעדר ההתאמה בפריטי הריהוט שנרכשו על ידה, וכי ניסיונותיה החוזרים ונשנים לפנות אל המבקשת בבקשה להחלפת הרהיטים שספקה לה או לתיקונם עלו בתוהו.

כידוע, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מוסדר בתקנה 16(א) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 אשר זוהי לשונו: "המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט או על החלטתו לפי תקנה 12 לגבי בקשה לבטל החלטה שלא בפני בעל דין, הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה". המבקשת אינה חולקת על כך, שבקשת רשות העירעור לא הוגשה על ידה תוך המועד הקבוע בדין.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכל אשר מונח לפניי באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

למעלה מן הצורך יובהר, כי ממילא וגם לגוף העניין דין טענות המבקשת להידחות.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.