מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה בירושלים

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנַיי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר), במסגרת איחוד 3 תביעות – ת"ק 34672-02-22; ת"ק 40915-02-22; ת"ק 16513-05-22 (להלן: "התביעות") – בגדריו נדחו התביעות במלואן ואף חויבו המבקשים בהוצאות לטובת המשיבה, בסך כולל של 4,500 ₪ (להלן: "פס"ד קמא"; "בית משפט קמא").
...
ביום 2 ביולי 2015, נמסרה למבקשים הודעה בכתב על ביטול ההסכם (להלן: "הודעת הביטול"); במסגרתה נומקה הודעת הביטול – החל מהואיל השני – בזו הלשון: "והואיל: וביום 22.6.15 ביקש הקונה לבטל את הסכם המכר, והמוכר נעתר לו בכך, והואיל: ועד למועד זה שולמה חלק מן התמורה בגין הסכם זה למוכר; והואיל: והקונה מצהיר בזאת כי הוא המחה את מלוא הזכויות שהיו לו כתוצאה מהתשלומים ששילם למוכר בגין הדירה עד למועד ביטול הסכם המכר ביום 22.6.15, לקונים החדשים של הדירה, בני הזוג (...) פלברבאום (...)". ביום 22 ביוני 2015 נחתם הסכם מכר דירה שלישי בו התמורה הועמדה על סך של 1,730,000 ₪ - אך עיקולים על הדירה לא היו כלל ועיקר – כפי הנאמר בהואיל השני: "והואיל: והמוכר מצהיר שהדירה נקיה מכל חוב, שעבוד, משכנתא, עיקול וזכות צד ג'.". אולם, למרות האמור לעיל, הצליחו המבקשים למכור את הדירה לקונה אחר (להלן: "הקונה השלישי"), אלא שהתמורה בפועל שהוסכם עם הקונה השלישי, הייתה נמוכה בסך של 70,000 ₪ מהתמורה המקורית (להלן: "התמורה בפועל") – לטענת המבקשים ההפחתה במחיר הדירה, נעשתה כתוצאה מהטלת העיקולים שלא כדין על ידי העירייה וממחדלה בהסרתם (להלן: "הנזק"), שכן הקונה הראשון לבסוף לא הסכים לבצע עסקה בשל העיקולים שרבצו על הדירה.
תוצאת פסק הדין הנ"ל נסמכו על הקביעות כדלהלן: העיקול שהוטל על חלקו של האב המנוח ז"ל בדירה, היה שלא כדין, שכן האב נפטר כאמור קודם הטלת העיקול (שהוטל ביום 4.10.11 ); העיקול שהוטל על חלקה של האם המנוחה ז"ל בדירה, היה כדין, שכן העיקול הוטל עוד בחייה (הכוונה לעיקול הנ"ל, משנת 2011); חלה התיישנות על העיקולים, שכן התביעות בבית המשפט קמא הוגשו לאחר יותר מ-7 שנים ממועד הטלת העיקולים על הדירה – העיקולים הוטלו בשנים 2011 ו-2014, ואילו התביעה הוגשה לבית משפט קמא, לראשונה בפברואר 2022; ההתיישנות אינה חלה, כטענת המבקשים, החל ממועד מתן החלטת רשמת ההוצל"פ – הכוונה להחלטת כב' הרשמת מרים דרמוני יזדי, מיום 28 באפריל 2019, לפיה הליכי ההוצל"פ מבוטלים, אלא מיום הטלתם; הטלת העיקול על הדירה, מעת שלא רשום על שמם של המבקשים, אינו מהווה לשון הרע, שכן עיקול בנסיבות העניין דנא, אינו מביא לידי ביזיון אדם כאילו אינו עומד בתשלומיו וכי מצבו הכלכלי אינו שפיר; בדבר הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מן העיקולים, המבקשים אינם זכאים לפיצוי הן מחמת התיישנות והן מחמת הקביעה לעיל כי חלק מן העיקולים הוטלו כדין; למבקשים קיים אשם תורם בשיעור של 50% – שכן, לא טרחו ולא וידאו כי רישום העיקול הוסר; המבקשים לא פעלו להקטנת הנזק –שכן, היו יכולים למנוע את הנזק בכך שהיו מקדימים לפרוע את חובות הארנונה שרבצו על הנכס; בית המשפט קמא קיבל את טענת המשיבה כי לאחר ביטול העסקה עם הקונה השני (מר וגב' פוגל), התקשרו המבקשים בהסכם מכירה שהתגבש ולפיכך לא נגרם להם כל נזק, שכן הדירה נמכרה באותו מחיר בו ננקב בהסכם עם ה"ה פוגל; כמו כן, בית משפט קמא קבע כי: "מדובר, בסופו של דבר, בעניין טכני, שניתן היה לתקנו בנקל, כפי שאכן נעשה."; עוד קבע בית משפט קמא כי: "ההסכם מראש העניק להם (לקונה – א"ד) את הזכות להתעכב בביצוע התשלומים במקרה של אי הסרת רישום העיקול."; זאת ועוד, בית המשפט קמא לא קיבל את עדותו של מר פוגל: "לפיה ההתנצלות של התובע (המבקש 1 – א"ד) גרמה לחוסר אמון מוגבר."; לבסוף, סייג בית משפט קמא את גרימת הנזק, בכך שלמבקשים הייתה דרך למנוע את הנזק הנטען - שכן: "הייתה להם זכות לאכוף את ההסכם על הרוכשים."; לאור האמור, בית משפט קמא אף דחה את טענת המבקשים לעוגמת נפש.
סוף דבר על המשיבה לשלם למבקשים מחצית משכר הטרחה ששולם על ידם (8,500 ₪) דהיינו, 4,250 ₪.
כמו כן, הגעתי לכלל מסקנה כי למבקשים נגרמה עוגמת נפש, ולפיכך, בגין רכיב זה תשלם המשיבה למבקשים סך כולל של 3,000 ₪.
נוסף על האמור לעיל, אני מורה על ביטול ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבה בסך כולל של 4,500 ₪, בפס"ד קמא.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 6881-09-21 כץ נ' קוזינסקי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח מבקש אלכס כץ ע"י ב"כ עו"ד רוני דובר משיבים 1. סנדרה סול קוזינסקי 2. שמואל סרג' קוזינסקי ע"י ב"כ עו"ד נתנאל קוג'ינסקי פסק דין
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט אלעד לנג) מיום 26.7.2021 בת"ק 10669-11-20, במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיבים כנגד המבקש, והתקבלה באופן חלקי תביעה שכנגד של המבקש כנגד המשיבים.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין, אני סבורה כי קיימת הצדקה לשמיעת עד אחד מתוכם כמפורט להלן: בכל הנוגע לשני השוכרים הנוכחיים של הדירה (בני הזוג סטאוט) – המבקש הציג בדיון בבית משפט קמא מכתב מיום 20.6.2021 בחתימתם של שני השוכרים האמורים.
בהתחשב באמור לעיל, אני סבורה כי מוצדק להשיב את הדיון לבית משפט קמא לצורך שמיעת עדותו של העד הנ"ל, ולו לצורך הסרת חשש שמא המבקש לא קיבל יומו מחמת אי שמיעת העדות האמורה.
סוף דבר לאחר שראיתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שהדיון יושב לבית משפט קמא בעניין התביעה העיקרית בלבד, וזאת לצורך שמיעת עדותו של איש התחזוקה מטעם המבקש (מר אמין תמימי).

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר) בת"ק 25564-05-22, מיום 18.8.22.
לאחר אלה, ביום 18.8.22, ניתן פסק הדין מושא העירעור.
...
לא שוכנעתי, לכן, כי אי הצגת התמונות פגמה באופן מהותי בעניינה של המבקשת או מקימה פגם בעצמה המצדיקה מתן רשות ערעור.
זהו נדבך נוסף התורם למסקנה, לפיה יש לדחות את הבקשה.
הכרעה בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנַיי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט אלעד לנג), מיום 12 באוקטובר 2022 בת"ק 2287-04-21, לפיו הורה בית המשפט קמא כי המשיבה (הנתבעת) תשלם למבקש (התובע) סך של 1,500 ₪ בגין הפרת הוראות סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב־1982 (להלן: "חוק הספם"; "החוק").
כמו כן, איחזור על דברי בהחלטתי ברת"ק (מחוזי י-ם) 57530-02-22 אריאב נ' חדד ( 07.07.2022) לאמור: "בפסיקה נקבע כי בשל טיבם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תנתן רשות ערעור רק במקרים חריגים, עקב עוול קשה, או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה (רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.2016) פסקה 6). המקרה שלפניי אינו נימנה על חריגים כאמור ואין זו דרכה של ערכאת העירעור להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם באופן ישיר (ע"א 4933/17 גרין נ' פרידמן (11.10.2020) פסקה 43).". זאת ועוד, כידוע, "ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות. היתערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה. ניתן ליתן רשות ערעור גם כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת במימצא עובדתי או ביישום הדין. ראו לעניין זה: רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' מור (9.8.2018), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.2016).", וראו עוד: רת"ק (מחוזי ת"א) 40371-07-20 פלח נ' אברמוב ( 20.07.2020); לדידי, אין המקרה שלפניי מאותם מקרים המצריכים היתערבות.
...
ביחס להעדר ציון "פרסומת", נחה דעתי כי שיקולי בית המשפט קמא בדין הם; ולפיכך, לא מצאתי, גם בעניין זה, מקום להתערב בתוצאת פסק הדין קמא.
בענייננו, לא מצאתי כי נפלה שגגה, בפסק הדין קמא, או טעות יסודית או עוול למי מהצדדים; עיינתי היטב בפסק הדין קמא ולא מצאתי טענה שטען מי מהצדדים שלא קיבלה התייחסות ונדונה בצורה ברורה וקוהרנטית; נחה דעתי כי מסקנות בית המשפט קמא נכונות בנדון דנן.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית; המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה ועל כן, אין חיוב בהוצאות.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק־דין של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר שי צרפתי), מיום 28 במרץ 2023, במסגרת תביעה ותביעה שכנגד – ת"ק 26960-06-21 ות"ק 64410-08-21 – לפיו נדחו שתי התביעות הנ"ל (להלן: "בית משפט קמא"; "פסה"ד").
כידוע, "ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות. היתערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה. ניתן ליתן רשות ערעור גם כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת במימצא עובדתי או ביישום הדין. ראו לעניין זה: רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' מור (9.8.2018), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.2016).", וראו עוד: רת"ק (מחוזי ת"א) 40371-07-20 פלח נ' אברמוב (נבו 20.07.2020); רת"ק (מחוזי י-ם) 57530-02-22 אריאב נ' חדד (נבו 07.07.2022).
...
בית המשפט קמא האריך לבאר ולסקור מה בין נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות; ומסקנתו כאמור כי: "לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי את מלוא המידע שבפני ביהמ"ש, אני פוסק כי דין שתי התביעות להידחות.". בית המשפט קמא, ביחס לתביעה הראשונה, זו של המבקש וזו מושא הערעור, קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה, שהוא מהנדס בהתבסס על הקביעה כי רמת מומחיותו גבוהה יותר בכל הנוגע לסוגיות שבמחלוקת מאשר של המומחה שהינו שמאי ביטוח, שהגיש המבקש.
סבורני, כי בית משפט קמא לא שת ליבו לממצאים העובדתיים בצורה מספקת.
סבורני, כי היה על בית משפט קמא לדון בסוגיה זו, ולהכריע האם נבנה או לא נבנה קיר לאחר רכישת הדירה על ידי המבקש, ולברר היטב האם הקיר נבנה בצורה לקויה אשר ליקוי זה עשוי לגרום לרטיבות בדירת המבקש ולא כתוצאה מעדר תחזוקת דירת המשיבה.
משום כך, יש לקבל את ערעורו ולחייב את המשיבה בסכום התביעה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל ופסק דינו של בית משפט קמא מבוטל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו