פסק דין בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כבוד הרשם הבכיר י. יגאל –עופר) מיום 14.11.2022, אשר מצא לסופו של יום לדחות את תביעתו של המבקש.
ועתה, אפרט מתוך כתב ההגנה:-
כבר בסעיף הראשון לכתב ההגנה, אישר המשיב במפורש, ובלשונו – "... הנתבע הצהיר כי אין באפשרותו לתת אחריות על העבודה". לכך ביטוי גם לאורך כתב ההגנה, וכך, למשל, בסעיף 14, כתב כך – "אכן הנתבע נתבקש על ידי התובע לבוא לתיקון הנזק, אך הנתבע לא אחראי לנזק ולכן סרב".
בתוך כך נמצא להדגיש שככל שסבור המשיב שקבל הוא על עצמו עבודה ללא אחריות, הרי, עליו, ורק עליו, היה הנטל להוכיח זאת.
כדוגמא לכך שבנסיבות אלה נופח הנזק בצורה שאינה מתכתבת עם ההיתקשרות הבסיסית אך אציין את סעיף 18 לכתב התביעה לפיו התבקש המשיב גם לסך של 200 ₪ בגין צמיג שכנראה נפגע ברכבו של המבקש.
...
בנסיבות העניין, ולאחר שבפניי גם תשובת המשיב, החלטתי מתוקף סמכותי לראות בבקשה זו כערעור, ובהמשך לכך, ניתן פסק דין זה.
ייתכן שלעצם ההתקשרות, שלאמיתם של דברים, אף אינה במחלוקת, יש ביטוי בזכרון דברים קצר ולקוני (ת/1), אך אף בהינתן שכך, מסמך מפורט יותר המתייחס לטיב העבודות ולאחריות המשיב לאיכות עבודתו, אין בנמצא.
אסמכתא בכתב להסכמה לעבודה ללא אחריות, אין בפניי, ומשכך, מתחייבת המסקנה שטענת המשיב להסכמה לביצוע עבודה תמורת סכום הגון, אך ללא כל אחריות מצידו, אינה מוכחת.