בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה בגין הפרת חוק התקשורת

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות קריות (כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד אברהם), מיום 24.6.2020, במסגרתו דחה בית משפט קמא תביעת המבקש לקבלת פיצוי בגין קבלת דואר ספם שנשלח על ידי המשיבה, תביעה מכוח סעיף 30 א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התיקשורת").

לטענתו שגה בית משפט קמא בכך שדחה את התביעה על אף שקבע שהתקיימה הפרה לפי סעיף 30 א לחוק התיקשורת וכי השיקולים שהובאו על ידו, לדחיית התביעה, הם שיקולים שבית המשפט מחויב לשקול במסגרת הדיון בקביעת שיעור הפצוי בגין הפרת חוק התיקשורת וכי השיקולים המנויים בסעיף 30א(י)(3) לחוק התיקשורת הם שיקולים באשר לשעור הפצוי, במסגרת קבלת התביעה, ולא לקביעה שהמבקש אינו זכאי לפצוי.

מכל האמור סבר המבקש כי זה המקרה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא מאחר ומדובר בטעות משפטית בולטת המחייבת את התערבותו של בית משפט זה. המשיבה ביקשה לדחות את בקשת רשות העירעור וסומכת את ידה על פסק דינו המנומק של בית משפט קמא, ולטענתה לא קיימת כל עילה להתערב בפסק דין זה. דיון; לאחר שעיינתי בבקשת רשות העירעור, בתגובת המשיבה לבקשה ובתיק בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להיתקבל, דן בבקשה כערעור, והערעור מתקבל.

...

עוד הפנה בית משפט קמא לפסק דינו של בית המשפט המחוזי ברת"ק (ת"א) 33695-07-18 זיו אנג'ל נ' מ. א. ג. פרוייקטים ויזמות בע"מ במסגרתו נקבע: "מלשון סעיף 30 א (י)(1) עולה ברורות כי המחוקק לא חייב את בית המשפט בפסיקת הפיצוי אלא הותיר זאת לשיקול דעתו. במקרים מתאימים, בית משפט רשאי שלא לפסוק פיצוי אם הוא מגיע למסקנה שאין הצדקה לפסיקת הפיצוי כמבוקש". משבא בית משפט קמא ליישם את קביעתו הנורמטיבית, כאמור לעיל, מצא כי חלק מהשיקולים אם בכלל לפסוק פיצוי, מתבסס על מספר ההודעות שנשלחו והאם המבקש הוסר מרשימת המשלוח לאחר שביקש זאת.

מכל האמור סבר המבקש כי זה המקרה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא מאחר ומדובר בטעות משפטית בולטת המחייבת את התערבותו של בית משפט זה. המשיבה ביקשה לדחות את בקשת רשות הערעור וסומכת את ידה על פסק דינו המנומק של בית משפט קמא, ולטענתה לא קיימת כל עילה להתערב בפסק דין זה. דיון; לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובת המשיבה לבקשה ובתיק בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, דן בבקשה כערעור, והערעור מתקבל.

באשר לשכר טרחתו של עורך הדין התובע יפים דבריו של כב' השופט פוגלמן בהלכת חזני- רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי ,פסקה 10: "הרי שתכליותיה המיוחדות של תביעה לפי חוק הספאם מוליכות למסקנה כי יש לפסוק שכר טרחה והוצאות בסכום שבמכלול יהפוך את הגשתה לכדאית. לשון אחר: סכום שכר הטרחה וההוצאות שייפסק בתביעה כזו קשור בקשר הדוק בסכום שייפסק כפיצוי בגין ההפרות, ויש לראות בהם מכלול אחד (ובלבד שלא ייפסק לתובע סכום גבוה מזה שסביר ומידתי להוציא לשם ניהול ההליך)." (ראה: פסקה 10 להלכת חזני).

במסגרת תביעתה טענה המבקשת כי על המשיבה להשיב לה תשלומים שגויים בהם היא חויבה בסך 855 ₪, וכן לשלם לה פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 80,000 ₪ בגין שני המנויים, בין היתר בשל הפרות חוזרות מצד המשיבה ובהסתמך על הוראת סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן.

באשר לטענה בדבר משלוח הודעת "ספם" נקבע, כי ההודעה נשלחה במועד בו המשיבה סברה כי המבקשת עדיין לקוחה שלה וכי מדובר בהודעה אחת אשר המשיבה לא דרשה את הסרתה ובנסיבות אלו אין מקום לפסיקת פיצוי בגין רכיב תביעה זה. בנוגע להודעת המשיב הפורמאלי נקבע, כי מדובר בפניית התראה לפני נקיטת הליכים ולא בפניית פירסומת כמשמעותה בחוק התיקשורת ומשכך אף רכיב תביעה זה נדחה.

תשובת המשיבה לבקשה - נטען כי הבקשה הוגשה באיחור, שכן לטענת המשיבה פסק הדין ניתן ביום 17.12.2020 ובקשת רשות העירעור הוגשה ביום 8.2.21, בעוד שעל פי סעיף 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, וגם בפסק דינו של בית המשפט קמא, נקבע כי המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הנו 15 ימים מיום פסק הדין.

...

ואולם, כמבואר להלן, אני סבורה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות אף לגופה.

אף לא מצאתי לקבל את טענות המבקשת לעניין חוק התקשורת והודעות הספאם ומקובלת עליי קביעת בית המשפט קמא כי ההודעה ששלחה המשיבה נשלחה בעת שסברה המשיבה כי היא נשלחת למנויה שלה, וכי ממילא המבקשת לא ביקשה את הסרתה בהתאם לחוק התקשורת.

סיכום - מטעמים אלו, על משקלם המצטבר, נדחית בקשת רשות הערעור.

עם זאת, בימ"ש קמא לא קיבל את טענות המשיב בנוגע להפרת חוק הגנת הפרטיות וחוק הגנת הצרכן הואיל והן נטענו בעלמא מבלי שהמשיב פירט (בכתב התביעה או בדיון) את העובדות והעילות המשפטיות המבססות פיצוי בגין הפרות אלו.

לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להדחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, ובכלל זה בתביעות מכוח חוק התיקשורת – ניתנת במקרים חריגים במיוחד.

ניתן היה שלא להדרש כלל לבקשת רשות העירעור במתכונתה הנוכחית, אך לא מצאתי לנכון להורות למבקשים להגיש מיסמך מתוקן, גם בשים לב לכך שאינני מוצאת לנכון לבקש את תשובת המשיב לבקשה, כך שהוא אינו צריך להדרש לטענות שהועלו בבר"ע. מקובלת עלי גם מסקנת בית משפט לתביעות קטנות בנוגע לאחריות עובדיה ונראה כי טענת המבקשים לפיה בימ"ש קמא העתיק בשגגה מפס"ד אחר שאינו קשור לתיק, אינה נכונה.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי גובה הפצוי שנפסק בגין כל הודעה מפירה לחובת המבקשים - 300 ₪ הנו על הצד הנמוך והתרשמתי כי לעניין גובה הפצוי בימ"ש שקל את מכלול השיקולים הרלוואנטיים בעיניינו בהתאם לתכלית חוק התיקשורת.

...

סעיף 30 א (ב) לחוק התקשורת קובע כי: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מראש מפורשת של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; ... ". מסקנת בימ"ש קמא בנוגע לזיקת המשיב למספר בו התקבלו ההודעות והעדר הצורך להידרש לחוות דעת המומחה מקובלת עלי.

ניתן היה שלא להידרש כלל לבקשת רשות הערעור במתכונתה הנוכחית, אך לא מצאתי לנכון להורות למבקשים להגיש מסמך מתוקן, גם בשים לב לכך שאינני מוצאת לנכון לבקש את תשובת המשיב לבקשה, כך שהוא אינו צריך להידרש לטענות שהועלו בבר"ע. מקובלת עלי גם מסקנת בית משפט לתביעות קטנות בנוגע לאחריות עובדיה ונראה כי טענת המבקשים לפיה בימ"ש קמא העתיק בשגגה מפס"ד אחר שאינו קשור לתיק, אינה נכונה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפנַיי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט אלעד לנג), מיום 12 באוקטובר 2022 בת"ק 2287-04-21, לפיו הורה בית המשפט קמא כי המשיבה (הנתבעת) תשלם למבקש (התובע) סך של 1,500 ₪ בגין הפרת הוראות סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב־1982 (להלן: "חוק הספם"; "החוק").

כמו כן, איחזור על דברי בהחלטתי ברת"ק (מחוזי י-ם) 57530-02-22 אריאב נ' חדד ( 07.07.2022) לאמור: "בפסיקה נקבע כי בשל טיבם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, תנתן רשות ערעור רק במקרים חריגים, עקב עוול קשה, או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה (רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.2016) פסקה 6). המקרה שלפניי אינו נימנה על חריגים כאמור ואין זו דרכה של ערכאת העירעור להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם באופן ישיר (ע"א 4933/17 גרין נ' פרידמן (11.10.2020) פסקה 43).". זאת ועוד, כידוע, "ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות. היתערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה. ניתן ליתן רשות ערעור גם כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת במימצא עובדתי או ביישום הדין. ראו לעניין זה: רע"א 5623/18 עריית ירושלים נ' מור (9.8.2018), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.2016).", וראו עוד: רת"ק (מחוזי ת"א) 40371-07-20 פלח נ' אברמוב ( 20.07.2020); לדידי, אין המקרה שלפניי מאותם מקרים המצריכים היתערבות.

...

ביחס להעדר ציון "פרסומת", נחה דעתי כי שיקולי בית המשפט קמא בדין הם; ולפיכך, לא מצאתי, גם בעניין זה, מקום להתערב בתוצאת פסק הדין קמא.

בענייננו, לא מצאתי כי נפלה שגגה, בפסק הדין קמא, או טעות יסודית או עוול למי מהצדדים; עיינתי היטב בפסק הדין קמא ולא מצאתי טענה שטען מי מהצדדים שלא קיבלה התייחסות ונדונה בצורה ברורה וקוהרנטית; נחה דעתי כי מסקנות בית המשפט קמא נכונות בנדון דנן.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית; המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה ועל כן, אין חיוב בהוצאות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו רת"ק 58139-11-23 אייש נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת איריס אייש, עו"ד המשיבה בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופטת ויג'דאן חליחל) מיום 2.7.2023 בת"ק 60393-01-23 ולפיו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיבה.

למרות שביקשה לרכוש את הטאבלט במחיר 19 ₪ סירבו נציגי המשיבה למכור לה את הטאבלט במחיר זה. לפיכך, ביקשה לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ₪ מכוח סעיף 31 א' לחוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 (להלן גם: "החוק") וזאת בגין הפרת סעיף 17 ב' לחוק.

היתעלם מהודאות הנתבעת בדבר הפרת החוק ופגע בתדמיתה של התובעת.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, ערכאת ערעור מיתערבת בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים ביותר עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, ערכאת ערעור מתערבת בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים ביותר עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

העובדה שהמחיר הטשטש (ודאי שלא בכוונה) אין בה כדי להוביל למסקנה ולפיה הוצג מחיר של 19 ₪.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.