בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה כספית קטנה

המלומדים חבקין ונמרודי עומדים בספרם על הטעם הכפול העומד ביסודו של ההסדר האוסר על ייצוג מקצועי בתביעות קטנות (הנוהג במדינות רבות אחרות, ראו פירוט בתביעה הקטנה, בעמ' 41): ראשית, מקום שבו עניינה של התביעה בתשלום סכומי כסף קטנים, עלות הייצוג עלולה להגיע לשעור ניכר משווי המחלוקת, כך שההתדיינות המשפטית בגינה תהפוך בלתי כדאית.

כתוצאה מתחייבת מכך, בירורן של תביעות קטנות נערך במתכונת שונה מזו הנהוגה בהליכים רגילים, המתאפיינת בהתדיינות שבה נוטל בית המשפט תפקיד אקטיבי מעין-אינקויזיטורי (התביעה הקטנה, בעמ' 51-41; ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 25065-08-15 לוי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (24.7.2016), בקשת רשות לערער על פסק דין זה נדחתה; ת"א (שלום כ"ס) 4246/99 אלדורדו שירותי תיירות ונופש כפר סבא בע"מ נ' רוהרליך, [פורסם בנבו] פסקה 16 (11.10.2000)).

...

דברים דומים ציינה השופטת ע' ארבל בעניין פרטוק: "מטרתו של סעיף זה [סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט – ע' פ'] משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין" (שם, פסקה 8; ראו גם רע"א 6892/13 חיימוביץ' נ' אוריון, [פורסם בנבו] פסקה י"א (23.2.2014)).

רקע עובדתי בקליפת אגוז המשיבה הגישה לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד תביעה כספית כנגד המבקשת שעילתה חוזית, אשר הועמדה על סך 34,600 ₪ ובמסגרתה אף עתרה לביטול ההסכם ביניהן.

כידוע, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מוסדר בתקנה 16(א) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 אשר זוהי לשונו: "המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט או על החלטתו לפי תקנה 12 לגבי בקשה לבטל החלטה שלא בפני בעל דין, הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה". המבקשת אינה חולקת על כך, שבקשת רשות העירעור לא הוגשה על ידה תוך המועד הקבוע בדין.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכל אשר מונח לפניי באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

למעלה מן הצורך יובהר, כי ממילא וגם לגוף העניין דין טענות המבקשת להידחות.

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון (כב׳ הרשמת הבכירה עידית כלפה) מיום 3.7.23, אשר ניתן בתיק ת״ק 58374-12-22.

ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות המבקש הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית במסגרתה טען כי הזמין לו ולבני משפחתו טיול שורשים לטוניס אשר לא יצא אל הפועל וזאת בשל התרשלות המשיב בהוצאת אישורי הוויזה הנדרשים לשם כך. המשיב הנו מארגן נסיעות אשר מוציא אל הפועל טיולים מאורגנים.

בהתאם לפסיקה, אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות היא מחמירה במיוחד, והרשות תנתן רק במקרים חריגים בהם נמצא כי נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את כלל החומר שהונח בפני בית המשפט קמא ולאחר ששקלתי את טענות המבקש בבקשה למתן רשות לערער, הגעתי למסקנה כי לא הוצגו נימוקים המצדיקים בנסיבות העניין מתן רשות ערעור על פסק הדין.

המבקש הצביע על מספר נימוקים אשר לעמדתו היו צריכים להביא את בית משפט קמא למסקנה לפיה אין לקבל את גרסתו של המשיב, ולקבוע כי המשיב התרשל בעבודתו ולא שלח את פרטי המבקש ובני משפחתו אל נציגות טוניס.

סיכמו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

השופט י. אטדגי: בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו (כב' הרשמת הבכירה נעמה ניר), מיום 19.11.2022 , בת"ק 48602-02-22, וכן על החלטת הביניים שניתנה במסגרת אותה תביעה ביום 3.6.2022 (להלן – "הבקשה" , "פסק הדין" ו"ההחלטה", בהתאמה).

המשיב שם הגיש תביעה כספית לבית המשפט לתביעות קטנות נגד המבקשת בגין פגמים נטענים ברמת האירוח בחדר מלון בפורטוגל, שאת השהות בו הזמין באמצעות האתר.

...

סיכומו של דבר, לא מצאתי דבר שיצדיק מתן רשות ערעור למבקשת על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות, ולפיכך אמליץ לחברי לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת לשלם למשיבות את הוצאות הבקשה בסך 20,000 ₪.

אריאל צימרמן, שופט התוצאה בקשת הערעור נדחית.

המבקשת תשלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך 20,000 ₪.

בבית המשפט העליון רע"א 8677/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: ניסים אסרף נ ג ד המשיב: שמעון מלול בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופט ד' צרפתי), מיום 23.11.2023, ברת"ק 27537-09-23 בשם המבקש: עו"ד הדס קרמניצר בשם המשיב: עו"ד משה אורן ][]פסק-דין

בפסק הדין נושא הבקשה עשה בית המשפט המחוזי שימוש בסמכותו לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), ודן בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (הרשמת הבכירה מ' בלאו), מיום 25.7.2023, בת"ק 51070-11-22, כבערעור, וקיבל את העירעור לגופו.

המשיב טען כי כשניסה לממש את פסק הדין, סרב המבקש לקבל ממנו את הכסף ולהעביר לידו את הנגרר.

...

בהתקיים שני התנאים דלעיל במצטבר, ובנסיבות העניין דנן, סבורני כי יש מקום לקבלת הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

ברע"א 7816/06 עו"ד יעקב מ. בויאר – בתפקידו ככונס נכסים נ' עזבון מרמלשטיין ז"ל (5.10.2009) (להלן: עניין בויאר), נדון מקרה בו ניתן פסק דין בשעה 09:00 בבוקר, ובשעה 16:00 באותו היום הוגשה בקשה לתקן טעות מהותית בו. בקשה זו נדחתה תוך שבהחלטתו עמד בית המשפט על ההלכה לפיה לבית המשפט נתונה הסמכות לתקן טעות מהותית שנפלה בהחלטתו או בפסק דינו ביום נתינתם, אך ציין כי: "פסק הדין נשוא הבקשה לא שומע באולם אלא נשלח לצדדים באמצעות הפקסימיליה ופורסם באתר האינטרנט של בתי המשפט, כלומר 'יצא לאוויר העולם'. בנסיבות אלה, סבורני כי עם משלוח פסק הדין לבאי כוח הצדדים קם בית המשפט מכסאו ולכן לא ניתן לומר שאם הוגשה בקשה לתיקון פסק הדין באותו יום פירוש הדבר כי בית המשפט טרם קם מכסאו" (שם, בפסקה 3).

סבורני כי בנסיבות העניין דנן, המעוררות את שני ההיבטים עליהם עמדתי לעיל (וכן את האמור לעיל לעניין פסק דין שניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, המבוסס על הסכמות עקרוניות של הצדדים), טעה בית המשפט המחוזי בפסקו כי בית המשפט לתביעות קטנות חרג מסמכות בעת שתיקן את פסק דינו.