מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בערעור על תביעה שכנגד

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2065/23 לפני: כבוד השופט י' כשר המבקש: אורן דן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יוסף (ספי) אופנהיים 2. רוני קדר, חליפתו של יוסף מולה ז"ל 3. עו"ד גבי טימיאנקר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט (ס"נ), ע' רביד ו-נ' שילה), מיום 11.1.2023, בע"א 35413-11-21 בשם המבקש: עו"ד ישראלה גיטליץ; עו"ד מורן גור בשם המשיב 1: עו"ד אלישע אטיאס בשם המשיב 2: עו"ד נתנאל אינדורסקי בשם המשיב 3: עו"ד דרור זמיר; עו"ד רותם וייס ][]החלטה
התביעה שכנגד נדחתה בהסכמת הצדדים, בפסק דין חלקי מיום 3.5.2021 (השופט ג' הימן).
הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי: הקונה הגיש ערעור ביום 15.11.2021 (ע"א 35413-11-21); עו"ד אופנהיים הגיש ערעור ביום 14.11.2021 (ע"א 33284-11-21); והמוכר הגיש ערעור ביום 1.3.2022 (ע"א 87-03-22).
כל שנטען בבקשת רשות העירעור הוא כי: "כל סכום שנועד לפצות אדם על נזק שניגרם לו ואשר בבסיסו מחיר דירה צריך להיות צמוד למדד עלית מחירי הדירות ולא למדד יוקר המחיה". כמו כן, צודקים המשיבים בטענתם כי בתביעת הקונה בבית משפט השלום לא נטען דבר לעניין הצמדת הפצוי למדד מחירי הדירות בתל אביב, וכל שהתבקש הוא "הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל" (פסקה 96 לכתב התביעה המתוקן, פסקה 64 לכתב התביעה המקורי).
...
אינני סבור כי בכך נגרם לקונה עיוות דין שמצדיק התערבות ב-"גלגול שלישי". כך אני סבור גם באשר לפסיקת ההוצאות בבית המשפט המחוזי; ובפרט מקום בו הקונה כלל לא הגיש לבית המשפט אסמכתאות להוצאותיו בערעור, והוא מבקש להגישן כעת, לראשונה, בהליך שבפניי.
מעבר לעובדה שגם טענה זו אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי", בהיותה נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן, אני סבור כי אף לגופו של עניין אין בסיס לטענה.
סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"ב 27316-03-24 מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ נ' ע.דבאח פיתוח ובניה בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופט אברהם אברהם המבקשת מפלסי הגליל סלילה עפר ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיחי סגל המשיבה ע.דבאח פיתוח ובניה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עבדללה ח'ליל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה נבילה דלה מוסא) מיום 18.2.24 בתיק 41107-03-15 פסק דין
המבקשת הגישה תביעה שכנגד.
היא טענה לחריגה מסמכות, שכן בכתב התביעה ציינה המשיבה את הסכום שהיא קיבלה מאת המבקשת על חשבון, ולכן לא היה הבורר מוסמך לידון ולקבוע מה היה הסכום ששולם למשיבה על חשבון; המבקשת הוסיפה וטענה, כי לא ניתנה לה היזדמנות לטעון טענותיה ולהביא ראיותיה; היא טענה בנוסף, כי פסק הבוררות לא נחתם על ידי שלושת הבוררים כי אם על ידי הבורר השלישי לבדו, כאילו היה בורר יחיד.
...
גם טענה זו אין בידי לקבל, ולו משום שהבוררים שוחררו מדיני הראיות וסדרי הדין, ולכן היה בידהם לפעול כפי שפעלו.
סוף דבר, בקשת הרשות לערער נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 1691/24 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. מפלים 26 אלד בע"מ 2. מפלים (טרבלסי) אירועים וקונגרסים בע"מ 3. ריב"ל 26 אלד בע"מ 4. אלירן טרבלסי נ ג ד המשיב: משה טרבלסי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי, סג"נ) מיום 14.1.2024 בת"א 10094-10-23 ות"א 68843-08-23 בשם המבקשים: עו"ד אילן בומבך; עו"ד אשר אדרי ][]החלטה
בד בבד, הגישו המבקשים תביעה נגד המשיב בבית משפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 25282-06-21; להלן: תביעת המבקשים) בה טענו, בין היתר, כי המשיב הפר את תניית אי-התחרות ועל כן הם פטורים מתשלום יתרת התמורה וכי המשיב חב להם סכומי כסף נוספים בסך כולל של 3,800,000 ש"ח. במסגרת דיון שהתקיים בתביעת המבקשים ביום 7.2.2022, הגיעו הצדדים להסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין לפיהן הסכסוכים שביניהם יועברו לבוררות (הסכמות אלה ייקראו להלן, לשם הנוחות: הסכם הבוררות).
בתביעה שכנגד שהגישו המבקשים, נטען כי המשיב הפר את ההסכם ואת תניית אי-התחרות שבו כאשר הקים אולם אירועים המתחרה בחברה, תוך פגיעה אנושה בה וגרימת נזק כלכלי רב. ביום 20.8.2023 ניתן פסק הבוררות על ידי הבורר אשר קיבל את מרבית תביעת המשיב ודחה את תביעת המבקשים.
...
המשיב טען בכתב תביעתו כי על המבקשים לשאת בתשלום מלוא יתרת התמורה בגין מכירת אחזקותיו בחברה בסך כולל של 1,159,600 ש"ח. מנגד, בכתב הגנה מטעמם טענו המבקשים כי דין תביעת המשיב להידחות על הסף, שכן לפי הוראות הסכם הבוררות המשיב היה רשאי להגיש תביעה "שטרית" בלבד, בעוד שהתביעה שהוגשה על ידו נסובה כולה על עילה חוזית.
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.
הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: א' באדר ב התשפ"ד (11.3.2024) בשם המבקשים: עו"ד סאלח אבו-חוסיין בשם המשיבה: עו"ד אילן שמר ][]פסק-דין ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן: לפנינו בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ע' זינגר, ח' מאק-קלמנוביץ וא' רון) שדחה ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) שבגדרו התקבלו תביעות המשיבה לסילוק ידם של המבקשים מהנכסים שבהם הם מתגוררים במיתחם שמעון הצדיק בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים (להלן: המיתחם).
בשנות השמונים הגישו הועדים היהודיים תביעות רבות לסילוק יד ולפינוי מנכסים שונים במיתחם; חלק מהנתבעים בתביעות אלו הגישו תביעה שכנגד שבמסגרתה טענו לבעלות בנכסים במיתחם.
אשר על כן, לוּ תישמע דעתי, היינו דוחים את בקשת רשות העירעור על הסף, ולחלופין לגופה, הכל מהנימוקים שהובאו על-ידי בהרחבה בעיניין ג'אעוני.
...
נוכח כל האמור לעיל, לו תישמע דעתי, נורה על החלת ההסדר שנקבע בעניין ג'אעוני (ראו פסקה 19 לפסק הדין של השופט עמית) גם על הצדדים שלפנינו כלהלן: עד להכרעה בהליכי הסדר זכויות במקרקעין, ומכוח הבעלות הרישומית, יראו את נחלת שמעון בע"מ כבעלים של המגרשים שבהם מחזיקה כל משפחה, ואת נציגי המשפחות הבאים כדיירים מוגנים: משפחת דג'אני – דאוד דג'אני; משפחת חמאד – עארף חמאד; משפחת דאהודי – עדלי דאהודי.
בנוסף, סבורני כי טיב הזכות שבה אוחזים המחזיקים בנכסים במִתחם, הוא של דיירות מוגנת, וזאת, הן מן הטעם ש"בענייננו מתקיים השתק פלוגתה מובהק, בכל הנוגע למערכת היחסים המשפטית השוררת בין הצדדים – דיירים מוגנים ובעל בית – כפי שנקבע זה מכבר בעניין חנון, וכפי שנקבע עוד קודם לכן, בעשרות הליכים משפטיים שהתנהלו בעניין" (שם, פסקה 71; וראו גם פסקאות 50-22 לפסק דיני; פסקאות 9-5 לפסק דינו של השופט י' עמית); הן מן הטעם ש"הזכויות שהוקנו למחזיקים במתחם, מכוח הסכמי השכירות שנחתמו בתקופה הירדנית, הן זכויות שכירות, שלימים 'שודרגו' לזכויות דיירות מוגנת; לא רישיון במקרקעין, ודאי שלא רישיון בלתי-הדיר המחייב גם צדדים שלישיים" (שם, פסקה 71; וכן פסקאות 68-51 לפסק דיני).
מכיוון שתמונת הזכויות המלאה תתברר רק לאחר השלמת הליכי הסדר הזכויות במקרקעין אני סבורה שמסקנתי המקורית – זו שאיננה מצריכה הפקדת כספים – היא אף המתאימה יותר במישור המעשי בתקופת הביניים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין שאישר את פסק הבוררות שניתן על ידי עו"ד תוסיה כהן, הגישה המבקשת לבית המשפט קמא תביעה לפינוי המשיבה.
ראשית, נטען כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות עניינית, מחמת כך שהסמכות העניינית לידון בתביעה שכנגד נתונה לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום; שנית, נטען כי טענות המשיבה לא נתמכו בתצהיר; שלישית, נטען כי הסכם תשס"ד היה הסכם זמני שפקע לפני שנים רבות; רביעית, נטען כי המבקשת איננה צד לתניית הבוררות, החלה רק על מחלוקות בין המוסדות, כאשר המבקשת אינה מכונה בהסכם כ"מוסד"; חמישית, נטען כי אין מדובר בתניית בוררות, אלא בתניית שיפוט, על פיה, הסכימו הצדדים להתדיין בפני בית הדין הרבני האיזורי; שישית, נטען כי ההחלטה גורמות למבקשת עוות דין חמור, שכן יהיה עליה לקיים בוררות לפי דין תורה ולא לפי דיני מדינת ישראל, ללא כפיפות לדיני הראיות ולסדרי הדין; שביעית, נטען כי המשיבה מנועה מלהסתמך על תניית הבוררות, לאור הליכים משפטיים שנקטה בהם בבית המשפט כנגד המבקשת וכנגד עמותת פתחי ציון; שמינית, נטען כי תניית הבוררות הנה תניית בוררות צרה, שעניינה מצומצם למחלוקות הקשורות לחלוקת השטחים בין המוסדות ובעניינים המוסדרים בסעיפים 12-15 להסכם תשס"ד, להבדיל מתניית בוררות רחבה, שעניינה "כל סיכסוך בין הצדדים"; תשיעית, נטען כי בשנת 2010 נחתם בין הצדדים הסכם בר רשות אשר אינו כולל תניית בוררות, דבר המעיד על כך שהצדדים לא התכוונו שתחול ביניהם תניית בוררות; עשירית, נטען כי לאור טענות המשיבה בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד בדבר פגמים בהתנהלות המבקשת ובהרכב האורגנים שלה, מדובר בטענות חוקתיות, אשר אינן מתאימות להכרעה בבוררות.
...
דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים שבכתב ושמיעת השלמות הטיעון בדיון שהתקיים ביום 2.5.24 הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור שהוגש על פי הרשות שניתנה.
לעצם העניין, סבורני שיש לקבל את הערעור, לבטל את ההחלטה ולהחזיר את העניין לבית המשפט קמא, על מנת שינמק את החלטתו, יפרט את שיקול הדעת שהפעיל, תוך פירוט הטעמים שהביאו אותי להעדפת טענות המשיבה, על פני טענות המבקשת.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט קמא מבוטלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו