מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין תאונת דרכים ללא פרטי נהג

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

הריני מציין כי מובילית איננה בנויה בצורה דומה לרכב פרטי, ועלי לטפס על החלק האחורי של המובילית, לצורך פתיחת תא התידלוק, וכן לטפס פעם נוספת על מנת שאוכל לסגור אותו.
בית משפט השלום קבע, על-כן, כי המשיב נפגע במסגרת "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק, וכי הוא זכאי לפיצויים אשר הוערכו על-ידי בית משפט השלום בסך של כ-436 אלף ש"ח. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וזאת הן ביחס לקביעותיו בסוגיית החבות, והן ביחס לקביעותיו באשר לגובה הנזק.
בתוך כך, נקבע כי המשיב קיים מגע פיסי עם המובילית כאשר שב ועלה עליה לשם סגירת מיכל הדלק; כי סגירת מיכל הדלק היא פעולה חיונית לנסיעה מאחר שחל איסור לנסוע כאשר מכסה מיכל הדלק פתוח; וכי מדובר אף בפעולה אינטגראלית לנסיעה, שכן "יש להתבונן על פעולת סגירת מיכל הדלק כשהנהג ניצב על המובילית, כניסה לתא הנהג והתנעה – כפעולות רציפות בשרשרת אחת שנועדו לאפשר את התחלת הנסיעה, בשונה מהליכה לכוון הרכב, פתיחת מחסום, או פעולת התידלוק עצמה". על פסק דין זה נסובה בקשת רשות העירעור שלפנינו.
...
סגירת מיכל דלק כחלק מפעולת התדלוק בטרם שנבחן את השאלה האם פעולת התדלוק באה בגדר המונח "שימוש ברכב מנועי" לאור ההלכות הנזכרות, אציין כי אין בידי לקבל את טענת המשיב בתשובתו לבקשה, שלפיה יש להבחין בין פעולת התדלוק עצמה ובין סגירת מיכל הדלק, אשר כזכור, בוצעה על-ידו לאחר שסיים למלא את מיכל הדלק ועלה על חלקה האחורי של המובילית כדי לסגור את מכסה המיכל.
ואכן, אף אני סבורה, כמרבית הפסיקה בערכאות הדיוניות, כי יישום התנאים שנקבעו להגדרתה של פעולה כ"טיפול דרך" לפי החוק, מוביל לכלל מסקנה ברורה שלפיה תדלוק שגרתי של רכב אינו עולה כדי "טיפול דרך", באשר לא מתקיימת בו דרישת הפתאומיות, אשר פורשה בפסיקה כנוגעת ל"טיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה" (ראו: עניין ינטל, בפסקה 9, המוזכר ומיושם אף בעניין נביל, בפסקאות 14-13).
אשר על כן, אני סבורה כי אין לראות בתדלוק המובילית, וממילא אף לא בסגירת מיכל הדלק בסיום התדלוק, משום "טיפול דרך" כהגדרתו בחוק הפיצויים.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור, לבטל את פסקי הדין של הערכאות קמא, ולקבוע כי המשיב לא ניזוק עקב "שימוש ברכב מנועי", כהגדרתו בחוק הפיצויים, ומשכך אינו בא בגדר "תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, ועל כן אינו זכאי לפיצוי מכוח החוק.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המבקשת: עו"ד דביר דמנד בשם המשיבים 2-1: עו"ד משה הולנדר בשם המשיבה 3: עו"ד משה רבי ][]פסק-דין השופטת י' וילנר: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ר' אמיר) בע"א 21362-09-19 מיום 25.5.2020, בגדריו היתקבל חלקית ערעור המשיבים 1-2 (להלן: המשיבים) על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופטת ח' בולמש) בת"א 61213-03-18 מיום 10.6.2019.
בית משפט השלום פסק כי על המשיבים לפצות את המשיבה 3 (להלן: הפניקס) בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב המבוטח על-ידה בעקבות תאונת דרכים לה נימצאו המשיבים אחראים, וכי המשיבים אינם זכאים לשיפוי מצד המבקשת, היא המבטחת של הטרקטור בו נהג המשיב 1 בעת התאונה.
רקע ביום 17.2.2017 ארעה תאונת דרכים בין רכב פרטי המבוטח על ידי הפניקס לבין טרקטור המבוטח, כאמור, על ידי המבקשת (להלן: התאונה).
לאחר מתן פסק הדין בדיון הנוסף בעיניין פיקאלי, הגישו המשיבים את תשובתם לבקשת רשות העירעור ובה טענו כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר יישם כראוי את ההלכה אשר עמדה בתוקפה במועד נתינתו.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא תיפגענה זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.
על רקע האמור, יישום ההלכה שנקבעה בדיון הנוסף בעניין פיאקלי על עובדות המקרה בענייננו מוליך למסקנה הברורה כי לא היה לנהג הטרקטור כיסוי ביטוחי בעת התאונה.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 8612/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: יורם גבאי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 38331-08-20 מיום 28.10.2020 שניתן על ידי השופטת העמיתה ז' בוסתן בשם המבקש: עו"ד דוד גולן ][]החלטה
כעולה מכתב האישום, ביום 22.8.2017, המבקש נהג בחוסר זהירות תוך שסטה לשולי הכביש לאחר שהגיע לעומס תנועה, וחסם את דרכו של רוכב אופנוע שנהג בשולי הכביש והיתנגש בו. כתוצאה מהתאונה, רוכב האופנוע ניחבל בגופו חבלות של ממש, נגרמו נזקים משמעותיים בגופו והוא נזקק לניתוח חרום.
יוער, כי לפנים משורת הדין הורה בית משפט השלום לתעבורה על דחיית עונש הפסילה בשלושה חודשים על מנת לאפשר למבקש לסעוד את בת זוגו; וקבע כי עונש הפסילה לא יחול לגבי כלי רכב מסוג מחפרון, על מנת שלא לפגוע במקור פרנסתו.
הלכה היא כי רשות ערעור ב"גילגול שלישי" תנתן אך ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים שבהם עולה חשש שניגרם לו עוות דין מהותי או אי צדק קצוני (רע"פ 4766/19 יחיה נ' מדינת ישראל (15.7.2019)).
כפי שהדגשתי לא אחת, נוכח ריבוי תאונות הדרכים בארץ, יש להשית ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות תעבורה, במטרה להביא להקפדה על כללי הזהירות בדרכים, ולשמירה על חייהם של משתמשי הדרך ועל שלמות גופם (רע"פ 1694/19 יאסין נ' מדינת ישראל (31.3.2019)).
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה האמורות, ועל כן דינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 216/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: איסמעילוב מארק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ת 27153-10-22 מיום 29.12.2022 שניתן על ידי כבוד השופט העמית י' צל'קובניק בשם המבקש: עו"ד אשר ארבל ][]החלטה
על-פי המתואר, ביום 07.12.2021, בסמוך לשעה 18:50, נהג המבקש ברכב פרטי בהיותו תחת השפעה של סם מסוכן, כאשר בבדיקת שתן שנערכה לו במועד הארוע, נתגלו ממצאים המעידים על שימוש בסם מסוג קנביס.
המבקש הורשע, בהעדרו, בהתאם להוראות סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים; פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים; ותשלום קנס על סך של 2,500 ש"ח. ביום 02.10.2022, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה טען כי היה חולה ביום הדיון.
בית משפט קמא קבע, כי אין די באישור הרפואי אותו הציג המבקש כדי להצדיק את אי-התייצבותו לדיון שנקבע בעיניינו ובטול פסק דינו של בית משפט השלום.
הלכה היא, כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גילגול השלישי" שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שניגרם למבקש (רע"פ 326/23 אבו עסא נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (11.01.2023)).
כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו – עניינו של המבקש ניכנס בגדר סעיף 240(א) לחסד"פ, משמדובר בעבירה "לפי פקודת התעבורה [...] שלא גרמו לתאונת דרכים שבה ניחבל אדם חבלה של ממש". בהתאם, לא נפל כל פגם בהחלטה לידון את המבקש בהעדרו.
...
שנית, נטען, כי בית משפט השלום לא עמד בחובתו לנמק מדוע סבר שאין בהרשעת המבקש בהיעדרו כדי לגרום לו לעיוות דין, כמצוות סעיף 240(א)(3) לחסד"פ. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.
אי לכך, נחה דעתי מקביעת בית משפט קמא כי לא נגרם למבקש עיוות דין, וכי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית משפט השלום.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 5781/23 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 2. עיזבון המנוח יקיר יצחק 3. יצחק יצחק 4. פאני יצחק בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 42207-11-22 מיום 16.5.2023 שניתן על ידי כב' השופט הבכיר אמיר טובי וכב' השופטות אילת דגן ורבקה איזנברג בשם המבקשת: בשם המשיבה 1: עו"ד מארק שירין עו"ד זיו מנדלוביץ ][]החלטה
לגופו של עניין, שלמה סבורה כי פסק הדין מושא הבקשה רוקן מתוכן פסיקות קודמות של בית משפט זה (רע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אדרי, פ"ד נח(1) 817 (2003) (להלן: עניין אדרי) וע"א 2812/20 קרנית הקרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית[(‏13.6.2021])), וכי יש לאבחן את המקרה דנן מהמקרה הנידון בע"א 201/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל (‏11.5.2015) (להלן: עניין אליהו) עליו נסמך בית משפט השלום.
עוד נטען, בין היתר, כי בנגוד לפסק הדין בעיניין אליהו, אופן היתנגשות הרכבים במקרה דנן, בקוו ישר עם כיוון התנועה, מעלה אפשרות ממשית כי אילמלא עמדה המשאית על אי התנועה, המנוח היה יכול לחזור לנתיב נסיעתו ולהמנע מתוצאות התאונה הקשות; כי די בכך כדי לקבוע שקיים קשר סיבתי משפטי בין אופן עמידת המשאית לתאונה; וכי יש לקבוע חזקה לפיה בכל תאונה במנגנון של חזית-אחור קיים קשר סיבתי משפטי בין חניית המשאית לתאונה.
עוד לשיטתה, פסק דינו של בית משפט השלום מערב שקולי אשם של הנהג מקום שבו עסקינן בחוק הפיצויים ובמשטר של אחריות מוחלטת, ובכך סוטה מההלכה הנוהגת והמחייבת של בית משפט זה. מנורה טענה מנגד כי פסק דינו של בית משפט השלום עסק בתאונה קונקרטית ובשאלת הקשר הסיבתי המשפטי במקרה ספציפי, כך שעל פי אמות המידה המקובלות, אין לתת רשות ערעור ב"גילגול שלישי".
המבקשת טענה לקיומן של פסיקות סותרות והפנתה בין היתר לפסק דינו של בית משפט השלום בת"א 2285-05-17, שם נהג רכב פרטי סטה מהכביש לשול ופגע עם חלקו הקידמי של הרכב בחלקה האחורי של משאית שעמדה בשול הכביש באופן שאינו חוסם את נתיב הנסיעה לאחר שנהג המשאית עצר כדי לבדוק אם קיימת בה תקלה.
...
מסקנתו של בית משפט השלום כי המבחנים לבחינת מעורבות כלי רכב לפי צו זה הולכים אחר המבחנים לקביעת מעורבות כלי רכב לפי סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים היא מסקנה המעוגנת בלשון החוק ובפסיקה (עניין אליהו, פסקה 38; וראו גם פסק דינה של חברתי השופטת וילנר בשבתה בבית המשפט המחוזי בע"א (מחוזי חי') 42028-09-12 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקאות ל"ט-מ"ה (17.4.2013).
מסקנה מבוססת זו אינה מצדיקה דיון "בגלגול שלישי", אף בשים לב לשוני הנטען בין תכלית חלוקת נטל הפיצויים לפי כל אחד מהדינים.
גם בבקשה שלפניי שלמה לא הרחיבה בעניין זה, ואיני סבור כי יש לקיים את הדיון בסוגיה לראשונה בערכאה זו. מכל הטעמים שהובאו לעיל, איני סבור כי המקרה שלפנינו מצדיק מתן רשות ערעור ודיון "בגלגול שלישי", והבקשה נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו