מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין סכסוך קרקעות במושב בית נקופה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 1840/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. אלי לנג 2. נמרוד לנג נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל 2. מושב בית נקופה ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מיום 3.3.2021 בתא"ק 8694/07 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' פיינשטיין בשם המערערים: עו"ד יהונתן גוטליב ][]פסק-דין
" לאחר מכן ביקש בא-כוח המערערים, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו "היות והוא גיבש החלטה לפני ששמע סיכומי הצדדים". לטענת בא-כוח המערערים, בית המשפט הכריע בבקשת הבזיון "כבר בהחלטות קודמות גם בבקשה לסילוק על הסף וגם בבקשה לעיכוב הליכים", ובהקשר זה הוסיף בא-כוח המערערים כי "מתוך כבוד לבית המשפט לא הוגשה [בקשת] פסילה לאחר עיכוב ההליכים ובקשת בר"ע שנדחתה. החלטנו לאפשר שבית המשפט ישמע אותנו". אולם, כך בא-כוח המערערים, מהתנהלות בית המשפט במהלך הדיון "נדמה שוב כי בימ"ש החליט כבר". בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר, וציין בפתח החלטתו "אפתח ואומר כי אני מפיקה לקחים ומבחינתי האישית לעולם לא אכנס לאולם עד שהצדדים יהיו שניהם יחדיו בו ובהפסקות האולם ינעל". בית המשפט הוסיף כי במהלך השיח שהתקיים בין הצדדים שלא לפרוטוקול הוא ציין כי "בחלוף 7 שנים ממתן פס"ד ולאחר ההחלטות שניתנו על ידי ומשך הזמן שחלף, שבמהלכו לא נקטו [המערערים] למיטב ידיעתי בצעדים להסדרה של המחלוקת, הרי שאני מבקשת לדעת כיצד הם סבורים שניתן לדחות את הבקשה כנגדם". עוד ציין בית המשפט כי בהמשך הדיון נדונו אפשרויות לפשרה אך הניסיונות העלו חרס, והוסיף: "מובן שבנסיבות אלו, ולאחר שכבר דנתי בתיק מס' פעמים, ולאחר שפס"ד לא קוים, הרי שהשאלה היחידה היא בעצם כמה זמן לתת [למערערים] לקיים את פס"ד וממתי לקבוע שהם מבזים אותו. בעיניין זה דעתי לא ננעלה והעובדה היא שבחרתי לשמוע על כל החלופות כדי ליפתור את הסיכסוך על אף שכאמור עוד בשנת 2013 התחייבו [המערערים] בפני בימ"ש להפסיק את השימושים החורגים". עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי התיק מצוי "בשלב מאד מיתקדם" וכי "יש בו פס"ד וקביעות שאינן לכאוריות עוד". להשלמת התמונה יצוין כי בהמשך הדיון טען בא-כוח המערערים שאין להתיר את חקירת המערער 2 מכיוון שבית המשפט כבר הורה לצדדים להגיש את סיכומיהם.
המערערים סבורים כי ניתן ללמוד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים גם מהעובדה שבית המשפט הבהיר שדעתו לא ננעלה בנוגע לשאלת משך הזמן שיש ליתן להם על מנת לקיים את פסק הדין; מכך עולה, לטענת המערערים, כי בית המשפט גיבש עמדה לפיה יש לקבל את בקשת הבזיון, וזאת טרם חקירתו של המערער 2 וטרם הגשת סיכומי הצדדים.
...
" לאחר מכן ביקש בא-כוח המערערים, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו "היות והוא גיבש החלטה לפני ששמע סיכומי הצדדים". לטענת בא-כוח המערערים, בית המשפט הכריע בבקשת הבזיון "כבר בהחלטות קודמות גם בבקשה לסילוק על הסף וגם בבקשה לעיכוב הליכים", ובהקשר זה הוסיף בא-כוח המערערים כי "מתוך כבוד לבית המשפט לא הוגשה [בקשת] פסילה לאחר עיכוב ההליכים ובקשת בר"ע שנדחתה. החלטנו לאפשר שבית המשפט ישמע אותנו". אולם, כך בא-כוח המערערים, מהתנהלות בית המשפט במהלך הדיון "נדמה שוב כי בימ"ש החליט כבר". בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר, וציין בפתח החלטתו "אפתח ואומר כי אני מפיקה לקחים ומבחינתי האישית לעולם לא אכנס לאולם עד שהצדדים יהיו שניהם יחדיו בו ובהפסקות האולם ינעל". בית המשפט הוסיף כי במהלך השיח שהתקיים בין הצדדים שלא לפרוטוקול הוא ציין כי "בחלוף 7 שנים ממתן פס"ד ולאחר ההחלטות שניתנו על ידי ומשך הזמן שחלף, שבמהלכו לא נקטו [המערערים] למיטב ידיעתי בצעדים להסדרה של המחלוקת, הרי שאני מבקשת לדעת כיצד הם סבורים שניתן לדחות את הבקשה כנגדם". עוד ציין בית המשפט כי בהמשך הדיון נדונו אפשרויות לפשרה אך הניסיונות העלו חרס, והוסיף: "מובן שבנסיבות אלו, ולאחר שכבר דנתי בתיק מס' פעמים, ולאחר שפס"ד לא קוים, הרי שהשאלה היחידה היא בעצם כמה זמן לתת [למערערים] לקיים את פס"ד וממתי לקבוע שהם מבזים אותו. בעניין זה דעתי לא ננעלה והעובדה היא שבחרתי לשמוע על כל החלופות כדי לפתור את הסכסוך על אף שכאמור עוד בשנת 2013 התחייבו [המערערים] בפני בימ"ש להפסיק את השימושים החורגים". עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי התיק מצוי "בשלב מאד מתקדם" וכי "יש בו פס"ד וקביעות שאינן לכאוריות עוד". להשלמת התמונה יצוין כי בהמשך הדיון טען בא-כוח המערערים שאין להתיר את חקירת המערער 2 מכיוון שבית המשפט כבר הורה לצדדים להגיש את סיכומיהם.
המערערים סבורים כי ניתן ללמוד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים גם מהעובדה שבית המשפט הבהיר שדעתו לא ננעלה בנוגע לשאלת משך הזמן שיש ליתן להם על מנת לקיים את פסק הדין; מכך עולה, לטענת המערערים, כי בית המשפט גיבש עמדה לפיה יש לקבל את בקשת הבזיון, וזאת טרם חקירתו של המערער 2 וטרם הגשת סיכומי הצדדים.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3680/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי המבקש: אהרון גמליאלי נ ג ד המשיב: מגשימים – כפר שיתופי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.4.200 בע"פ 200575/98 שניתן על ידי כבוד השופטת ה' שטיין תאריך הישיבה: כ"ט בטבת תשס"ב (13.01.02) בשם המבקש: עו"ד אליהו זהר, עו"ד אפרת ואש ועו"ד עמית קריספין בשם המשיב: עו"ד בעז בן צור ועו"ד יוסי אשכנזי ][]פסק-דין
מושכלות – יסוד הם כי תחום ההתערבות השפוטי בפסק בורר מוגבל ומתוחם לעילות ביטול מוגדרות של הפסק שיש לפרשן בצמצום רב. מוסד הבוררות הוקם על רקע מדיניות משפטית המבקשת לעודד קיומו של מערך יעיל והוגן לפיתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט.
בבוררות פז נבחנה לאחר מכן השלכתן של ההחלטות השיפוטיות המאוחרות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בנושא חלוקת העיזבון בין היורשים על קביעת הבורר קריצ'מן, ונימצא כי הן לא גרעו מסופיות הכרעתו בשאלת חברותו של המבקש ומאישור רשם האגודות שניתן לפסק זה. משכך, נקבע גם בבוררות פז כי המבקש הנו חבר אגודה ולפיכך חל עליו תקנון האגודה, על הסדר הבוררות הקבוע בו. קביעה זו של הבורר פז באשר לחברותו של המבקש באגודה עומדת בעינה, ואינה בת-ביטול על פי אחת מעילות הביטול של פסק בורר.
בין השאר "לרכוש, למכור, ולהחכיר... להעביר בכל דרך ולנהל קרקעות ובנינים...". ניסוח זה אינו מעמיד את תביעת הזכות על מקור משפטי צר אלא על תביעה בעלת אופי מוסרי הנגזרת מתכליות האגודה השיתופית והבסיס המושגי עליו נשענת היתאגדות זו. הבורר בפיסקו פעל בגידרה של תביעה זו ועל פי מושגיה, וקביעותיו מעוגנות במסגרת הדיונית שנתחמה בבוררות על פי כתב התביעה המבקש הכרעה במחלוקת על בסיס העובדות והנתונים שהוצגו בו ועל פי שיקול דעת הבורר בהתאם לחוש הצדק ומבחן ההגינות שיפעיל.
הוא יישם בדרך שנראתה בעיניו ראויה את התפיסה העומדת ביסוד האגודה השיתופית, המבקשת לאגד בני אדם לחיים בשיתוף תוך שויון בזכויות ובטובות הנאה, על בסיס קשר אישי ועזרה הדדית (ע"א 934/91 כהן נ' בית נקופה, פד"י מז(3) 592).
תנאי הקצאת הנחלה למבקש על פי פסק הבורר הם כאמור בהוראת אגף 31 של מינהל מקרקעי ישראל הנהוגה לגבי נחלות המוקצות לראשונה למתיישב הראשון במסגרת מושב עובדים.
...
בית המשפט מצא כי די בשתי עילות הביטול – חריגה מסמכות הבורר ואי מתן הזדמנות למשיבים לטעון טענותיהם בפניו בנושאים מהותיים לפסק הבורר כדי לבטל את הפסק.
נוכח חשיבותו הרבה של היבט זה ומשמעותו הציבורית הכללית, נראה לי כי יש ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור לגופו.
אך מקובלת עליי קביעתה של השופטת פרוקצ'יה, כי משהעמידו הצדדים את מחלוקתם להכרעתו של הבורר, לא היה בית-המשפט רשאי לבטל את פסקו של הבורר שלא על-פי איזו מעילות הביטול המוכרות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו