בבית המשפט העליון
ע"א 1840/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערערים:
1. אלי לנג
2. נמרוד לנג
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל
2. מושב בית נקופה
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מיום 3.3.2021 בתא"ק 8694/07 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' פיינשטיין
בשם המערערים:
עו"ד יהונתן גוטליב
][]פסק-דין
"
לאחר מכן ביקש בא-כוח המערערים, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו "היות והוא גיבש החלטה לפני ששמע סיכומי הצדדים". לטענת בא-כוח המערערים, בית המשפט הכריע בבקשת הבזיון "כבר בהחלטות קודמות גם בבקשה לסילוק על הסף וגם בבקשה לעיכוב הליכים", ובהקשר זה הוסיף בא-כוח המערערים כי "מתוך כבוד לבית המשפט לא הוגשה [בקשת] פסילה לאחר עיכוב ההליכים ובקשת בר"ע שנדחתה. החלטנו לאפשר שבית המשפט ישמע אותנו". אולם, כך בא-כוח המערערים, מהתנהלות בית המשפט במהלך הדיון "נדמה שוב כי בימ"ש החליט כבר".
בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר, וציין בפתח החלטתו "אפתח ואומר כי אני מפיקה לקחים ומבחינתי האישית לעולם לא אכנס לאולם עד שהצדדים יהיו שניהם יחדיו בו ובהפסקות האולם ינעל". בית המשפט הוסיף כי במהלך השיח שהתקיים בין הצדדים שלא לפרוטוקול הוא ציין כי "בחלוף 7 שנים ממתן פס"ד ולאחר ההחלטות שניתנו על ידי ומשך הזמן שחלף, שבמהלכו לא נקטו [המערערים] למיטב ידיעתי בצעדים להסדרה של המחלוקת, הרי שאני מבקשת לדעת כיצד הם סבורים שניתן לדחות את הבקשה כנגדם". עוד ציין בית המשפט כי בהמשך הדיון נדונו אפשרויות לפשרה אך הניסיונות העלו חרס, והוסיף:
"מובן שבנסיבות אלו, ולאחר שכבר דנתי בתיק מס' פעמים, ולאחר שפס"ד לא קוים, הרי שהשאלה היחידה היא בעצם כמה זמן לתת [למערערים] לקיים את פס"ד וממתי לקבוע שהם מבזים אותו. בעיניין זה דעתי לא ננעלה והעובדה היא שבחרתי לשמוע על כל החלופות כדי ליפתור את הסיכסוך על אף שכאמור עוד בשנת 2013 התחייבו [המערערים] בפני בימ"ש להפסיק את השימושים החורגים".
עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי התיק מצוי "בשלב מאד מיתקדם" וכי "יש בו פס"ד וקביעות שאינן לכאוריות עוד".
להשלמת התמונה יצוין כי בהמשך הדיון טען בא-כוח המערערים שאין להתיר את חקירת המערער 2 מכיוון שבית המשפט כבר הורה לצדדים להגיש את סיכומיהם.
המערערים סבורים כי ניתן ללמוד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים גם מהעובדה שבית המשפט הבהיר שדעתו לא ננעלה בנוגע לשאלת משך הזמן שיש ליתן להם על מנת לקיים את פסק הדין; מכך עולה, לטענת המערערים, כי בית המשפט גיבש עמדה לפיה יש לקבל את בקשת הבזיון, וזאת טרם חקירתו של המערער 2 וטרם הגשת סיכומי הצדדים.
...
"
לאחר מכן ביקש בא-כוח המערערים, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו "היות והוא גיבש החלטה לפני ששמע סיכומי הצדדים". לטענת בא-כוח המערערים, בית המשפט הכריע בבקשת הבזיון "כבר בהחלטות קודמות גם בבקשה לסילוק על הסף וגם בבקשה לעיכוב הליכים", ובהקשר זה הוסיף בא-כוח המערערים כי "מתוך כבוד לבית המשפט לא הוגשה [בקשת] פסילה לאחר עיכוב ההליכים ובקשת בר"ע שנדחתה. החלטנו לאפשר שבית המשפט ישמע אותנו". אולם, כך בא-כוח המערערים, מהתנהלות בית המשפט במהלך הדיון "נדמה שוב כי בימ"ש החליט כבר".
בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר, וציין בפתח החלטתו "אפתח ואומר כי אני מפיקה לקחים ומבחינתי האישית לעולם לא אכנס לאולם עד שהצדדים יהיו שניהם יחדיו בו ובהפסקות האולם ינעל". בית המשפט הוסיף כי במהלך השיח שהתקיים בין הצדדים שלא לפרוטוקול הוא ציין כי "בחלוף 7 שנים ממתן פס"ד ולאחר ההחלטות שניתנו על ידי ומשך הזמן שחלף, שבמהלכו לא נקטו [המערערים] למיטב ידיעתי בצעדים להסדרה של המחלוקת, הרי שאני מבקשת לדעת כיצד הם סבורים שניתן לדחות את הבקשה כנגדם". עוד ציין בית המשפט כי בהמשך הדיון נדונו אפשרויות לפשרה אך הניסיונות העלו חרס, והוסיף:
"מובן שבנסיבות אלו, ולאחר שכבר דנתי בתיק מס' פעמים, ולאחר שפס"ד לא קוים, הרי שהשאלה היחידה היא בעצם כמה זמן לתת [למערערים] לקיים את פס"ד וממתי לקבוע שהם מבזים אותו. בעניין זה דעתי לא ננעלה והעובדה היא שבחרתי לשמוע על כל החלופות כדי לפתור את הסכסוך על אף שכאמור עוד בשנת 2013 התחייבו [המערערים] בפני בימ"ש להפסיק את השימושים החורגים".
עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי התיק מצוי "בשלב מאד מתקדם" וכי "יש בו פס"ד וקביעות שאינן לכאוריות עוד".
להשלמת התמונה יצוין כי בהמשך הדיון טען בא-כוח המערערים שאין להתיר את חקירת המערער 2 מכיוון שבית המשפט כבר הורה לצדדים להגיש את סיכומיהם.
המערערים סבורים כי ניתן ללמוד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים גם מהעובדה שבית המשפט הבהיר שדעתו לא ננעלה בנוגע לשאלת משך הזמן שיש ליתן להם על מנת לקיים את פסק הדין; מכך עולה, לטענת המערערים, כי בית המשפט גיבש עמדה לפיה יש לקבל את בקשת הבזיון, וזאת טרם חקירתו של המערער 2 וטרם הגשת סיכומי הצדדים.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה.
