בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין משפחת אומנה

בבית המשפט העליון רע"א 4188/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המבקש: פלוני, באמצעות האפוטרופא לדין נ ג ד המשיבים: 1. מחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. פלונית המבקשים להצטרף: פלונית ופלוני, הורי האומנה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו מיום 24.5.2022 בענ"א 46039-04-22 שניתן על ידי כבוד השופט נ' שילה תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז תשפ"ב (28.7.2022) בשם המבקש: עו"ד חגית בורוכוביץ, אפוטרופא לדין; עו"ד נטע ברק, עו"ד לידיה רבינוביץ' בשם המשיבים 2-1 : עו"ד יסכה פישר בשם המשיבה 3: עו"ד חגית רחמני וייס בשם המבקשים להצטרף: עו"ד רונן דליהו, עו"ד אינה מורלי ][]פסק-דין

בית משפט השלום הוסיף כי ייגרם לקטין נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה, ובנסיבות אלו, כך נקבע, "הגיעה העת להפסיק את הבדיקות הרבות ויש להציב סימן קריאה בשלב זה בעיניין דרכי הטיפול בקטין". הן מסיל"ה (בשם שירותי הרווחה) והן האם הגישו על כך ערעורים לבית המשפט המחוזי לנוער, וזה היתקבל בפסק דין מיום 24.5.2022 (ענ"א 46039-04-22, השופט נ' שילה).

...

חרף היציבות והרווחה הפיזית והנפשית שמספקת הסביבה של משפחת האומנה, אנו סבורים כי לא ניתן לומר עוד שטובתו של הקטין מחייבת לגדלו מחוץ לבית אמו.

במכלול הנסיבות, ולאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים כולם, אנו מורים אפוא על דחיית הבקשה ועל הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, לרבות חלקו האופרטיבי.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 6844/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. רווחה בעיר פלונית 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. אפוטרופא לדין בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.7.2021 בענ"א 51104-04-21 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' שילה בשם המבקשת: עו"ד יוסי נקר בשם המשיבים 2-1: עו"ד קרן וול בשם המשיבה 3: בעצמה ][]החלטה

שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

אכן, בית משפט זה עמד לא אחת על כך שהליכים רגישים מן הסוג שבפנינו מחייבים פתיחות בכל הנוגע לאופן בו נבחנת בקשת רשות ערעור ב"גילגול שלישי".

עם זאת חשוב להדגיש כי חזקה על בית המשפט לנוער כי ימשיך לעודד קשר משמעותי ועצמאי בין המבקשת לקטין, בין השאר תוך היתחשבות במאפייניה ובנסיבות חייה של המבקשת, כפי שאף עשה עד כה. הדברים עולים בקנה אחד עם רוחו של סעיף 9 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, הקובע: "זכותו של ילד לדעת מיהם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עימם". כל זאת, בהתאם לעקרונות שנקבעו עוד בפסק דינו של סגן הנשיא שוחט בבית המשפט המחוזי בשנת 2018.

...

אולם, אין בכך כדי להביא למסקנה כי רשות הערעור ניתנת באופן "אוטומטי" (ראו למשל: בע"ם 3039/12 פלונית נ' משרד הרווחה, פסקה 5 (19.4.2012); רע"א 4383/20 פלונית נ' עו"ס לפי חוק הנוער, פסקה 8 (01.07.2020); בע"ם 8743/20 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה, פסקה 4 (24.12.2020)).

בהינתן כל האמור, ובשים לב לכך שאין מדובר בהחלטה בלתי הפיכה, כפי שציין אף בית המשפט המחוזי, איני סבורה כי הונחה עילה להיעתר לבקשה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

]השופט נ' סולברג: בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים שורה של סעדים, הנוגעים להליך משפטי שהתנהל בעיניינה של חוסה בת כ-30, שהעותרים שמשו לה כמשפחת אומנה מאז היותה בגיל 5, ובמשך עשור שנים, בין השנים 2011-2021, שמשו גם כאפוטרופסים לגופה ולרכושה, בשל הדרדרות שחלה במצבה הנפשי וההתנהגותי.

העותרים לא הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנ"ל, שניתן כבר ביום 23.4.2022; חלף זאת, בחרו להגיש את העתירה המונחת לפנינו עתה.

דא עקא, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של הערכאות השיפוטיות המוסמכות, והנסיבות החריגות המצדיקות לחרוג מכך, אינן מתקיימות בעניינינו; רחוק מכך (בג"ץ 5485/22 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (21.8.2022); בג"ץ 3072/20 גרינצייג נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פסקה 3 (17.5.2020)).

...

נוסף לאמור, העותרים מבקשים 2 סעדים כלליים: האחד – שנורה למשיב 2, שר הבריאות, "להתקין תקנות בנוגע לבדיקות גופניות והתייעצות בטרם אשפוז פסיכיאטרי ו/או תוך כדי אשפוז עם יועץ תזונאי או נטרופת ושילוב הרפואה האלטרנטיבית בבתי חולים פסיכיאטרים בטרם קבלת תרופות"; והשני – שנורה לשר הבריאות להקים ועדה בין-משרדית "שתבחן הכשרת רופאים ופסיכיאטרים באמצעות יישום הידע של הרפואה האלטרנטיבית". לאחר שעיינתי בעתירה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, וזאת מבלי להידרש לתגובה מאת המשיבים.

אשר לסעדים העקרוניים שהתבקשו בעתירה, החורגים מההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינם הפרטני של העותרים והחוסה – התקנת תקנות והקמת ועדה בינמשרדית שתבחן את הטמעת הידע של הרפואה האלטרנטיבית – אלו הועלו באופן כוללני ובלתי מבוסס, ומטעם זה בלבד דינם להידחות על הסף.

דווקא בשל כך, יש מקום, ביתר שאת, לשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, החפצים גם הם מצדם, בטובתה של החוסה, ונראה כי לא מאוחרת השעה לעשות כן. העתירה נדחית אפוא על הסף; בנסיבות העניין, לא יֵעשה צו להוצאות.

בשם המבקשת 1: עו"ד ורדה ברכה שטיינברג בשם המבקש 2: עו"ד יוסי נקר בשם המשיבות: עו"ד אושרת שמעוני ][]החלטה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים, מיום אתמול, בענ"א 4232-05-25 (השופטת ע' אבמן-מולר) בגדריו נדחה ערעור המבקשים על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בבית שמש, משלשום, בצב"נ 48836-04-24 (השופטת י' גפן – סג"נ).

תחילה יאמר, כי בנגוד לרושם העולה מטענות המבקשים, הצוו שניתן על-ידי בית משפט השלום תוחם עצמו לחודש ימים, והוא מהוה סידור זמני, עד לבחינה מעמיקה יותר של חלופות הטיפול המוצעות, בתוך פרק הזמן האמור: "באשר לעתיד, טרם נקבעו מסמרות ועל [המבקשים] לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי הרווחה, ובמקביל על גורמי הרווחה לבחון בפרק הזמן הנדחה באופן יסודי ונידרש את האפשרות להשמה בבית הסבים, או אומנת קרובים אחרת ככל שקיימת", כך החלטת בית משפט השלום.

עוד הוטעם בתגובת המשיבים, כי על-אף שמשפחת האומנה המיועדת הביעה רצון לאמץ, היא אינה חתומה על כל הסכם לפי חוק האימוץ, היא תצטרך לעבור תהליך כדי להחשב כ'מישפחת אימוץ', אם יוחלט לפעול בכיוון כזה בבוא העת, ומכל מקום הובהר לה שהקטינה עשויה לצאת ממשמורת רשות הרווחה בעתיד.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, בהחלטת בית משפט השלום, ובפסק הדין של בית המשפט המחוזי, וכן גם בתגובת המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע, מצאתי כי דינה של הבקשה להידחות; כך בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך דנן מכוח תקנה 1 לתקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), התשל"א-1970.

בדין קבע בית משפט השלום, כי "טובת הקטינה מחייבת לבחון את רצינותו ויציבותו של רצון הסבים על-ידי גורמי הרווחה וככל הנדרש גם על-ידי שירותי האומנה, בטרם תועבר הקטינה לביתם, וזאת בפרט נוכח הקשיים שעלו עד כה במעורבותם וכן מורכבות הקשר בינם לבין המשיבה, כפי שעלה בעבר". אין חולק כי הרחקת תינוקת רכה בימים ממשמורת הוריה הריהי צעד קיצוני שיש לנקוט בו רק כאשר כלו כל הקיצין, אך טענות הצדדים נדונו לעומקן, והמסקנה היא כי כך מתחייב בעניין דנן בשלב הזה.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא בזאת, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע"מ 3347/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר המבקשת: ב"כ היועצת המשפטית לממשלה נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.4.2024 בעמ"צ 16492-03-24 שניתן על ידי כב' הנשיא משה סובל, כב' השופט העמית **** טפרברג וכב' השופטת מרים אילני תאריך הישיבה: כ' באייר התשפ"ד (28.5.2024) בשם המבקשת: עו"ד רות גורדין בשם המשיבים: עו"ד יוסי נקר; עו"ד ורדה ברכה שטיינברג ][]פסק-דין

]השופט ע' גרוסקופף: לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא משה סובל, כב' השופט העמית **** טפרברג וכב' השופטת מרים אילני) בעמ"צ 16492-03-24 מיום 1.4.2024, שבגדרו היתקבל ערעור המשיבים על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים (כב' השופטת אורית בן-דור ליבל) באמ"ץ 4/24 מיום 28.2.2024, ונדחתה בקשת המבקשת לאישור העברת קטינה למשפחה המעוניינת לאמצה אם תוכרז בת-אימוץ, לפי סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ או החוק).

בעקבות זאת, ביום 19.11.2023 המליצה וועדת תיכנון-טפול שהיתכנסה בעיניינה של הקטינה על פתיחה בהליך אימוץ של הקטינה והעברתה מאומנת החרום למשפחת אומנה, אשר תסכים לאמצה אם תוכרז בת-אימוץ (נספח 38 לבקשת רשות העירעור.

...

באשר למניעת הנזק לקטינה, אני סבור כי העברת הקטינה למשפחה המעוניינת לאמצה מקיימת תנאי זה. אקדים ואדגיש, כי בשלב הנוכחי עלינו לבחור בין שתי אפשרויות בלבד: השארת הקטינה במסגרת אומנת החירום שבה היא חוסה כעת; והעברתה לאומנה במשפחה המעוניינת לאמצה.

בין כך ובין כך נגיע למסקנה כי במקרה שלפנינו יש להעביר את הקטינה למשפחה המעוניינת לאמצה.

סוף דבר: אציע לחבריי להעניק למערערת רשות ערעור, ולאחר דיון בבקשתה כערעור – לקבלו, במובן זה שנחזיר את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה על כנה, ונורה על העברת הקטינה למשפחה המעוניינת לאמצה, וזאת בתנאים שקבע בית המשפט לענייני משפחה.