בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, כב' הרשמת הבכירה דורון זיו-אב בת"ק 31358-12-22 מיום 21.3.2023, במסגרתו נפסק למבקשים פיצוי חלקי בגין איחור במסירת החזקה בדירה אשר נמכרה על ידי המשיבה – חברה קבלנית.
בכתב התביעה נטען כי המבקשים התקשרו עם המשיבה בהסכם לרכישת דירה תוך שתאריך המסירה המקורי שלה נקבע ליום 10.5.2018.
עוד אוסיף ואציין כי אני ערה לנקוב בפסקי הדין השונים אליהם הפנו המבקשים בכתב התביעה בבית המשפט קמא כמו גם במסגרת בקשת רשות העירעור, וזאת לעניין הקורלציה בין הקף השינויים שהוזמנו לבין אורך זמן דחייתו של מועד המסירה.
בהתאם להלכה שנקבעה על ידי כב' בית המשפט העליון במסגרת פסק הדין בעיניין שמש, נתונה לרוכש דירה וחברה קבלנית זכות לשנות את מועד המסירה עקב שינויים, ובילבד שהדבר נעשה בהסכמה והצדדים הוסיפו וקבעו מועד מסירה עדכני ומוגדר.
זה גם המקום לציין, כי המבקשים מצאו לנכון להפנות, במסגרת כתב התביעה, בין היתר לפסק הדין שניתן במסגרת ת"ק 30108-03-22, אלא כי בהתייחס לאותו הליך הוגשה בקשת רשות ערעור והצדדים מופנים בעיניין זה לרת"ק 65013-11-22 אביסרור משה ובניו עבודות ביניין ופיתוח בע"מ נ' ריחן (27.4.2023).
...
בהתייחס לסוגיית ההתאמה בין היקף השינויים ומהותם, לבין היקף תקופת דחיית מועד מסירת החזקה, מצא בית המשפט קמא כי המבקשים לא תמכו את טענותיהם בעניין זה בחוות דעת ממנה ניתן היה להסיק כי המדובר בשינויים מינוריים, והגם כי ביחס לחלק מהשינויים ניתן להסיק כי אכן מדובר בשינויים קלים, חלק אחר של אותם שינויים חייב הגשתה של חוות דעת, על מנת לקבוע כי מיצוי משך הדחיה המוסכם אינו קורלטיבי אליהם.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, ובפסק דינו של בית המשפט קמא , באתי לכלל מסקנה כי דין חלק הארי של בקשת רשות הערעור להידחות, וביחס לחלק נוסף יש להוסיף ולקבל את תשובת המשיבה.
בהינתן כל אלה, דין חלק הארי של בקשת רשות הערעור להידחות, וכך אני מורה.
