לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, דיאנה פסו-ואגו, שניתנו ביום 01.08.20, במסגרת תיק הוצל"פ 63297-02-20, לפיהן נדחתה בקשת המבקש 2 לפדיון חלקו במקרקעין של החייב ואושרה עסקת המכר בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 124, גוש 3658, המצוי ברח' שער הגיא 7, רחובות (להלן: "הנכס" (לצד ג' (להלן: "הקונה").
בקשות רשות העירעור שלפני מוסיפים להתדיינות המשפטית הממושכת בערכאות שונות, לרבות בית המשפט המחוזי בהליכי פש"ר של מר דן כוכבי (להלן: "המשיב 3"/ "החייב"), בית המשפט לעינייני מישפחה, בית המשפט העליון, לישכת ההוצאה לפועל ובית משפט זה.
החלטת כב' הרשמת והרקע הנידרש:
במסגרת תיק הוצאה לפועל 20-186-13-0 מתנהלים הליכי גבייה כנגד החייב בגין חוב מובטח בשיעבוד סטאטוטורי, כלפי המשיבה 2, בסך של מיליון ₪ לערך.
ביום 9.11.20 הכונס הגיש בקשה למתן פסק דין בעירעור, תוך שהוא עומד על בקשתו לדחיית העירעור.
עוד טענו המבקשים, כי לא הישתתפו בהתמחרות מיום 5.2.20 כיוון שאינם בעלי ממון רב ובהנתן בעובדת המבקשת 1 מתגוררת בארה"ב. לעניין ההתמחרות אף טענו המבקשים כי פרוטוקול ההתמחרות הועבר לעיונם אך ביום 14.5.20, בחלוף כשלושה חודשים מיום ההתמחרות.
אשר להחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ביחס לפדיון חלקו של החייב על ידי המבקשים, ומשבעתירתם לפתיחת היתמחרות חדשה יש משום זניחת הבקשה לרשות ערעור ביחס להחלטה כאמור, הרי שמצאתי לדחות את העירעור בעיניין זה.
אשר להחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ביחס לאישור הסכם המכר ובהיתחשב בעמדת כלל הצדדים נחה דעתי כי דין בקשת רשות העירעור להיתקבל.
ואלו נימוקיי:
בפסיקה נקבע כך:
"התערבותו של בית-המשפט בהסכם מכר שנקשר עם זוכה בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה והמרתו בזוכה אחר שהצעתו גבוהה יותר הן נדירות וחריגות ביותר וייעשו בנסיבות מיוחדות בלבד. במסגרת היתערבות זו על בית-המשפט לשקול זו כנגד זו את התועלת הצפויה לקופת פשיטת הרגל מול פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים וכן את העניין הקיים בבטחון ההליכים של פשיטת הרגל ולאזן כראוי בין אינטרסים נוגדים מסוג זה העלולים להווצר. כן עליו לשקול את המשמעות העלולה להתלוות לפגיעה בצד השלישי מבחינת ההשפעה ארוכת הטווח על הליכי מכירה, על נכונות מציעים להגיש הצעות ומבחינת ההשלכה של כל אלה על תקינותם ויעילותם של הליכי כנוס הנכסים ומכירתם. על יסוד כל אלה ניתן לומר, כי צד שלישי המתקשר בהסכם עם הנאמן אמנם מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית-המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה, אולם הוא רשאי לצפות לכך כי בחינת ההסכם לצורך אישור כאמור תיעשה במסגרת אמות-המידה שפורטו לעיל, וכי בית-המשפט ייתן את דעתו בשיקוליו על כל הצדדים המעורבים במימוש הנכסים, וצדדים שלישיים בכלל זה" (ע"א 509/00 לוי נ' הנאמן על נכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 429-428 (2001).
...
לא שוכנעתי כי המבקשים ויתרו על האפשרות לרכוש את חלקו של אחיהם בנכס ו/או את הנכס כולו בהעדר השתתפותם בהתמחרות, בשים לב להתנהלותם הדיונית בסמוך לאחר מכן ולכך שהביעו בכתב ובמעשים את רצינותם בהצעתם.
הנה כי כן, בשים לב לכלל השיקולים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בין האינטרסים - מחד, של הזוכה בהתמחרות והמשיבים, ומאידך של המבקשים, של החייב ושל קופת הנשייה, וכן בהתחשב כאמור בהסכמת הנאמן והצעתו – כל אלו מובילים לקיום התמחרות חדשה והכל לפי התנאים שפורטו בהצעת הנאמן (בקשה מס' 15, מיום 31.08.21, פס' 8 ו – 10), ועל כן כך אני מורה.
אשר על כן, אני מקבלת את הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מיום 01.08.20 ומורה על ביטול ההתמחרות מיום 5.2.20 ותוצאותיה וקיום התמחרות חדשה, בכפוף לתנאים אותם הציב הנאמן.
