בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין בנייה ללא היתר

בבית המשפט העליון רע"פ 9045/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. נזמי אבו עיש 2. נביל אבו עיש 3. איבב איו אבו עיש 4. אחמד אבו עיש נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתיכנון ולבניה עכו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 25.12.2022 ב-עפ"א 13123-12-22 שניתן על ידי הנשיא ר' שפירא בשם המבקשים: עו"ד אורי בן שושן ][]החלטה

הבקשה הופנתה כלפי בנייה שבוצעה ללא היתר בגוש 10024 חלקות 1, 2, 19, ו-35 המצויות ברחוב רמז פינת רחוב בן עמי בעיר עכו (להלן: הבנייה והמקרקעין, בהתאמה).

כמו כן, נקבע כי אין ממש בטענות המבקשים באשר לאופן הגשת דוחות הפיקוח והשמוש בתצלום האויר, בין היתר, מאחר שהם מהוים חלק ממארג ראייתי אשר קיבל חזוק בעדויות, בכללן עדויותיהם של עורך הדוחות ומהנדס הבנייה.

...

בית משפט השלום נעתר לבקשה למתן הצו, לאחר חקירת העדים ושמיעת הראיות, בכפוף לביצועו על ידי המשיבה.

דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

בבית המשפט העליון רע"פ 7410/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: מהדיה עוויסאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ב-עפמ״ק 46459-04-22 מיום 22.9.2022 שניתן על ידי השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן בשם המבקשת: עו"ד אחמד ספדי בשם המשיבה: עו"ד לי בר-עמי ][]החלטה

בשנת 2003 בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקשת, על יסוד הודאתה, בעבירה של ביצוע עבודה הטעונה היתר לפי חוק התיכנון הבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) ללא היתר, בהתאם לסעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק (ת"פ 10676/02).

על פסק דין זה נסובה הבקשה שלפניי.

אשר לסוגיה השלישית, נטען כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הניחה כל ״טעם מיוחד״ להמנע ממתן צו 'חדש' בעיניינה, וכן הודגש כי אף בקשתה אינה מעלה כל טעם שכזה, בפרט נוכח חשיבות הצוו 'החדש' ליכולת להביא להתאמת המבנה כנדרש.

...

מסקנה זו מקובלת עליי – היא עולה בקנה אחד עם לשונו וכן עם תכליתו של תיקון 116, אשר נועד לייעל את הליכי האכיפה ולצמצם בכך את האפשרות להותיר בניה בלתי-חוקית ושימושים אסורים על כנם (רע״פ 7316/21 אמאם נ׳ היחידה הארצית לאכיפה דיני תכנון ובניה, פסקה 19 (23.10.2022); רע״פ 205/22 עיאדה נ׳ דוד אוחיון מנהל מחוז חיפה, פסקה 11 (20.2.2022)).

משאלו לא נוצלו, המבקשת חויבה פעם אחר פעם מכוח צו 2006 להרוס את המבנה – אליו לא צייתה, תוך שהיא צוברת הרשעות בגין אי-ציות זה. מכאן ההצדקה להיעתר לבקשת המשיבה למתן צו 'חדש', אשר מאפשר גם לרשות הרלוונטית לבצעו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 4594/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. עבלה גאוי 2. מוחמד עותמאן גאוי 3. אמאני גאוי 4. מועתסם גאוי נ ג ד המשיבה: הימנותא בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.4.2023, בע"א 11697-11-22, שניתן על-ידי כבוד השופטים: מ' בר-עם, ח' מ' לומפ וא' נחלון

את עובדות המקרה, כמו גם את פסק הדין של בית משפט השלום, תיארתי בקצרה שעה שנדרשתי לבקשת רשות ערעור קודמת שהגישו המבקשים – בקשת רשות ערעור שהופנתה כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' סלע), מיום 17.7.2022, שבגדרה נדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית משפט השלום; אלה היו הדברים: "המבקשים הם בעלי זכויות בנכס הממוקם בשכונת באב חוטא, בעיר העתיקה בירושלים. ביום 27.3.2018, הגישה המשיבה, הימנותא בע"מ [...], לבית משפט השלום בירושלים, תביעה נגד המבקשים, בטענה כי היא בעלת הזכויות בחלקה סמוכה, וכי המבקשים פלשו לחלקתה, ובנו בה תוספת בניה לביתם, ללא רשות וללא היתר בניה; בנוסף טענה הימנותא, כי המבקשים בנו קומה נוספת בביתם-הם, גם זאת ללא היתר בניה, וכי הדבר פוגע בה, כבעלת חלקה סמוכה. התביעה – התקבלה במלואה. נקבע, כי הימנותא היא אכן בעלת החלקה הסמוכה לחלקת המבקשים, וכי תוספות הבניה האמורות – ניבנו שלא כדין. זאת, בין היתר, בהסתמך על הליכי תיכנון ובניה שהתנהלו נגד המבקשת 1 [...] בגין תוספות הבניה, שבגדרם הודתה המבקשת, בכך שהבניה אינה חוקית (תו"ב 69654-06-17; תו"ב 34811-08-18). נפסק איפוא, כי על המבקשים לסלק ידם מחלקת הימנותא, ולהרוס את כלל הבניה הלא חוקית – הן זו שבחלקתם-הם, הן זו שבחלקת הימנותא; כל זאת, תוך 45 יום ממתן פסק הדין, דהיינו: עד יום 30.8.2022" (רע"א 258/23 גאוי נ' הימנותא בע"מ, פסקה 2 (9.2.2023)).

כמו כן, בהנתן מצב זכויותיהם של המבקשים בנכסים שהריסתם התבקשה, הרי שדחיית בקשתם להגשת ראיה חדשה, שעניינה בטיב זכותה של המשיבה בנכס שבו היא מחזיקה – אינה באה בקהל המקרים החריגים, שבהם יש מקום להתיר צירוף ראיה חדשה, מטעמי עוות דין (ראו: תקנה 144(ב) לתקנות; ע"א 105/05 דהאן נ' קסון, פסקה 4 לפסק הדין של השופטת ע' ארבל (10.11.2005) (והשוו לדעת המיעוט החולקת של השופט א' גרוניס, שם); רע"א 4543/07 אביסדריס נ' קצין התגמולים, פסקה 5 (6.12.2007); ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, פסקה 17 (25.2.2010); חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 395-390 (מהדורה שלישית 2012)).

...

לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, מסקנתי היא שדינה לדחיה, ללא צורך בתשובה מאת המשיבה.

לכך אוסיף, כי במסגרת החלטתי האמורה לגבי עיכוב הביצוע, הבהרתי כי טעם נוסף, עצמאי, לדחיית בקשת המבקשים, נעוץ בהתנהלותם, שכללה הפרת הוראותיו של בית משפט השלום, כמו גם הסתרת מידע מפנַי לגבי הליכים פליליים של תכנון ובניה, לגבי הבניה שאת הריסתה תבעה המשיבה.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגנית הנשיא, כבוד השופטת ד' פיינשטיין) מיום 2.6.22, בת"א 50903-02-22, ות"א 37860-03-22, בגדריו נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק בוררות והתקבלה בקשת המשיבות לאישורו.

בבקשת הביטול טענו המבקשים, בעקרם של דברים כי פסקי הבוררות ניתנו בחוסר סמכות משום שהמבקש עצמו – להבדיל מהמבקשת – לא היה צד להסכם הבוררות, משום שהתייחסו לחלקה 37 שבעלי הזכויות בה לא היו צד לבוררות ומשום שיש בהם כדי להתיר בנייה ללא היתר; כי ההחלטות המשלימות משנות את פסק הבוררות הראשון, לאחר שהבוררים קמו מכיסאם ובלא שהותר להם לשנות את פסק הבוררות; כי הבוררים לא הכריעו בפלוגתא שעניינה אופן המעבר בין החלקות; כי פסקי הבוררות מנוגדים לתקנת הציבור וכי קמה גם עילת ביטול שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי.

...

טענות המבקשים נסבות הלכה למעשה על עניינם הפרטי ולא שוכנעתי כי נגרם עיוות דין המצדיק להיעתר לבקשה.

למעלה מהנדרש ולגופם של דברים לא מצאתי שיש להיעתר לבקשה על כלל הטענות שבה.

נוכח כלל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בסעיף 143 (א) לפסק הדין אסר בית משפט על המבקש לבצע עבודות בנייה ללא היתר ביניין, ובהחלטתו מיום 16.8.2023 קובע בית משפט למעשה כי על המבקש לבצע עבודות בנייה ללא היתר.

יצוין, כי בנתיים הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין, ובמסגרת העירעור הם טוענים גם את שנטען בבקשת רשות העירעור ולפיו הצוים שניתנו לבצוע עבודות מחייבים הליך רשוי ולא ניתנים לבצוע עצמי ללא הליך רשוי וקבלת היתר (ע"א 31231-12-23 גולן נ' ארליך – פרק י' להודעת העירעור.

לו לא היה מוגש ערעור על פסק הדין, יתכן והייתי מזמנת הצדדים לדיון ו/או מבקשת את עמדת עריית תל אביב / הוועדה המקומית בנוגע לצורך או העדר צורך של היתר בנייה לבצוע עבודות, כיוון שאין זה סביר לעכב ביצועו של פסק דין עד לתאריך בלתי ידוע, אמורפי – לאחר שיתקבל היתר בנייה.

...

כיוון שהוגש ערעור על פסק הדין ובמסגרתו הועלו טענות גם ביחס לרכיבים בפסק הדין הרלוונטיים לבקשת רשות הערעור שלפני, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ויש להורות על עיכוב ביצוע הרכיבים המסוימים הללו בפסק הדין (בלבד) עד להכרעה בערעור על פסק הדין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כאמור לעיל.

ב) לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות, שכן בסופו של דבר לא הכרעתי בשאלה האם יש צורך בהיתר בנייה, אם לאו.