בקשת רשות ערעור על פסק דין בעבירת חניה אסורה

בבית המשפט העליון רע"פ 5880/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: אביב מוזס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 01.07.2022 בעפמ"ק21929-06-22 שניתן על ידי כבוד השופט העמית צ' קאפח בשם המבקש: עו"ד ניסים נברו בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר ][]החלטה

הרקע לבקשה למבקש נרשמו שלוש הודעות קנס בגין עבירות של העמדת/החנית רכב במקום בו החניה אסורה על פי תמרור אין עצירה, לפי סעיף 6(א)(2) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983.

...

לעמדת המשיבה, יש לדחות את הבקשה, היות שזו אינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי".

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 1669/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: שלום דראב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 29.01.2023 בעפמ"ק 28633-11-22 על ידי כבוד השופט ע' דרויאן-גמליאל בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

הרקע לבקשה למבקש נרשמה הודעת קנס בגין עבירה של העמדת או החנית רכב במקום אסור, לפי סעיף 5(ד)(3) לחוק עזר לראש העין (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"ח-1998 (להלן: חוק העזר).

בגדריו של העירעור, שב המבקש על שלושת טענותיו כפי שטען לפני בית משפט השלום – כי הותיר מעבר להולכי רגל על כר הדשא; כי משך זמן החניה האסורה עמד על 5 דקות בלבד; וכי הודעת הקנס לא הומצאה לו בתוספת תצלום הרכב כדין.

נימוקי הבקשה בשים לב לאמור לעיל בדבר הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, ופסק הדין שניתן בתום הדיון, יוער כבר עתה כי לטענת המבקש, המייצג את עצמו, בנגוד לעולה מפרוטוקול הדיון הלה לא ביקש למחוק את העירעור אלא "היסס לגבי הצורך בהוספת נימוקי כבוד השופט להחלטתו. ומשראה כבוד השופט כך, הוא החליט – ברוב הגינותו – לדחות את העירעור, על מנת לאפשר את רשות העירעור". לגופו של עניין, המבקש, שאינו מיוצג, שב בפעם השלישית על שלוש טענותיו כפי שפורטו לפני בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי: כי קיומו של משטח הדשא מאפשר "מעבר חופשי" לעוברי הדרך, כנדרש מסעיף 2(א)(3) לחוק חניה לנכים; כי ראוי לקבוע פרק זמן במסגרתו קיים היתר לנכה לחנות במקום שאינו עומד בתנאי חוק חניה לנכים; וכי נפל פגם במתן הודעת הקנס בשל העדר צירוף תצלום של הרכב.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כפי שנקבע בערכאות קמא, חנייתו של המבקש הובילה לחסימת מלוא רוחב המדרכה, ובוודאי שלא אפשרה מעבר חופשי בה. לפיכך, ובשים לב שסעיפים 2 ו-3 לחוק חניה לנכים "מבטאים איזון בין ההגנה על זכותו של נכה לחניה נגישה לבין האינטרס הציבורי שבשמירה על הסדר הציבורי בכבישים ובמדרכות" ([רע"פ 4819/10](http://www.nevo.co.il/case/5978023) רחמים נ' מדינת ישראל (22.7.2010); רע"פ 5273/12 גיא נ' מדינת ישראל, פסקאות כ-כב (09.05.2013)), אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה חניתו אפשרה "מעבר חופשי", כנדרש בסייג העולה בסעיף 2(א)(3).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 5321/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: מאיר יעקב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ב-עפמ"ק 19802-05-21 מיום 3.6.2021 שניתן על ידי השופט ציון קאפח המבקש: בעצמו ][]החלטה

ביום 3.9.2014 נימסרה למבקש הודעת תשלום קנס בגין העמדת רכבו במקום חניה המיועד לנכים, עבירה לפי סעיף 6(ד)(16) לחוק עזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד–1983 (להלן: חוק העזר).

עוד דחה בית המשפט את טענות המבקש, ובכלל זה כי דלק רכבו אזל באופן שאילץ אותו לחנות במקום אסור, שכן מדובר במצב נשלט שניתן לדאוג לו מבעוד מועד; וכן את טענתו כי ברכבו הייתה תקלה חשמלית, משנטענה לראשונה בדיון ההוכחות ומנוגדת לטענותיו בדיון ההקראה, ואינה נתמכת דיה בראיות.

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט עמית צ' קאפח) ב-עפמ"ק 68872-06-23 מיום 13.7.2023, שבמסגרתו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופטת צ' גילוני (גז)) ב-ח"נ 17861-02-22 מיום 16.1.2023.

ביום 7.5.2021 נרשמה לחובת המבקש הודעת תשלום קנס בסך 500 ש"ח בגין העמדת/החנית רכבו על מדרכה ברחוב בעיר תל אביב-יפו, המהוה עבירה לפי סעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983.

בגזר הדין, צוין כי אין הצדקה לגזור על המבקש עונש מופחת הניתן במסגרת הליך "בררת משפט" כדי לחסוך התדיינויות משפטיות, בשעה שהוקדש לעניינו זמן שפוטי יקר "מבלי שהיתה בפיו [...] טענת הגנה טובה וראויה לגוף העבירה". לאור זאת, הושת על המבקש קנס גבוה מקנס המקור, בסך 1,200 ש"ח. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי – נדחה.

המבקש, שלרכבו תו נכה, נקנס על כך שהעמיד את רכבו במקום אסור לחניה, באופן שאינו מאפשר מעבר חופשי רחב דיו על המדרכה ויוצר "הפרעה ממשית" למשתמשי הדרך.

...

דין הבקשה להידחות.

בהינתן אמות מידה אלה, ניכר כי יש לדחות את הבקשה שלפניי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 2841/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עופר רשו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.2.2024 בעפמ"ק 9749-09-23 שניתן על ידי כבוד השופטת א' פינק בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

תמצית העובדות וההליכים בבתי משפט קמא בתאריכים 08.04.2021, 18.04.2021 ו-27.04.2021, ניצפה רכבו של המבקש כשהוא עומד עם שני גלגלים על המדרכה בעיר רחובות, בנגוד להוראת סעיף 10(א)(3) לחוק עזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ח-2008 (להלן: חוק העזר), וביום 13.04.2021, ניצפה רכבו חונה במקום אסור, בנגוד להוראת סעיף 10(ד) לחוק העזר.

בהקשר זה אטעים כי כבר נפסק שתקיפה של מדיניות רשות מקומית ביחס לאכיפת עבירות חניה באמצעות מצלמות ניידות על-פי חוזר המנכ"ל, כאשר אין זיקה בינה לבין הרשעתו של המבקש, ראוי שתעשה בדרך של הגשת עתירה מינהלית נגד הרשות המקומית ולא במסגרת ההליך הפלילי (ראו: רע"פ 5880/22 מוזס נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (08.01.2023), והאסמכתאות שם).

...

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת א' פינק) בעפמ"ק 9749-09-23 מיום 21.02.2024, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברחובות (כבוד השופטת א' סבחת-חיימוביץ) בח"נ 19082-11-21, בח"נ 19083-11-21, בח"נ 19090-11-21 ובח"נ 19091-11-21 מיום 28.05.2023.

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לא מצאתי שעניינו של המבקש נופל לגדר מקרים חריגים אלה; ועל-כן, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך להידרש לתשובת המשיבה.

זאת ועוד, גם לגופם של דברים, דינה של הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית בזאת.