מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על פסק דין בעבירת השלכת פסולת

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ע"פ 21970-06-22 מדינת ישראל נ' מפעת 1965 (1987) בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה, ברנט-אב"ד כבוד השופט בורנשטין כבוד השופט מיכלס המערערת מדינת ישראל המשיבה מפעת 1965 (1987) בע"מ פסק דין
השופט ע' מיכלס: "האדם הוא חלק מסביבתו. הוא מקיים עם סביבתו יחסי גומלין. הוא משפיע על סביבתו והוא מושפע ממנה. הקרקע, המים, האויר הם היסודות לקיום האנושי. במסגרתם 'מנהלים הפרט והחברה את כל מעגל חייהם' [...] הם הבסיס לקיום הפיזי. הם הבסיס לקיום הרוחני. איכות החיים נקבעת על-פי איכות הסביבה. אם לא נשמור על הסביבה, הסביבה לא תשמור עלינו. מכאן החשיבות הרבה – לכל פרט ופרט ולחברה ככלל –בשמירה על איכותה של הסביבה שבה מתנהלים חיינו." [בג"ץ 4128/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש-ממשלת ישראל, בפיסקה 10 (16.3.2004)] ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה מיום 27.4.22, בת"פ 18587-02-19 אליו צורף לבקשת המשיבה ת"פ 22481-04-17, במסגרתו נימנע בית משפט קמא מהרשעת המשיבה, לאחר שהודתה בעבירות שיוחסו לה בשני כתבי האישום.
הקושי באכיפת חוקים אלו (למשל במקרים של השלכת פסולת ברשות הרבים), התוצאות ההרסניות הנגרמות לטבע, לסביבה ולבני אדם כתוצאה של הפרתם, שלא תמיד נראות לעין (למשל במקרה של זהום אויר) כאשר לא אחת מדובר בנזק בלתי הפיך, מחייבים אכיפה מתמדת וענישה בלתי מיתפשרת כנגד נאשמים בעבירות אלו.
...
גישה סלחנית בדמות ביטול ההרשעה בכתבי האישום המאוחרים יותר תפגע בעקרון ההרתעה באופן אנוש, והיא עלולה להוות תמריץ שלילי לתאגידים אחרים שימנעו מלנקוט באמצעים אפקטיביים למניעת הישנות עבירות מסוג זה. עוד מצאתי להעיר כי אינני מקבל את הדרך בה הילך בית משפט קמא בנסותו ליישב בין העדר היכולת להטיל קנס כספי בשל ביטול ההרשעה אל מול הצורך לקנוס את המשיבה באופן משמעותי.
סוף דבר נוכח כל האמור, אציע לחבריי לקבל את הערעור.
עמדה זו מתבקשת הן בשל הצורך להרתיע את המשיבה, שכאמור מורשעת בביצוע עבירות מסוג זה שלא בפעם הראשונה, והן לאחר שנמצא כי המשיבה עברה על החוק בתקופה בה עמדה בתוקף התחייבות קודמת [ראו והשוו: עניין אלבז].

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 7418/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. א.ס. חליל בע"מ 2. חליל אל סייד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד בע"פ 15236-06-20 מיום 14.9.2020 שניתן על ידי השופטת ד' מרשק מרום, השופטת העמיתה ז' בוסתן והשופטת ר' שמולביץ בשם המבקשים: עו"ד אלעד כהן ][]החלטה
בגין מעשים אלו, יוחסו למבקשים עבירות של עיסוק בעסק טעון רשוי ללא רישיון, לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רשוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן: חוק רשוי עסקים), סעיף 1 לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי), התשע"ג–2013 ופריט 5.1ב בתוספת; פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, לפי סעיפים 7(ד) ו-13ב(4א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984 (להלן: חוק שמירת הניקיון) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז–1977; והשלכת פסולת ביניין ברשות הרבים, לפי סעיפים 2 ו-13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון.
...
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 1006/21 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשים: 1. איכות ירוקה חברת ניהול בע"מ 2. צבי כהן 3. מרדכי סילאם 4. ברוך אברהם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה בקשת רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ע"פ 42493-06-19 מיום 16.3.2020 שניתן על ידי השופט נ' ג'השאן וב-עפ"ג 16971-09-20 מיום 31.12.2020 שניתן על ידי הנשיא ר' שפירא והשופטים ב' טאובר ו-נ' ג'השאן בשם המבקשים: עו"ד דן צפריר ][]החלטה
בפרט, נקבע כי האתר אליו הושלכה הפסולת אינו בגדר "רשות הרבים", מאחר שאין אפשרות מעשית כי הציבור יגיע למקום בשל הטופוגרפיה באיזור ועל כן אין להרשיע את המבקשים בעבירת איסור ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון; וכן כי חלק משטח האתר אושר לקליטת פסולת, ועל כן לא הוכח כי הפסולת פונתה לאתר שלא נקבע לכך, כדרישת סעיף 7(ד) לחוק שמירת הניקיון.
...
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
מטעם זה, ובשים לב לחשיבות השמירה על הסדר הדיוני, איני מוצא פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להיעתר לבקשה "לגביית ראיות חדשות" (יוסף אלרון "קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין" המשפט יב 15 (2007)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ראו למשל את פסקי הדין הבאים: · רע"פ 1452/16 ‏ מ.ס פינוי אשפה בע"מ נ' המשרד לאיכות הסביבה (6.11.16): המבקשים הורשעו בעבירה בודדת של השלכת פסולת.
בקשת רשות העירעור נדחתה בהמלצת בית המשפט העליון ובהסכמת המבקשים.
· ע"פ (מרכז) 40576-06-15 א. נהד בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (15.11.15): המערערים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בבצוע 7 עבירות של השלכת פסולת ובעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בית משפט קמא קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין 40 ל-60 אלף ₪ וגזר על מערערת 1 קנס בסך 50,000 ₪ ועל מערערים 2 ו-3, קנס בסך 20,000 ₪ כל אחד.
· ע"פ (מרכז-לוד) 25233-11-14 אל סייד נ' מדינת ישראל (10.3.15): המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה בודדת של ליכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, כמו גם ניהול עסק ללא רישיון.
...
לאור כל האמור עתר ב"כ הנאשמים להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשם 3 קנס בסך 5,000 ₪.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המבקשת, ציין כי ראוי להטיל גם מאסרים מותנים, קבע כי המתחמים גבוהים יותר מאשר אלו שהציג בית משפט קמא – כך לדברי ערכאת הערעור: "סבורים אנו שהמתחמים המקובלים בפסיקה הרלוונטית גבוהים מאלה שהציב בית משפט קמא. בקביעת שיעורי הקנס, הבאנו אפוא בחשבון את מתחמי הענישה המקובלים בפסיקה כשמטרת הפסיקה היא להרתיע את הנאשמים מלהתייחס בהפקרות לאיכות הסביבה", לאחר שנלקח בחשבון שאחת המשאיות היתה תפוסה תקופה ארוכה, וכי אין זה דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם משיבים כשמתקבל ערעור המדינה על קולת העונש, הוטלו על המשיבים הקנסות הבאים: 60,000 ₪, 25,000 ₪ ו- 15,000 ₪ בהתאמה, הוגדלו ההתחייבויות ועל משיבים 2 ו-3 והוטלו מאסרים מותנים בני 3 חודשים למשך שנתיים.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מהנאשמים הוא כדלקמן: נאשם 2 – בגין העבירות של ניהול עסק להובלת פסולת ללא רישיון עסק מתאים, וניסיון השלכת פסולת ברשות הרבים באמצעות משאית ונגרר שבבעלותו – מתחם העונש ההולם נע מקנס בסך 60,000 ₪ ועד לקנס בסך 200,000 ₪.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"פ 7657/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: חיים שמאי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעפמ"ק 53699-05-23, שניתן על-ידי כבוד השופט צ' קאפח ביום 07.09.2023 בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה
לפי הודעת הקנס, במעשיו ובמחדליו המתוארים, השליך המבקש פסולת ולכלך את רשות הרבים, בנגוד לסעיפים 2 ו-13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), יחד עם פרט 15 בתוספת לצוו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), התש"ס-2000.
...
על-פי הנקבע, ולא שוכנעתי כי יש מקום לסטות מקביעה זו, המבקש נטל אחריות על השלכת הפסולת במועד האירוע – בין אם באמירותיו, בין אם בהתנהגותו; וכן, אף במהלך ניהול ההליך, לא עלה בידיו להוכיח כי מן דהוא אחר אחראי לכך.
ביחס לגזר דינו של המבקש, אקדים ואציין כי העובדה שבית משפט השלום הכפיל את הקנס שהושת על המבקש בהיעדר הנמקה, מהווה פגם של ממש (וראו את החלטתי מהעת האחרונה ברע"פ 7657/23 שמאי נ' מדינת ישראל, פסקאות 13-12 (22.10.2023)).
הבקשה נדחית אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו