בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות תעבורה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט עמית צ' קאפח) ב-עפמ"ק 68872-06-23 מיום 13.7.2023, שבמסגרתו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופטת צ' גילוני (גז)) ב-ח"נ 17861-02-22 מיום 16.1.2023.

בגזר הדין, צוין כי אין הצדקה לגזור על המבקש עונש מופחת הניתן במסגרת הליך "בררת משפט" כדי לחסוך התדיינויות משפטיות, בשעה שהוקדש לעניינו זמן שפוטי יקר "מבלי שהיתה בפיו [...] טענת הגנה טובה וראויה לגוף העבירה". לאור זאת, הושת על המבקש קנס גבוה מקנס המקור, בסך 1,200 ש"ח. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי – נדחה.

כמו כן, נקבע כי די באישור המפקח כי מיסמך ת/1 נערך לפי פרטים שהוזנו על ידו למסופון כדי לקבלו; וכי הדרישה לשמירת מרווח של 1.30 מטר על המדרכה נקבעה בהתאם לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) ולתקן, מתחשבת בעגלות מסוגים שונים ולא נועדה "להכשיל" את ציבור הנכים.

...

דין הבקשה להידחות.

בהינתן אמות מידה אלה, ניכר כי יש לדחות את הבקשה שלפניי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט העמית צ' קאפח) ב-עפמ"ק 1682-07-23 מיום 16.11.2023, בגדריו היתקבל ערעור המשיבה על הכרעת דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (השופט ב' ה' דורון) ב-ח"נ 26236-10-22 מיום 17.5.2023.

עקב כך, ניתן למבקש דו"ח המייחס לו עבירה של שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור כנת"צ, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנה 22(א)).

לא מצאתי כי נפל פגם בקביעה זו, לא כל שכן כזה המצדיק היתערבות במסגרת "גילגול שלישי". זאת ועוד, לא מצאתי ממש בטענת המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי מוליכה, הלכה למעשה, לשינוי משטר האחריות החל בעבירה מאחריות קפידה למוחלטת.

...

במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע כי האיזון הראוי בין עניינו של המבקש לבין האינטרס הציבורי שבשמירה על יעילות הנת"צ, אינו מוביל למסקנה כי יש לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק.

משכך, ולנוכח כל האמור, המקרה דנן אינו מעורר סוגיה עקרונית או חשש לקיומו של עיוות דין.

הבקשה נדחית אפוא.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' זמיר) ב-עפ"ת 71072-07-23 מיום 7.1.2024, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב (בת-ים) (השופט א' שור) ב-ת"ד 2521-10-21 מהימים 23.4.2023 ו-20.7.2023, בהתאמה.

לנוכח האמור, נגזרו על המבקש 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות; 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בשיכרות או נהיגה בזמן פסילה, למשך שנתיים; 40 חודשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה; 8 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לבל יעבור עבירה שבה הורשע או אחת מהעברות המפורטות בתוספת הראשונה או השנייה לפקודה, למשך 3 שנים; וקנס בסך 2,500 ש"ח. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין וגזר הדין – נדחה.

...

דין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' זמיר) ב-עפ"ת 46849-07-23 ו-עפ"ת 54327-07-23 מיום 4.12.2023, במסגרתו היתקבל ערעור המשיבה ונדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) (השופטת ר' פלג בר-דיין) ב-ת"ד 5737-01-20 מיום 5.6.2023.

אשר לעונש הפסילה, נקבע כי אמנם מדובר בהרשעה חמישית של המבקש בעבירת נהיגה בזמן פסילה בעשור האחרון, אך יש הצדקה לחרוג לקולה בעיניינו מתקופת הפסילה הסטאטוטורית של עשר שנים עבור מי שהורשע בלפחות שתי עבירות של נהיגה בפסילה בעשור האחרון, לפי סעיף 40א(ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט העמית ר' בן-יוסף) ב-עפ"ת 68187-08-23 מיום 7.2.2024, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב (בת-ים) (סגן הנשיא ע' נהרי) ב-ת"ד 6937-06-20 מימים 26.6.2023 ו-13.7.2023, בהתאמה.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשיכרות סמים לפי סעיפים 62(3) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כפי שציינתי בעבר בהקשר אחר: "אין ספק, כי, במקרים מסוימים, ראוי להחיל את הכלל המעדיף את שיקול עשיית הצדק על פני דבקות בכללי הפרוצדורה, אשר גם שמירתם, לצורך ניהול המשפט באופן יעיל ויציב, נועדה, בסופו של דבר, למטרה זהה – להוציא לאור משפט צדק" (יוסף אלרון "קבלת ראיות שלא על פי סדרי דין" המשפט: ספר עדי אזר ז"ל יב 15, 35 (2007)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.