בית המשפט המחוזי דן בתובענה זו ובתובענה נוספת באותו עניין במאוחד ודחה את התובענה שהגישה העותרת, בקובעו, בין היתר, כי:
המועצה החליטה בהחלטתה השניה כי על המוסדות להתפנות מהאתר בו מוצבים הקרוונים והורתה לוועדה המקומית לבצע החלטה זו. אני קובע שהחלטה זו היא בתוקף ועל המוסדות לפעול על פיה אלא שאני מעכב את ביצוע ההחלטה למשך 90 יום, ע"מ לא להשבית את לימודי תלמידי המוסדות וע"מ שבתקופה האמורה תמצא המועצה למוסדות אתר חילופי בשטח המועצה (ה"פ 30326/97 דוד נ' מוסדות אבן החיים פרדס חנה (28.1.1998) (להלן: פסק הדין מ-1998).
זמן מה לאחר מתן פסק הדין, הגישו העותרים לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נגד המועצה, בטענה כי היא אינה מקיימת את פסק-דינו ואינה מקצה להם מקרקעין.
(ה"פ 30372/97, 28.2.1998) [ההדגשה במקור
ערעור שהוגש על פסק הדין מ-1998 נמחק בהמלצת בית המשפט (ע"א 2659/98, 26.6.2001).
העותרים מוסיפים וטוענים כי לא ניתן להקצות לאור הפרדס מקרקעין משום שהיא פועלת בנגוד לפסקי בוררות מאושרים, לפיהם תלמוד התורה המופעל על-ידי העותרים יהיה תלמוד התורה היחיד מטעם תנועת ש"ס בפרדס חנה.
בהתאמה, קובע סעיף 8יא לנוהל הקצאת קרקעות כי חוזה להקצאת מקרקעין בין המועצה ובין הגוף הרלוואנטי, טעון אישור מועצת הרשות המקומית ברוב מוחלט של חבריה וכן אישור של שר הפנים.
...
בית המשפט המחוזי דן בתובענה זו ובתובענה נוספת באותו עניין במאוחד ודחה את התובענה שהגישה העותרת, בקובעו, בין היתר, כי:
המועצה החליטה בהחלטתה השניה כי על המוסדות להתפנות מהאתר בו מוצבים הקרוואנים והורתה לועדה המקומית לבצע החלטה זו. אני קובע שהחלטה זו היא בתוקף ועל המוסדות לפעול על פיה אלא שאני מעכב את ביצוע ההחלטה למשך 90 יום, ע"מ לא להשבית את לימודי תלמידי המוסדות וע"מ שבתקופה האמורה תמצא המועצה למוסדות אתר חילופי בשטח המועצה (ה"פ 30326/97 דוד נ' מוסדות אבן החיים פרדס חנה (28.1.1998) (להלן: פסק הדין מ-1998).
בטרם ניתנה החלטה בבקשה, התכנסה המועצה והחליטה על ביטול כל החלטה קודמת בדבר הקצאה עקרונית של שטח להקמת מוסדות החינוך של העותרת (להלן: ההחלטה השלישית) ובהמשך דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לפי פקודת הבזיון בקובעו כי:
לדעתי, אין מקום להעתר לבקשה, וזאת הואיל ולא הטלתי על המועצה חובה פוזיטיבית ואופרטיבית למצוא למוסדות קרקע חילופית, מן הטעם הפשוט שהמוסדות לא עתרו למתן סעד כזה.
אור הפרדס מצטרפת לטיעוניהם של המשיבים ודוחה את טענות העותרים כי אין לאפשר לה להפעיל מוסדות תורניים בפרדס חנה, והיא מוסיפה כי מכל מקום העתירה דנן אינה האכסניה המתאימה לדון בטענות אלו.
דיון והכרעה
דין העתירה להידחות על הסף.
העתירה נדחית, אפוא, מטעמי הסף שפורטו, אך בנסיבות העניין אין צו להוצאות.