בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט יהורם שקד, בת"ע 51995-04-19 ות"ע 1728-06-19), מיום 22.5.22, שדחתה בקשה של המבקש למינוי מומחה לבדיקה כימית באשר לגיל נייר ודיו.
נתאר לעצמנו מקרה שבו בית-המשפט אינו מוצא לנכון לפסול מומחה רפואי שמונה על-ידיו, אך מיתקיים אצלו חשש שבסופו של ההליך לא יוכל לסמוך על חוות-דעתו ולא יגיע לחקר השאלות הרפואיות שבפניו.
...
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה אני מחליט לדחות אותה ללא צורך בקבלת תשובה, מהנימוקים הבאים:
ביום 10.10.2021 לאחר הליך היוועצות שקיים ביהמ"ש קמא (בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת ביהמ"ש קמא למנות מומחה קודם, בקשה שהתקבלה) מינה ביהמ"ש קמא את הגב' טל חגג רוקח (להלן: "המומחית") למתן חוות דעת מקצועית במספר עניינים: בחינת אותנטיות חתימות על גבי מסמכים מסוימים, כמו גם בדיקת מועד משוער בו נערכו מספר חתימות ואת גיל הנייר.
באותו עניין התייחסתי, כשופט של בית-המשפט המחוזי, לשיקולים הנדרשים לעניין זה. מאחר שלאחרונה חוזרת ועולה השאלה אם ומתי ראוי למנות מומחה רפואי נוסף, אני רואה להביא את הדברים האמורים שם לעניין מינוי מומחה נוסף, ולהם אני מסכים גם היום:
"נראה לי ברור, שבעיקרו של דבר, השיקול שצריך לעמוד בפני ביהמ"ש הוא הצורך להגיע למסקנה אשר יהא בה כדי לשקף נכונה את מצבו הרפואי של התובע. שהרי, בסופו של דבר, מנויו של מומחה רפואי לא בא אלא כדי לסייע לביהמ"ש להגיע למסקנה נכונה בנידון. לפיכך, יטה ביהמ"ש למנות מומחה רפואי נוסף כל אימת שהתרשמותו מהמומחה הרפואי שמינה – בהתייחס לחוות דעתו ולעדותו בפניו – תהיה מצדיקה שמיעת חוות דעת רפואית נוספת, כדי להשתכנע במצב הרפואי לאמיתו. כך הוא, למשל, כשקיימות גישות רפואיות שונות ומתברר שהמומחה הרפואי שמונה מתבסס על אחת מהן בלבד, מבלי שביהמ"ש משתכנע שאותה גישה של המומחה הרפואי משקפת את דעתם של מרבית מומחי הרפואה באותו שטח רפואי. מטבע הדברים, אין ביהמ"ש מצוי בשטח הרפואה ובגישות ובהשקפות השונות שבו. כשקיימות גישות שונות בנושא הרפואי הנידון בפניו, אין ביהמ"ש יודע בד"כ מראש את השקפתו של אותו מומחה המתמנה על ידו, ואף לא את העובדה בדבר קיום השקפות וגישות שונות בנושא. כך עלול לקרות, שיד המקרה שבמנוי רופא פלוני תהא מכרעת לגבי תביעתו של התובע. לעתים, עלול להיגרם נזק או עוול למי מהצדדים, אך בשל זאת שנבחר, בדרך מקרה, מומחה רפואי בעל השקפה פלונית, אף שאין זו ההשקפה הרפואית הרווחת או השלטת. ומקרה אחר, שבו יתעורר צורך במינוי מומחה רפואי נוסף, יכול ויתקיים, כשספק קיים לבית המשפט אם התייחס המומחה הרפואי נכונה אל התובע בשאלת המהימנות שיחס לתלונותיו של התובע"
בענייננו עותר המבקש למעשה למינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש, שיחווה דעתו בחלק מהשאלות המקצועיות שהופנו למומחית וזאת על בסיס בדיקות מסוג אחר (בדיקות כימיות).
לאחר שביהמ"ש קמא יתרשם מהמומחית שמינה, בהתייחס לחוות דעתה ולעדותה בפניו, אם יסבור כי מסקנותיה בכל הנוגע לגיל החתימה והניירות אינן מסייעות לו באופן מספיק להגיע למסקנה נכונה במחלוקות העומדות לפתחו (מחלוקות שהן רחבות יותר, כשחוות דעת המומחית בעניין גיל החתימות והנייר, בדומה לחוות דעתה בקשר לאותנטיות החתימות, מהווה רק ראייה אחת ממגוון הראיות שנפרשו לפניו), ישקול את מינוי המומחה הנוסף ואת התרומה שיכולה לקום ממינוי חריג שכזה.
סוף דבר
בקשת רשות הערעור נדחית.
