בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' נ. רף) מיום 10.9.23 במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקש לפסילת המומחה בתחום העיניים שמונה בעיניינו.
ובלשון חוות הדעת –
"...מובן כי התובע אינו מרוצה מהתוצאה הסופית ומהמגבלה בעין ימין, אולם לדעתי הסיבוך הנדיר האחראי להן לא נגרם בגלל ביצוע לא נכון של הניתוח או בגלל לחץ תוך עיני מוגבר עקב מילוי העין בגז, כפי שנטען בכתב התביעה. לכן להערכתי מצבו כיום אינו תוצר של רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לו – לא בקופת החולים בטרם ארעה היפרדות הרשתית, לא במרכז הרפואי ת"א ולא בהמשך המעקב לאחר מכן"
בצד האמור קבע המומחה את נכותו של המבקש בשל הפגיעה בעינו הימנית בשיעור של 30% כאשר הוסיף וציין כי ככל שיעבור בהצלחה ניתוח להסרת ירוד בעינו אפשר שנכותו תרד ל - 20%.
יובהר כי אין באמור בכדי להביע עמדה באשר לסוגיה זו.
אשר לסוגיית פסילת המומחה וחוות דעתו - הובהר בפסיקה, כי אי פסילת חוות דעת מומחה שמונה ע"י בית המשפט אינה נמנית על אותם מקרים חריגים של החלטות ביניים בהם תיטה ערכאת העירעור להתערב שכן החלטה זו כשלעצמה אינה יוצרת מצב בלתי הדיר שהרי לא זו בלבד שבעל הדין רשאי לחקור את המומחה, לשלוח אליו שאלות הבהרה ולנסות לערער את חוות דעתו, הרי שבסופו של יום, ככל שיסבור כי קופח בפסק הדין בשל אותה חוות דעת, תעמוד לו האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש (וראו, כדוגמה - רע"א 6571/15 - פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (2016)).
כך בעיניין בר"ע 1134/04 דגן יעקב נ. שמעוני אסף (2004) הובהר –
"מומחה רפואי שממונה מטעם בית המשפט נתפס כמי שמומחיותו ידועה, רמת מקצועיותו גבוהה, בעל יושרה מקצועית, ישר, הגון ונייטרלי. לכן, פסילת מומחה רפואי באופן קטגורי מהוה אמירה קשה ופוגענית שיש להזהר מלהשתמש בה. בבטול מינוי מומחה רפואי באופן כללי יש משום אקט פוגעני במוניטין של הרופא,... לאחר שמתמנה מומחה רפואי, יש בבטול המינוי משום הטלת דופי ברופא שנתמנה...דברים אלה אך מתחזקים כאשר נטען שיש לפסול את המומחה הרפואי באופן קטגורי, ולמעשה להסירו מבין המומחים המתמנים על-ידי בית המשפט. פסילה קטגורית מלמדת על ספקות ביחס למומחיותו של המומחה הרפואי וביחס לאישיותו. אשר על-כן, צד הטוען לפסילת מומחה באופן קטגורי צריך לשאת עמו ראיות מוצקות המוכיחות טענותיו" (וראו לעניין זה גם רע"א 7843/00 בר ישי נ. איתן חברה לביטוח בע"מ (2001))
לעניין זה נפסק, כי על מנת להוכיח ניגוד עניינים ולסתור את חזקת המקצועיות של המומחה מטעם בית המשפט, על המבקש להוכיח קיומן של "אינדקאציות ברורות לניגוד עניינים". לעניין זה אף אין די, כדוגמה, בטענה כי המומחה עבד דרך קבע עם הצד שכנגד או ערך בעבר חוות דעת מטעמו.
...
בנדון, ולאחר עיון בטיעוני המבקש, לא שוכנעתי כי יש בהם כדי לבסס ולהוכיח קיומו של חשש ממשי לניגוד עניינים ולכך כי זכויותיו תיפגענה עקב קרבה כזו או אחרת של המומחה מטעם בית המשפט.
כמו בית משפט קמא אף אני סבור כי ספק אם יש בטעם זה כשלעצמו להצדיק פסילת המומחה בשלב זה נוכח הבהרתו של המומחה את אופי ההיכרות והבהרתו כי לא פירט את הדבר בהעדר קיומו של ניגוד אינטרסים נוכח העדר כל קשר כיום עם הגורמים הנזכרים.
סוף דבר
הבקשה נדחית.
