בקשת רשות ערעור על פיצול דיון בתביעה לביטול הסכם פשרה

בעיניין זה אני מפנה לדבריה של כב' השופטת (בדימוס) א' פרוקצ'יה בבע"מ 2514/07 הר-לב (בן-לולו) נ' בן-לולו, פִסקה 19 (19.1.2010): "כאשר פסק הדין נותן תוקף להסכם פשרה שהושג בין הצדדים, נבלעת עילת התביעה נשוא ההסכם בפסק הדין הנותן לו תוקף, ונחסמת בכך היתדיינות מחודשת באותה עילה מכח פסק הדין שניתן (זלצמן, בעמ' 330). ההסכמה החוזית בבסיס הפשרה, המקבלת תוקף של פסק דין, הופכת לחלק מתוכנו של הפסק, ותוכן זה מהוה בסיס לחסימה הדיונית במסגרת מעשה בית דין (זלצמן, בעמ' 337)." עוד יש ליתן את הדעת לכך, שהלכה היא "שאין בית המשפט, הדן בתביעה לפירוק שתוף, מסיים את מלאכתו עם החלטת המכירה (או ההחלטה על פירוק השתוף), כל עוד לא נסתיימו כל 'פעולות העזר' הכרוכות בביצועה" (דברי כב' השופט (בדימוס) ש' לוין בע"א 183/89 קמחי נ' קמחי, פ''ד מג(2) 95, 97 (1989); עיינו גם בדברי כב' השופט י' שקד בספרו: י' שקד, פירוק שתוף במקרקעין (2020), בעמ' 344).

בעיניין ח'ורי קבע כב' השופט (בדימוס) א' רובינשטיין שלא מיתקיים (שם) השתק עילה, שכן הערכאה הדיונית קבעה שהסכם הפשרה שהופר מבוטל, ומשמעות הדבר היא גם ביטול פסק הדין שאישר את אותו הסכם פשרה.

עוד נקבע בעיניין ח'ורי, כי עילות התביעה בשתי התביעות (שם) אינן זהות (שם, בפִסקה ל"ד), בעוד בעניינינו עילות התביעה שנדנו בפני בית המשפט לעינייני מישפחה כלולות בתביעה מושא הליך זה. בת"א (שלום י-ם) 8563/04 אלנבולסי נ' אבו חמדה (9.5.2005) [להלן: "עניין אלנבולסי"] שאף אליו הפניתה התובעת בטיעוניה, קבע בית משפט השלום בירושלים, כי קם כנגד התובעת (שם) מעשה בית דין, שכן היא פיצלה סעדיה ללא היתר.

בשולי הדברים אעיר, כי אין מקום לאי-החלתו של הכלל בדבר מעשה בית דין משקולי צדק, גם נוכח אפשרותה של התובעת לפעול לאכיפת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה, כאשר במסגרת זו תוכל היא לעתור אף להגשת חוות דעת שמאי עדכנית (באשר לאפשרות לעתור להגשת חוות דעת שמאית עדכנית נוכח חלוף הזמן, עיינו בע"א (מחוזי חי') 27832-10-16‏ עיסא חלף נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (13.7.2017) שם נקבע (בפִסקה 48): "המועד הראוי ביותר לעריכת השמאויות ולקביעת שווי זכויות בעל מקרקעין, אשר נידרש להפרד ממקרקעיו לטובת שותפו במסגרת הליך של פירוק שתוף, הנו מועד סמוך ככל האפשר להשלמת הליכי פירוק השתוף, ובאופן שהפירוק יבוצע על פי ערכם הריאלי של המקרקעין, ועל מנת שצד לא יצא נשכר על פני מישנהו". בקשת רשות ערעור על פסק דין זה – נדחתה (החלטת כב' השופטת ד' ברק-ארז ברע"א 7674/17 עיסא חלף נ' מדינת ישראל (18.7.2018)).

...

עם זאת אדגיש, שאין בכך הבעת דעה באשר לזכאות לסעד זה, שאלה שתוכרע בסיומו של הליך זה. ה – סיכום מורם מהאמור עד כֹה, כי אני מורה על דחיית התביעה, לפי תקנה 43 של תקנות סדר הדין האזרחי, בשל מעשה בית דין, מלבד לגבי הסעד של תשלום דמי שימוש ראויים לתקופה שלאחר מתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (דהיינו, לאחר 11.6.2015).

לפיכך, אני מורה כי התביעה תידון בדיון מהיר וקובעת את ההוראות הבאות: התובעת תגיש כתב תביעה מותאם לסדר דין מהיר עד ליום 10.2.2023 (כתב התביעה יתייחס רק לסעד של דמי שימוש ראויים החל לאחר 11.6.2015).

אני קובעת את התביעה לשמיעה (הוכחות וסיכומים בעל פה) ליום 17.7.2023 שעה 14:00.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' השופטת ויג'דאן חליחל) מיום 26.5.22 בת"ק 37611-10-21 ולפיו נדחתה תביעת המבקשת נגד המשיבה.

בסעיף 7 להסכם הפשרה נכתב: "אישור ההסכמות הנ"ל על דרך מתן תוקף של פס"ד משמעותו דחייתן של התביעות ויצירת מניעות של צד אחר מלתבוע את הצד השני בגין מסכת עובדתית זו". בשנת 2020 התחרטה המבקשת בדבר ההסכמה אליה הגיעה בשנת 2016 וביקשה לבטל את פסק הדין.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור תתערב בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבהם הסוגיה שעמדה לדיון היא בעלת השלכת רוחב או כאשר נפלה טעות ממשית עובדתית או משפטית בפסק הדין ונגרם עוות דין למי מהצדדים.

על מנת שבעל דין לא יוטרד שוב ושוב בגין אותו עניין, נידרש התובע לרכז תביעתו כנגד הנתבע, שאם לא כן, ובהעדר היתר לפיצול סעדים, מיצה את תביעתו.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור תתערב בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבהם הסוגיה שעמדה לדיון היא בעלת השלכת רוחב או כאשר נפלה טעות ממשית עובדתית או משפטית בפסק הדין ונגרם עיוות דין למי מהצדדים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הסכם הפשרה עניינו בסילוק הטענות, המחלוקות והתביעות כלפי מבקש 1 ישירות, וביטולו של הסכם הפשרה יאיין זאת.

מבקש 2 נזקק להגיש בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה, אשר נדחתה ונפסקו במסגרתה הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

מבקש 2 הגיש כתב הגנה; בקשה לסילוק על הסף ובצדה ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשת הסילוק על הסף (לא נפסקו הוצאות); בקשה למתן רשות ערעור ובקשה להוספת ראיות; בקשה לעיכוב הליכים בתביעה עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור; תשובה לבקשת התובע לתיקון כתב התביעה (נפסקו הוצאות על סך של 1,500 ₪ לכל משיב); כן, מוגשת בקשה זו. היתקיימו שני דיונים.

כאמור, התביעה הוגשה במקור ביום 19.12.2019 ומוגדרת: "פסק דין הצהרתי, ביטול פסק דין (שניתן בהסכמה), ביטול הסכם פשרה, פיצול סעדים". יסודה של התביעה בבטול פסק דין שניתן בהסכמה ובתוספת לו, בעיניינו של התובע ונתבע 1, ארביב.

...

ביחס למבקש 1; המשיב טוען כי דינה של הבקשה לסילוק על הסף של התביעה, להידחות.

בלי להביע עמדה בטענות וביחס לטענת ההתיישנות; שאלת הפיצוי הכספי יכולה להיות נלווית ולדון בה, במידת הצורך ובהתאם למסקנה, בשלב מאוחר יותר.

אשר על כן, הנני מורה על מחיקת התביעה כנגד מבקש 1.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני להורות על מחיקת התביעה ביחס למבקשים.

המערער לא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לתיקון כך שכתב התביעה שעמד לפני בית המשפט קמא והוא זה שעומד לפנינו היום, הוא כתב התביעה במתכונתו המקורית.

בבקשה נטען, בתמצית, כי הסעד שמתבקש בתביעה הוא ביטול הסכם פשרה שנחתם בין עשוש וארביב במסגרת תביעה ביניהם ובטול פסק הדין שניתן לו. עו"ד צבע לא היה צד להסכם הפשרה ובהסכם, כמו גם בפסק הדין, לא ניתן כל סעד בין עשוש ועו"ד צבע.

המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש את העירעור שלפנינו בו חזר על טענותיו בבית משפט קמא, עתר לביטולו ואף הלין על ההוצאות שנפסקו לחובתו: ראשית, המערער טוען כי מתן "סעד הצהרתי בדבר ביטול פסק הדין שניתן בהסכמה, ביטול הסכם הפשרה ופיצול סעדים" מהוה סעד אופראטיבי ישיר ומובהק נגד עו"ד צבע, אשר מאפשר למערער לתבוע את נזקיו מעו"ד צבע, הן כב"כ הצדדים והן כנאמן.

אלא שב"כ המערער לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת, ונתן הסבר תמוה על "ידיים נוספות שחתמו על ההסכם": "לשאלת בית המשפט, התביעה עניינה בסעד אופראטיבי של ביטול הסדר גישור שניתן בהסכמה בין התובע לבין ארביב דוד, ובית המשפט שואל אותי מה הסעדים המתבקשים, מנתבע 2 ו 3 (עו"ד צבע ושמחוני –ש.ש), אני משיב שכל אחד ואחד מהנתבעים בתיק זה יושפע מביטולו של פסק הדין שנתן תוקף לגישור, באופן הבא, הרי מה שאנו בחרנו לעשות בתיק זה, והסברנו, זה לידון בשאלת הביטול כדי לא לסרבל את ההליך, יכולנו מהתחלה לתבוע את הביטול, ואת תוצאותיו של פסק הדין והסדר הגישור הזה.

...

דין טענת המערער ברכיב זה להידחות.

לא מצאנו כי העניין שלפנינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.

סיכומו של דבר הערעור נדחה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' הרשמת הבכירה טל כהן אלימלך) מיום 31.10.23 בת"ק 27148-12-21 (להלן: "תיק קמא") ולפיה התקבלה בקשת המשיבה – הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

ביום 23.1.22 הגישה שופרסל בקשה לסילוק על הסף של התובענה בתיק קמא וכן של 3 תביעות נוספות, כיוון שהן כלולות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית שמתנהלת בת"צ 24754-07-20 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ וכן מחמת שימוש חסר תום לב של ורקשטל בהליכים משפטיים ובשל כך שהגשתן מנוגדת להתחייבות אישית שניתנה ע"י ורקשטל במסגרת הסכם פשרה בתובענה ייצוגית קודמת שקבלה תוקף של פס"ד. לחלופין, התבקש עיכוב הליכים בתביעות בשל קיומו של הליך תלוי ועומד עד להכרעה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית בת"צ 24754-07-20.

התביעות פוצלו מאחר וחלק מהמקרים קרו לאחר שהוגשו התביעות (הכוונה כנראה לתובענות הייצוגית).

ורקשטל טוען בבקשת רשות העירעור כי פסה"ד שגוי והנו בנגוד לדין, יש לבטלו ולהחזיר את הדיון לביהמ"ש לתביעות קטנות.

...

לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת ורקשטל לפיה בפסה"ד שניתן בתובענה הייצוגית בפסה"ד שניתן בתובענה הייצוגית בימ"ש לא הכריע לגופו של עניין כי אם רק קבע אי עמידה בתנאי הסף של אישור תביעה ייצוגית.

בסיכומו של דבר, לא מצאתי כי בענייננו חל חריג המצדיק התערבות בפס"ד של בימ"ש לתביעות קטנות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.