לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כב' הרשם הבכיר אורי הדר), שניתן ביום 4.11.16, בו התקבלה באופן חלקי תביעת המבקש נגד המשיבות לפצוי כספי בגין שיגור הודעות פרסומיות ("spam") בנגוד לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התיקשורת").
מעיון במסמכים המצורפים, בפרוטוקול הדיון ובפסק דינו של בית משפט קמא, עולה שאין חולק כי בין התאריכים 9.9.15-22.2.16 שיגרו המשיבות 17 הודעות המתארות מיגוון חבילות נופש, המשווקות על ידיהן, לתיבת הדואר האלקטרוני של המבקש, וזאת בנגוד לסעיף 30א לחוק.
המשיבות בתגובתן לבקשת רשות העירעור מציירות את המבקש כמי שמעוניין לגרוף כסף וכמה שיותר, אשר צבר במתכוון כמות של הודעות, שבע במספר, עד אשר שלח את הודעת המייל הראשונה להסרתו מרשימת התפוצה, בטענה כי עשה זאת במועד שהיה נוח לו וכאשר באחד המיילים אף נעשה שימוש.
...
סיכומו של דבר, אין עילה למתן רשות ערעור.
אף הטענה לפיה המבקש פועל ממניעים פסולים, דינה להידחות, שכן מטרת המחוקק בחקיקת החוק נועדה לאפשר את יישומו בחיוב פיצויים לדוגמא, כדי להרתיע חברות מפני עבירות על החוק, ואף אם חלק מהתנהגותו של המבקש לא הייתה בגדר "התנהגות מקובלת ובתום לב", הרי דרישתו העקרונית לפיצוי נכונה וראויה.
סיכומו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.