בקשת רשות ערעור על פינוי מקרקעין בשכירות מוגנת

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 343/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. אליהו יפרח 2. קרלה יפרח נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון 3. עריית אור עקיבא 4. ועדה מקומית לתיכנון ובנייה הברון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.1.2021 בת"א 30504-12-20 שניתנה על ידי כב' השופטת אילת דגן; ובקשה לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד חנן כהן בשם המשיבות 1 ו-2: עו"ד אסנת קרויזר ][]החלטה

העובדות הצריכות לעניין החל משלהי שנות ה-60 של המאה הקודמת, מתגוררים המבקשים, בני הזוג קרלה ואליהו יפרח (להלן: המבקשים), בשכירות מוגנת בצריף בן חדר וחצי בגודל 27 מ"ר ברח' הלח"י באור עקיבא, על המקרקעין הידועים כחלקה 76, גוש 12673 (להלן: הדירה).

לצד בקשת רשות העירעור, הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בה. בהחלטתי מיום 22.3.2021, קבעתי כי יינתן צו אירעי לפיו יוקפאו הליכי ההוצאה לפועל לפינוי המקרקעין הסמוכים עד למתן החלטה אחרת.

...

ביום 13.9.2020 נדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני (כב' השופט יהושע רטנר), ועל רקע האמור הודיע בא-כוח המבקשים באותה העת כי הם חוזרים בהם מהתביעה; והשלישי – הוא ההליך בו עסקינן – תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד רמ"י, משרד הבינוי והשיכון (המשיב 2.

עוד טוענות המשיבות כי דין הבקשה להידחות מחמת השיהוי הקיצוני שנפל בהגשתה, כמו גם בהגשתן של בקשות מקבילות בהליכים קודמים, המגלה התנהלות שיטתית של המתנה עד סמוך למועד הפינוי שנקבע, על מנת לדחות את הקץ, ולעכב את הפינוי.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובות המשיבות לה, ובתשובה להן מטעם המבקשים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 22.3.2021 – מבוטל בזאת.

בבית המשפט העליון רע"א 8885/20 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. מחמוד חאמד 2. יוסף חאמד נ ג ד המשיבים: 1. עזבון המנוחה עזיזה חאמד 2. עזבון המנוח מוחמד חאמד 3. אחמד חאמד 4. עלי חאמד 5. רשות הפיתוח באמצעות "עמידר" – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 19.11.2020 בע"א 12856-04-14 שניתן על-ידי כבוד השופטים י' קינר, ח' קיציס ו-י' רוטנברג תאריך הישיבה: ו' באדר התשפ"א (18.2.2021) בשם המבקשים: עו"ד תסנים חמוד אשקר בשם המשיבים 4-3: עו"ד אבי קורצברג בשם המשיבה 5: עו"ד גלעד קלאך ][]פסק-דין

בית משפט השלום קבע כי לאורך השנים בנו בני המשפחה תוספות בנייה במקרקעין ללא הסכמתה של רשות הפיתוח ומבלי לקבל היתר בנייה כדין, באופן שעלה כדי הפרה של הסכם השכירות המוגנת והקנה לרשות הפיתוח זכות לידרוש את פינויים מהמקרקעין.

...

על כן, אנו סבורים כי יש מקום להורות על החזרת הדיון בתיק לערכאה הדיונית, לצורך השלמת הבירור הנדרש ומתן פסק דין משלים.

בשים לב לפגמים הדיוניים ולקשיים הנוגעים להתנהלותן של הרשויות שעליהם הצבענו, והצורך להשלים את הבירור העובדתי ביחס אליהם, אין מנוס מתוצאה זו. אנו מביאים בחשבון במסגרת הכרעתנו אף את העובדה כי אין זה אחד מאותם מקרים שבהם קיים זכאי דיור אחר הממתין לפינוי הנכס או שמתקיים צורך ציבורי קונקרטי המחייב את השימוש במקרקעין בדחיפות.

סוף דבר: הערעור מתקבל כמפורט לעיל בפסקאות 27-25.

השופטת עינת רביד: לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 19.12.2016 [כבוד השופטת עידית ברקוביץ, בתיקים הרלוואנטיים לפסק דין זה: תא"ק 23409-10-13 (אלג'ם), תא"ק 23915-10-13 (עיני), תא"ק 24028-10-13 (לוי), תא"ק 24608-10-13 (מלכה)] בגדריו נפסק כי תביעת המערערת בע"א 5477-02-17 , ע"א 5705-02-17, ע"א 5723-02-17, ע"א 5731-02-17 (להלן: הרשות) מתקבלת, כך שתביעת הפינוי כנגד המשיבים (בערעורים האזרחיים הנ"ל, והמערערים בע"א 17100-02-17) התקבלה והם נדרשו לפנות עד ליום 31.12.2018 תוספות בנייה מהמקרקעין הידועים כגוש 7122 חלקה 125 (להלן: המיתחם), אולם לא חויבו להתפנות מהקרוואנים של הדיירים החוזיים ונתקבלה טענתם כי הם היו בני רשות במיתחם.

עוד אציין שבמקביל ניהלה הרשות כנגד מישפחות נוספות באותו מיתחם הליך בת"א 24714-10-13 בפני כבוד השופט יגאל נמרודי, אשר נתן פסק דין פינוי ביום 15.5.2017 וערעור על פסק דינו נדחה ביום 26.4.2021 בע"א 28087-07-17 בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי כבוד השופט נועם סולברג ברעא 4517/21 ‏ביום 28.6.2021.

הרשות השכירה למשתכנים "[...] בשכירות בלתי מוגנת קרון מגורים [...] מטבח ושירותים" (סעיף 1(א) להסכם).

...

מכאן שערעורם נדחה.

סוף דבר ערעור הרשות (5477-02-17) מתקבל ונקבע שהמשיבים (אלג'ם, מלכה, לוי, עיני) אינם בני רשות ועליהם לפנות את המקרקעין עד ליום 1.5.2022 (שבוע לאחר פסח) ולשלם לרשות את ההוצאות שקבע בית משפט השלום ללא כל התניה.

המשיבים ישלמו (ביחד ולחוד) לרשות את הוצאות כל הערעורים בסך של 20,000 ₪.

המבקש הנו שוכר הנכס והמחזיק בו בשכירות מוגנת מזה שנים רבות, מאז 1993.

בפסק הדין, בחלקו האופרטיבי, קובע בית המשפט המחוזי כך: כי על המבקש לפנות ולסלק את ידו משטחי הפלישה, קרי: מכל המקרקעין מלבד המושכר של ה-512.5 מ"ר, כולל פינוי מכל השטח הפלוש הנוסף מעבר לשטח של 512.5 וכולל פינוי מהגלריה הבנויה מעל למושכר בשטח של כ-45 מ"ר, ועל המבקש להחזיר את שטחי הפלישה למשיבות כשהם פנויים מכל אדם ו/או חפץ וזאת עד ליום 31.12.19.

ובקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה.

...

רק בנסיבות חריגות ניתן להיעתר לבקשה שכזו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני.

אין חשיבות מעשית לאבחנה בין המשיבות ולשם הנוחות תכונה להלן המשיבה 3, רשות מקרקעי ישראל: "רמ"י". המבקש הנו שוכר הנכס והמחזיק בו בשכירות מוגנת מזה שנים רבות, מאז 1993.

בפסק הדין, בחלקו האופרטיבי, קובע בית המשפט המחוזי כך: כי על המבקש לפנות ולסלק את ידו משטחי הפלישה, קרי: מכל המקרקעין מלבד המושכר של ה-512.5 מ"ר, כולל פינוי מכל השטח הפלוש הנוסף מעבר לשטח של 512.5 וכולל פינוי מהגלריה הבנויה מעל למושכר בשטח של כ-45 מ"ר. נקבע שעל המבקש להחזיר את שטחי הפלישה למשיבות כשהם פנויים מכל אדם ו/או חפץ וזאת עד ליום 31.12.19.

ובקשת רשות ערעור על פסק הדין נדחתה.

...

בהחלטה מיום 26.7.22 נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, וזאת על יסוד טענות הצדדים בכתב ובלי שהתקיים דיון.

רק בנסיבות חריגות ניתן להיעתר לבקשה שכזו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני.