משכך, בשורה של מקרים נקבע כי בעניינים שבהם מוקנית לבית המשפט סמכות מפורשת מכוח חוק הבוררות, ובכלל זה בבקשות לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, העירעור על החלטת בית המשפט טעון רשות.
אני סבורה כי בעניינינו, חוסר הבהירות באשר לשאלת אופן ההשגה על החלטה המורה הן על עיכוב הליכי בוררות והן על ביטול היתר המצאה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעיניין ווטאירפול (וראו גם את קביעותיו של כבוד השופט נ' הנדל בעיניין ערעור ווטאירפול), מקימה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין (השוו: בש"א 8517/15 נוימן נ' כפר אז"ר, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, פיסקה 3 (29.5.2016)).
...
האם יש בעובדה שפסק דין כאמור כולל רכיב נוסף שעניינו ביטול היתר המצאה מחוץ לתחום כדי להוביל למסקנה כי פסק הדין כולו נתון לערעור בזכות, כפי טענת המערערת? התשובה לשאלה זו, כך לשיטתי, היא בשלילה.
אני סבורה כי בענייננו, חוסר הבהירות באשר לשאלת אופן ההשגה על החלטה המורה הן על עיכוב הליכי בוררות והן על ביטול היתר המצאה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעניין ווטאירפול (וראו גם את קביעותיו של כבוד השופט נ' הנדל בעניין ערעור ווטאירפול), מקימה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין (השוו: בש"א 8517/15 נוימן נ' כפר אז"ר, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, פיסקה 3 (29.5.2016)).
אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
ההליך שבכותרת יימחק על הסף.
החלטתי זו תצוין בפתחה של בקשת רשות הערעור, ככל שתוגש, ותצורף כנספח לה. מזכירות בית המשפט תדאג לתייק החלטה זו בתיק השופט, ככל שתוגש בקשת רשות ערעור.