בקשת רשות ערעור על עונש בגין מעשה מגונה והטרדה מינית

בבית המשפט העליון רע"פ 1428/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: רונן ביטי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במרכז-לוד בתיק עפ"ג 38859-09-20 מיום 17.1.2021 שניתן על ידי כב' השופטים העמיתים אברהם טל ואברהם יעקב וכב' השופט שמואל בורנשטין בשם המבקש: בשם המשיבה: עו"ד ששי גז; עו"ד שחר ליס; עו"ד אבי חימי; עו"ד רותם טובול עו"ד בתשבע אבגז ][]החלטה

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בהטרדה מינית של 6 קטינות שטרם מלאו להן 15 שנה לפי סעיף 3(א)(3), 3(א)(6)(א) ו-5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית; בריבוי עבירות מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 שנה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובריבוי עבירות מעשה מגונה בפני 5 קטינות שטרם מלאו להן 16 שנה לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין.

ביחס לאישום הראשון, שעניינו הטרדה מינית של שלוש קטינות, העמיד בית משפט השלום את מיתחם העונש על מאסר מותנה עד "מספר חודשי מאסר בפועל"; ביחס לאישום השני, שעניינו מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 שנה, העמיד בית המשפט את מיתחם העונש על 10 עד 24 חודשי מאסר בפועל; ביחס לאישום השלישי, שעניינו מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה 16 שנה, העמיד בית המשפט את מיתחם העונש על 8 עד 18 חודשי מאסר בפועל; ביחס לאישום הרביעי, שעניינו מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה 16 שנה, קבע בית המשפט כי מיתחם העונש ההולם הנו "ענישה הצופה פני עתיד"; ביחס לאישום החמשי, שעניינו הטרדה מינית של קטינה שלא מלאו לה 15 שנה, העמיד בית המשפט את מיתחם העונש על 7 עד 14 חודשי מאסר בפועל; ביחס לאישום הששי, שאף עניינו בהטרדה מינית של קטינה שלא מלאו לה 15 שנה, העמיד בית המשפט את מיתחם העונש על "חודש עד מספר חודשי מאסר בפועל"; ביחס לאישום השביעי, שעניינו מעשה מגונה בפני קטינה שלא מלאו לה 16 שנה וכן הטרדה מינית של קטינה שלא מלאו לה 15 שנה, העמיד בית המשפט את מיתחם העונש על 10 עד 24 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, משהחליט בית המשפט המחוזי לסטות לקולא ממיתחם הענישה בשל שקולי שקום, אין מקום להעתר לבקשה להעניק בשל שיקולים אלה רשות ערעור.

...

יודגש, כי עיינתי בפסיקה אליה הפנה המבקש בבקשתו, אך לא מצאתי כי בכוחה לשנות ממסקנה זו. בענייננו, המבקש ניצל את יחסיו עם המתלוננות על רקע הערצתן את בתו – על מנת לבצע בהן את העבירות בהן הודה; המעשים בוצעו ב-7 קטינות שונות, במקביל ולאורך תקופה; וביצוע העבירות לא נפסק מיוזמת המבקש.

הוראת הסעיף קובעת כי עונשו של עבריין המורשע בעבירה זו, לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לה (ובעניינו – לא יפחת מ-21 חודשי מאסר), אלא אם החליט בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בגין מעשים אלה יוחסה למבקש עבירה אחת של מירמה והפרת אמונים ונטען כי מכלול מעשיו של הנאשם "הצטברו לכדי היתנהלות כוללת, שהיא בגדר מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור" (להלן: תזת הצבירה).

בחלק מן הפרשות יוחס למבקש בנוסף גם ביצוע עבירות מין בשוטרות שהיו כפופות לו (שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירת אחת של הטרדה מינית).

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על הרשעתו לבית משפט זה, ועונש המאסר עוכב עד להכרעה בבקשתו.

השופט אלרון הורה על העברת התיק למותב תלתא "בסוגיה אחת בלבד, והיא – האם ניתן להרשיע נאשם בעבירה של מירמה והפרת אמונים של עובד ציבור [...] בשל דפוס היתנהגות חוזר ונשנה שנהג בו, אף אם כל מעשה ומעשה כשלעצמו אינו מגבש עבירה פלילית". לפיכך, במסגרת הדיון בבקשת רשות העירעור לא נדונה הרשעתו של המבקש בעבירות המין.

...

דעת הרוב בפסק הדין הצביעה על המבחנים הרלוונטיים (עוצמת ניגוד העניינים, הסטייה מן השורה ומעמדו של עובד הציבור) ועל האופן שבו יישומם של מבחנים אלה במקרה דנן מוביל למסקנה כי התנהגותו של המבקש "נופלת הרחק מעבר לאזור 'האפור' שעליו חולש הדין המשמעתי, ובתוככי העבירה הפלילית של הפרת אמונים" (פסקאות 28-24 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה הנדל).

שאר הטענות שהעלה המבקש באשר לסתירה שבין פסק הדין לעקרונות היסוד של הדין הפלילי, אף הן דינן להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים א' דראל, ע' זינגר וא' רון) בע"פ 8267-09-19 מיום 13.5.2020, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר והשופט ד' ש' גבאי ריכטר) בת"פ 36849-08-16 מימים 26.2.2019 ו-9.7.2019 בהתאמה.

נוכח האמור נקבע כי עונשו של המבקש ימוקם "באמצע המיתחם עם נטייה לחלקו העליון"; וכי עיקרון ההלימה מחייב הטלת עונש מאסר בפועל כיוון "שאין כל התכנות טיפולית בעיניינו". בסופו של דבר נגזרו על המבקש עונש מאסר של 6 חודשים ויום מאסר לריצוי בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו, לבל יעבור כל עבירת מין "לרבות מעשה מגונה והטרדה מינית"; פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ש"ח; והתחייבות בסך 20,000 ש"ח לבל יעבור כל עבירת מין למשך שנתיים ממועד גזר הדין, או חודשיים מאסר תמורתה.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

אף לגופה, דין הבקשה לדחייה.

הבקשה נדחית אפוא.

אשר לסטייה ממיתחם העונש לצורך שקום, טען ב"כ המאשימה, כי אין מקום לעשות כן לנוכח העובדה שהנאשם טרם עבר הליך שקומי מלא, המצדיק חריגה ממיתחם העונש ההולם.

ברע"פ 7657/21 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.21): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של ניסיון לגרם מעשה מגונה בקטינה וניסיון להטרדה מינית של קטינה.

ע"פ 6391/20 מדינת ישראל נ' בטיטו (1.8.2021) : בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המשיב אשר הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של ניסיון לגרם אינוס בקטינה מתחת לגיל 14; ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות); ניסיון הטרדה מינית של קטינה וכן בתיק שצורף לבקשת המשיב, בעבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטינה, ובעבירה של ניסיון להטרדה מינית של קטינה.

שנית, ככלל, בעבירות מסוג זה, נסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגות מול עקרונות ההלימה והרתעת היחיד והרבים וכי על העונש לשקף את החומרה היתרה שבעבירות מין כלפי קטינים במרשתת כדי להגן עליהם מפני הסכנות האורבות להן, גם כאשר הנאשם עבר הליך טפולי, ובפרט כאשר ממתינה לו עוד כברת דרך טיפולית משמעותית לשם שקומו (ראו: רע"פ 2958/21 פלוני נ' מדינת ישראל (29.4.21) ורע"פ 4505/21 רונאל נ' מדינת ישראל (28.6.21).

...

בית המשפט העליון קבע כי יש לתת משקל רב לחומרת העבירות וכי בעבירות אלה על-פי רוב אין מנוס מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט העליון קבע כי אין מדובר בעונש חמור וכי נוכח חומרת העבירות אין מנוס מעונש מאסר בפועל.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 8 חודשים.

ר' ע"פ 1323/13 רך חסן ואח' נ' מ"י (5.6.2013) בו נפסק : "... אולם אין בכך כדי לגרוע מהצביון האינדיבידואלי שהעניק המחוקק לשלב עיצוב המיתחם, אשר בא לידי ביטוי בהוראה להיתחשב בסוג העבירה בנסיבות המסוימות שבהן היא בוצעה ... ותוך היתייחסות למידת האשם של הנאשם המסוים שלפנינו ..." לעברות זהות מתחמים שונים, בהנתן נסיבות ביצוע עבירה שונות - "היות שבקביעת מיתחם הענישה על בית המשפט להיתחשב לא רק בסוג העבירה, אלא גם בנסיבות ביצועה ובמידת האשם של הנאשם בביצועה, סביר כי לאותה עבירה יהיו כמה מיתחמי ענישה שונים, הנגזרים כל אחד מנסיבות שונות". (ע"פ 1127/13 גברזגיי נ' מ"י (15.1.2014).

ברע"פ 6477/20 ניסו שחם נ' מ"י (15.11.2021) הורשע המבקש בעירעור בבית המשפט המחוזי בעבירה של מירמה והפרת אמונים ובעבירה של הטרדה מינית, והותיר את ההרשעה שהרשיע בית משפט השלום בעבירת מעשה מגונה.

בקשת רשות העירעור לבית המשפט העליון התקבלה, נקבע כי מיתחם העונש ההולם יועמד על מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועונשו של המשיב הוחמר ל – 4 חודשי מאסר בעבודות שירות.

...

ר' לעניין זה, בעבירות ובנסיבות אחרות, דברי כב' השופט סולברג בע"פ 2392/21 פלוני נ' מ"י (12.8.2021): "עד כדי ביטול ההרשעה, כביכול היו מעשי-העבירה של המערער כלא היו – לא היגענו". אשר על כן יש לדחות את עתירת נאשם 2 לביטול הרשעתו.

במסגרת הענישה יש להביא את היעדר העבר הפלילי, קבלת האחריות והנסיבות האישיות והרפואיות, לצד ההליך השיקומי האמור, ואלו מביאים למסקנה כי על הענישה להיות ברף התחתון של המתחם.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשם 1: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס. מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.