בקשת רשות ערעור על סיווג תביעה לצורך תשלום אגרה

בבית המשפט העליון רע"א 6230/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן המבקש: עו"ד שי כהן נ ג ד המשיבות: 1. נצבא אחזקות 1995 בע"מ 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ש' דותן), מיום 2.6.2022, ב-ע"ר 44398-02-22 בשם המבקש: עו"ד רווית צמח; עו"ד עמית ניר בשם המשיבה 1: עו"ד ירון אלכאוי; עו"ד יצחק לזר; עו"ד **** בר לב בשם המשיבה 2: עו"ד תמר צפדייה ][]פסק-דין

בתשובה לבקשת הסילוק השיב המבקש כי תביעתו סווגה כדין שכן הסעדים המפורטים בה נסמכים, בעקרם, על שווי חוזים שחלקם טרם נערכו, כך שלא ניתן בשלב זה לשום את שוים.

באותו היום, 20.2.2022, הגיש המבקש הודעה לבית המשפט בתיק העקרי, בה ציין כי תיקן את כתב התביעה כך שננקב בו ערכם הכספי של הסעדים ב-סדרה ג', וכי בהתאם שולמה על ידו האגרה ביחס לסעדים הנכללים בסדרה זו. עם זאת, המבקש הוסיף כי נוכח העובדה שהוגש על ידו ערעור על החלטת בית המשפט מיום 14.12.2021 בנוגע לסעדים ב-סדרה ב' ובסעיף 215, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן הכרעה בעירעור, אין הוא חייב בתיקון כתב התביעה ביחס ליתר הסעדים שבתביעתו, ובתשלום אגרה בגינם, עד שתתקבל הכרעה בבקשתו לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 14.12.2021.

סיכומו של דבר: אילו תשמע דעתי, ייקבע כי דין העירעור להיתקבל במובן זה שמובהר כי הסעד הנקוב בסעיף 215 לכתב התביעה אינו סעד הנתבע במסגרת תביעת המבקש הנוכחית, ונזכר בה רק כהערת המבקש כי בכוונתו להגיש בעתיד בקשה לפיצול סעדים בנדון, כך שאין המערער נידרש לשלם בגינו אגרה בהליך דנא.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובות לה, אציע לחברותיי כי נעשה שימוש בסמכותנו שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, נדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

עוד יוער כי אף אם מנוסחו של כתב התביעה עצמו לא הייתה ברורה כוונתו של המערער, במסגרת ערעורו על החלטות הרשמת מיום 14.12.2021 ומיום 6.2.2022 בפניי בית המשפט המחוזי, הבהיר המבקש כי בסעיף 215 לא נתבע על ידו סעד במסגרת התובענה הנוכחית, כך שאין הצדקה לחייבו בתשלום אגרה בגין האמור בסעיף זה. מכל מקום, שעה שבמסגרת בקשתו הנוכחית הבהיר המערער, פעם נוספת, כי כוונתו בסעיף 215 לכתב התביעה הינה אך ורק להצהיר על כוונתו להגיש בקשה עתידית לפיצול סעדים, וכי לא נתבע על ידו במסגרת הסעיף האמור כל סעד במסגרת התובענה הנוכחית, ברי כי אין לחייבו באגרת בית משפט ביחס לסעיף זה, כך שדין הערעור להתקבל.

סיכומו של דבר: אילו תשמע דעתי, ייקבע כי דין הערעור להתקבל במובן זה שמובהר כי הסעד הנקוב בסעיף 215 לכתב התביעה אינו סעד הנתבע במסגרת תביעת המבקש הנוכחית, ונזכר בה רק כהערת המבקש כי בכוונתו להגיש בעתיד בקשה לפיצול סעדים בנידון, כך שאין המערער נדרש לשלם בגינו אגרה בהליך דנא.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ר 74111-12-20 מיום 4.1.2021, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט (השופטת ע' גולומב) בת"א 4998-03-20 מיום 15.12.2020, בה הוכרעה מחלוקת הצדדים בדבר סיווג תביעת המבקש לצורך תשלום האגרה.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ר 74111-12-20 מיום 4.1.2021, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט (השופטת ע' גולומב) בת"א 4998-03-20 מיום 15.12.2020, בה הוכרעה מחלוקת הצדדים בדבר סיווג תביעת המבקש לצורך תשלום האגרה.

דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (באשר להיותה של בקשת רשות ערעור על פסק דין של שופט בית משפט מחוזי בערעור על החלטת רשם של אותו בית משפט כבקשה ב"גלגול שלישי", ראו למשל: רע"א 5755/19 דור נ' מי לוד – תאגיד המים והביוב של לוד, פסקה 2 (‏5.12.2019)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סילש) מיום 24.10.2021 בת"א 22424-05-20, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למחוק את התביעה שהוגשה נגדם על הסף, מחמת אי-תשלום אגרה.

המשיב מוסיף וטוען, כי אף לשיטת המבקשים, שלפיה המועד הרלוואנטי לסיווג סעד ככספי הוא מועד התגבשות הזכות, הרי שבמקרה דנן טרם התגבשה הזכות לתשלום, שכן מדובר בתשלומים עתידיים שעוד לא ידוע אם יתקבלו ומה יהיה שיעורם.

בהנתן ההבדל המשמעותי שעשוי להיות בין גובה האגרה שתשולם בגין סעד כספי לבין סעד שאינו כספי, קיים חשש שתובע ינסח סעד כספי באיצטלה של סעד שאינו כספי, רק כדי להיתחמק מתשלום האגרה הגבוהה.

...

מן הכלל אל הפרט יישום הלכות אלה על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לקבל, כאמור, את הערעור באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

במצב דברים זה, אין מנוס מהקביעה שמדובר בסעדים כספיים שיש להעריכם ולשלם בגינם אגרה מתאימה.

סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שנקבע שהסעדים המתוארים בסעיפים 28 ו-30 לכתב התביעה הם סעדים כספיים.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 8.5.22 בת.א. 67527-12-20 ולפיה נמחקה בקשת המבקש – הנתבע למחיקת סעיפים מכתב התביעה שהגישה נגדו המשיבה.

כמו כן התבקש בתיק קמא סעד הצהרתי בסעיף 15 לכתב התביעה: "מעבר לכך, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו הצהרתי המחייב את הנתבע להעביר לתובעת את חלקה בשכר הטירחה שייפסק בתביעה בגין התאונה בהתאם למוסכם בין הצדדים בהסכם שכר הטירחה וזאת כאשר התביעה בעניינינו תסתיים בבית משפט השלום, בין אם בדרך של פשרה ובין אם בדרך של פסק דין". באשר לסעד ההצהרתי המבוקש טען המבקש בכתב ההגנה, כי מדובר בעילה שטרם באה לעולם ודינה להדחות (סעיף 14 לכתב ההגנה).

נטען כי בית משפט קמא שגה משבחן את סכויי התביעה על פני סיווג התביעה.

המשמעות האופרטיבית של התביעה היא סעד כספי ולא הצהרתי ויש לשלם אגרה בגין רכיב זה. נטען כי הבקשה כן נתמכה בתצהירים: תצהיר תמיכה לבקשה לתיקון כתב תביעה בהליך המנוהל בבית משפט השלום ותצהיר עדות ראשית שהוגש בבית משפט השלום.

...

כמו כן התבקש בתיק קמא סעד הצהרתי בסעיף 15 לכתב התביעה: "מעבר לכך, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו הצהרתי המחייב את הנתבע להעביר לתובעת את חלקה בשכר הטרחה שייפסק בתביעה בגין התאונה בהתאם למוסכם בין הצדדים בהסכם שכר הטרחה וזאת כאשר התביעה בענייננו תסתיים בבית משפט השלום, בין אם בדרך של פשרה ובין אם בדרך של פסק דין". באשר לסעד ההצהרתי המבוקש טען המבקש בכתב ההגנה, כי מדובר בעילה שטרם באה לעולם ודינה להידחות (סעיף 14 לכתב ההגנה).

לפיכך, הבקשה נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך 3,500 ₪ בלא קשר לתוצאות התביעה".

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

בבית המשפט העליון רע"א 121/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: ידידה כהן נ ג ד המשיבים: 1. יצחק אליהו 2. ליאור יעקב אליהו 3. אברהם אליהו בקשת לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 22.11.2022 בת"א 53266-11-21 על ידי כבוד השופטת י' בלכר בשם המבקש: עו"ד דוד דרעי ][]החלטה

בהחלטה מיום 22.11.2022, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים לסילוק התביעה על הסף – באופן בו נקבע כי יש לשום את התביעה לצרכי אגרה כתביעה לסעד כספי, ועל המבקש לשלם אגרה זו. בית המשפט המחוזי נימק בהחלטתו, כי לא עלה בידי המבקש להצביע על אינטרס לגיטימי לניהול תובענה לסעד הצהרתי תחת תביעה לסעד כספי, כאשר קיימת מחלוקת בדבר גובה החוב, ובכלל זאת, מדובר בתביעה כספית במהותה.

בתוך כך, סיווגו של סעד כהצהרתי תלוי ביכולתו של התובע להוכיח אינטרס לגיטימי שמצדיק בירור תביעתו כתביעה לצוו הצהרתי דוקא (ראו, מיני רבים: עניין טייר, פסקה 11; עניין מפעלי תחנות, פסקה 16; רע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' ביריאן, פסקה 9 (27.03.2012)).

...

יתרה מזאת, אין בידי לקבל את גרסת המבקש הטוען כי משמעות סעיף 20 להסכם היא כי "לא יהיה צורך בהליך משפטי נוסף אם יינתן הסעד ההצהרתי המבוקש". מסקנה זו אינה עולה מלשון סעיף 20 להסכם, ואינה מתיישבת עם הפסיקה הנוהגת, כמפורט לעיל.

במצב דברים זה, אין מנוס מהקביעה שמדובר בסעד כספי שיש לשלם בגינו אגרה מתאימה.

סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.