מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על סיווג שטחים לצורך תשלום ארנונה

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק הדין בעירעור השני נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 11/11/2015 (בר"מ 6031/15).
ביום 05/03/2020 ניתן פסק דין המורה על ביטול החיוב של השטח האמור שסיווג בסווג של קרקע תפוסה, ועל מתן פטור מתשלום ארנונה לפי הוראת סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] - פטור לבניין שנהרס.
המערערת טוענת כי המשיבה הסתירה את נתוני השטחים שבהם חויבו שוכרי המשנה והטילה על המערערת חיוב בגין שטחים שלא הוחזקו על ידה.
ועדת הערר קבעה כי שטחי הבור משמשים לאיחסון או לחניה (עמ' 5 שורות 10-11) מדובר בקביעה עובדתית של הועדה שאין להתערב בה. סיווג שטחים כרחוב ועדת הערר דחתה את הטענה ולפיה יש לסווג חלק המיתחם המשמש את כל הנכסים ומוחזק על ידי המערערת, כרחוב הפטור מתשלום.
...
טענה זו דינה להידחות.
גם טענה זו דינה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור עד כה, אני דוחה את הערעור, למעט לעניין סיווג השטחים הריקים כמפורט בפסקה 49 לעיל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבה ביקשה להדגיש כי הדרך והמועד להשיג על הגדרת הסווג של המקרקעין אינו במסגרת ההליך המשפטי, או כטענת הגנה בתביעה אשר הוגשה עקב אי תשלום חוב, אלא כי היה על המערערת לפנות בהשגה (ולאחר מכן ערעור) על אותו סיווג שימושים או הקף השטח נשוא החיוב.
הגם ריבוי טענות המערערת, ניתן להווכח כי בבסיסה של הודעת העירעור, ובבסיסה של הבקשה לרשות להגן, הן שתי טענות מרכזיות הנוגעות לסיווג הנכס והקף שיטחו, וכל זאת לצורך חישוב הקף החיוב לתשלום ארנונה.
...
לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לנימוקי הערעור, וטענות הצדדים במסגרת עיקרי הטיעון ובמסגרת הדיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר – הערעור נדחה.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

כן נקבע כי יש לפטור את המבקשת מתשלום בגין השטח המשמש כמעבר וכניסה לבית הכנסת הן מפני שמדובר בשטח נילווה לבית הכנסת, הן מכיוון ששטח זה הוא "שטח משותף" שפטור מתשלום בהתאם ל"צו המיסים" של עריית ירושלים (להלן: צו הארנונה).
כידוע, על בקשות רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעירעור על החלטת ועדת ערר לעינייני ארנונה חלה אמת מידה מצמצמת, ורשות כאמור תנתן במקרים שבהם מעלה הבקשה שאלה בעלת חשיבות עקרונית אשר חורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ראו, מני רבים, בר"ם 7647/20 צמח נ' מנהל הארנונה בעריית חיפה, פסקה 5 (29.12.2020); בר"ם 7460/19 עזיזה תרבות ואוכל בע"מ נ' עריית ירושלים, פסקה 5 (26.12.2019)).
יתר טענות המבקשת ובהן טענתה כי יש ליתן לה פטור מתשלום על שטחים נוספים, שכן יש לסווגם כ"שטח משותף" – הן טענות "ערעוריות" באופיין והן לא מצדיקות בחינה נוספת לפני ערכאה זו (ראו והשוו: בר"ם 1153/18 מנהל הארנונה של עריית ירושלים נ' ים חניונים בע"מ, פסקה 8 (24.4.2018)).
...
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 7070/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן המבקשת: לביא (ב.י.) הנדסה ובניין בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל הארנונה – מועצה מקומית איזור 2. המועצה המקומית איזור בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לוי) בעת"ם 7120-05-22 מיום 19.9.2022 בשם המבקשת: עו"ד גיא שרים ][]החלטה
בשנת 2005 הגיעו הצדדים להסכמות ביחס לסיווג הנכס ושטחו לצורך חישוב הארנונה.
בשנת 2022, בחלוף כ-17 שנים ממועד ההסכם, הודיע מנהל הארנונה של המועצה המקומית איזור (להלן: המשיב 1) על שינוי בשומת הארנונה של הנכס, כך ששטח המשרד לצורך תשלום הארנונה הוגדל; כמו כן, חויבה המבקשת בתשלום עבור שטח צבורי נוסף.
באשר לטענת המבקשת כי ההסכם מונע את הגדלת השטח לצורך חיוב בשומת הארנונה, ציין המשיב 1 כי בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 טענה זו אינה מצויה בתחום סמכותו או בתחום סמכות ועדת הערר לעינייני ארנונה, ועל כן היא נדחית על הסף.
סעיף 12(ב) לחוק בתי משפט מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מנהליים) קובע רשימה סגורה של "החלטות אחרות" עליהן ניתן להשיג בדרך של הגשת בקשת רשות לערער לפני בית משפט זה סמוך לאחר הינתנן באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור.
...
באשר לטענת המבקשת כי ההסכם מונע את הגדלת השטח לצורך חיוב בשומת הארנונה, ציין המשיב 1 כי בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 טענה זו אינה מצויה בתחום סמכותו או בתחום סמכות ועדת הערר לענייני ארנונה, ועל כן היא נדחית על הסף.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף.
קבלת בקשה לעיכוב הליכים, להבדיל מדחיית בקשה לעיכוב הליכים, אינה מנויה ברשימה זו, ומשכך – דינה להידחות על הסף (וראו: סעיף 12(ב)(3ט) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים; בר"ם 4717/14 גלילות מחזור פסולת בע"מ נ' עיריית רמת השרון, פסקה 22 (4.11.2014)).
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים צ' צפת, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) (להלן: בית משפט קמא) אשר ניתן ביום 27.10.2022 בע"א 52596-03-21, במסגרתו היתקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום הרצליה (השופט ג' הס) (להלן: בית משפט השלום), אשר ניתן ביום 25.2.2021 בת"א 45628-03-19, ואשר בגדריו סולקה על הסף תביעת המשיבה מחמת חוסר סמכות עניינית.
עניינה של תביעת המשיבה בהשבת דמי ארנונה אשר שולמו על ידה, בין השנים 2017-2008, בגין שטח אשר מסווג לשיטתה כ"גלריה".
...
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
פסק הדין קמא נטוע אפוא בעובדותיו הפרטיקולריות – ויש לומר, חריגות – של המקרה דנן ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דין זה איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
אולם, בית המשפט המחוזי קבע כי המקרה שבו עסקינן – לאור נסיבותיו המיוחדות – ראוי להפעלת החריג למתווה שבחוק הערר; ולפי אמות המידה אשר נקבעו בהלכת חניון חיפה (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (13.7.1982)), קביעה פרטיקולרית כאמור אינה פתוחה לדיון "בגלגול שלישי". אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו