מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על סיווג ארנונה לנכס המשמש לחנייה זמנית

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 4012/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. מנהל הארנונה בפתח תקווה 2. עריית פתח תקווה נ ג ד המשיבות: 1. המכללה למנהל 2. יואל ברנד (כל זמר בע"מ) בקשת רשות ערעור על פסק-דיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 17.4.2018 בעמ"ן 28010-10-16 שניתן על-ידי כבוד השופטת ז' בוסתן בשם המבקשים: עו"ד דביר ליבוביץ, עו"ד דברי סגלוביץ החלטה
מנגד, המשיבות חזרו וטענו כי סיווג של "חניונים" אינו הולם את השטחים הנדונים, כיוון שהוא נועד לשטחים המהוים חניונים במובנם המקובל – היינו, חניון של כלי רכב החונים בו באופן זמני ומתחלף תמורת תשלום.
לטענתה, אמנם במקרים אלו נקבע כי שטחי חניה מסוימים לא יוגדרו כחניונים, אך בהמשך לכך נקבע סיווג החניונים בהתאם לשימוש העקרי של הנכס, ולא כסיווג עצמאי.
לבסוף, טוענים המבקשים כי גם במישור הכלכלי אין יסוד לקביעת בית המשפט המחוזי, שכן זו מובילה למעשה לכך ששטחי חניות של מחזיקים שהם גם בעלים בכל הנכסים שאינם למגורים לא יחויבו בארנונה.
...
בית המשפט המחוזי סבר כי מסקנה זו מתחייבת מהבנת תכליתו של ההסדר, שכן תעריף חניונים בצו הארנונה הוא מהנמוכים ביותר בצו, ונועד לעודד בניית חניונים לציבור ובכך לסייע למצוקת החניה.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה אני סבורה כי יש מקום לדחותה אף ללא קבלת תשובה.
לגופו של עניין – והדברים אמורים למעלה מן הצורך – אוסיף כי בנסיבות שבהן "העיריה לא טענה לאפשרות חלופית אם תדחה טענתה כי יש לסווג את שטחי החניה כ'חניון'" (פסקה 28 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי), מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין סיווג השטחים בהתאם לטענת המשיבות, ואיני מוצאת מקום לאפשר למבקשים להעלות טענות נוספות בנדון בשלב זה. סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חניות המבקשים מחויבות בארנונה לפי סעיף ט.3 לצוו הארנונה של המשיבה אשר קובע, כך: "משטחי חניה – על אף האמור בכל מקום, משטחי חניה בנכסים לא למגורים, אשר אינם משמשים לחניה זמנית מתחלפת לציבור תמורת תשלום, יחויבו בשטח של 25 מ"ר לכל משטח חנייה 29.46 מ"ר" (ההדגשה שלי- מ' א' ג').
במהלך הדיון, חזרו הצדדים על טיעוניהם ביחס לשאלה, האם המשיבה רשאית לכלול בשטח משטחי החנייה החייבים בארנונה גם את שטחי המעבר והתמרון שבקומת החנייה בבניין, ובסופו של אותו הדיון קבעה כב' השופטת אבניאלי, כך: "נוהל דיון ארוך על מנת להביא לעומקן את עמדות הצדדים. במהלך הדיון הובהר לעו"ד ולנר כי חלק מהשאלות והנושאים שלגביהם טען במהלך הדיון, אינם מופיעים בתובענה ובבקשת האישור. כלל ידוע הוא שהמחלוקת בין בעלי הדין נבחנת על פי כתבי הטענות, ובתובענה נטען אך שהעירייה מחייבת את שטחי החניה לפי 25 ממ"ר בעוד שמדובר בחיוב בגין שטח שאינו קיים בפועל. טענות אחרות ו/או נוספות הנוגעות לשאלה האם רשאית המדינה לכלול במסגרת החיוב גם את השטחים בחניון, שטחי תימרון ומעברים, לא נטענה בתובענה, ולכן בית המשפט לא יכול להתייחס אליה במתכונת כפי שהוגשה. עו"ד ולנר הודיע בתום הדיון כי ישקול את המשך צעדיו לאור הערת בית המשפט. אם יחליט עו"ד ולנר להמשיך בתביעה במתכונתה כפי שהוגשה, יהיה מקום להורות על הגשת סיכומים בשאלה האם אכן הערייה מחייבת בגין שטח שלא קיים בפועל, כנטען בבקשת האישור. אם ימצא עו"ד ולנר לנכון להוסיף ו/או לטעון טענות אחרות, תימחק התובענה ועו"ד ולנר יהיה רשאי להגיש תובענה חדשה ומפורטת, אם ימצא לעשות כן. המבקש יודיע עמדתו בתוך 30 יום מהיום." על החלטה זו של כב' השופטת אבניאלי הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בה טענו כי שגה בית משפט קמא משקבע כי הם לא טענו בבקשת האישור או בכתב התביעה שצורף אליה, כי אין מקום לכלול במשטחי החנייה החייבים בארנונה את שטחי המעבר והתמרון שבקומת החניון.
בהחלטתה בבקשת רשות הערעורבעניין אפריקה ישראל, הבהירה כב' השופטת מ' נאור, כי לכאורה, לשאלת הגדרתם של שטחי המעבר והתמרון כ"שטחים משותפים" אין כל נפקות מבחינת הטלת ארנונה, שהרי הלכה היא כי שטחים משותפים – לרבות שטחי מעבר בחניונים – בהיותם שטח טפל ונלווה לשטח העקרי, יסווגו כפי שמסווג השטח העקרי, וכפי שנקבע עניין גולדהמר (פסקה 15 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל): "המערערים מלינים על מעברים, חדרי מדרגות ושטחי גישה לעסקיהם וכן על שטחי מעבר בחניונים. אלו שטחים שזיקתם לשטח העקרי ברורה ואינה שנויה במחלוקת ולא ניתן לסווגם כשטח עצמאי ונפרד מהשטח העקרי. שטחים אלה הכרחיים לצורך השמוש בשטחים העקריים. לא ניתן לצפות כי המשיבה תסווג כל מעבר, שטח גישה, חדר מדרגות וכו' בסווג שונה ועל-פי תכלית שונה." כב' השופטת מ' נאור הבהירה, כי במקרה הנוכחי הערייה עומדת על טענתה, כי שטחי המעבר והתמרון אינם "שטחים משותפים", וזאת לאור הוראת סעיף 1.3.1 ח' לצוו הארנונה שלה, אשר קובעת כי שטחים משותפים לא יחויבו בארנונה (כאשר חריג לפטור הוא אם לפחות 80% מהשטח הלא משותף מוחזק על ידי מחזיק אחד, תנאי שלא היה רלבאנטי באותו עניין).
...
אשר על כן ובסיכומו של דבר, אני קובעת כי לא קיימת אפשרות סבירה להכרעה בשאלות המשותפות לטובת הקבוצה במקרה זה. מסקנה זו מייתרת את הדיון ביתר התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
סוף דבר לאור כל האמור, בקשת האישור נדחית.
כיוון שלא ניתן להגיש תובענה מנהלית בעילה זו, אני מורה גם על מחיקתה של התובענה.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

טענת המשיבים בהקשר זה הייתה כי הוספת התנאי לפיו על החניון להיות פתוח לציבור הרחב היא שינוי סיווג אסור, שכן הוא נעשה בלא שהשתנה בפועל השמוש בנכס, וזאת בנגוד להוראת ההקפאה המצויה בתקנה 4 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1998), תשנ"ח-1997 (להלן: תקנות ההסדרים).
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את התובענה שהגישו המשיבים נגד העותרת וקבע כי העותרת נהגה שלא כדין כאשר הוסיפה לצוו הארנונה לשנת 1998 את התנאי בדבר היותו של החניון פתוח לציבור הרחב, וכי יש לפרש את המילה "חניון" כמתייחסת למקום המשמש להעמדת מכוניות לחניה ותו לא. ערעור על פסק הדין הנזכר, שהגישה העותרת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, היתקבל.
בית המשפט המחוזי קבע כי חניון במהותו נועד לשמש לחניה זמנית ומתחלפת, בעוד ששטחי החניה שבמחלוקת משמשים באופן קבוע רק את דיירי הבניין שבבעלות המשיבים, ששכרו אותם יחד עם עסקיהם.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בית המשפט העליון החליט לידון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
...
בנסיבות אלה הגיעה השופטת ע' ארבל למסקנה כי שטחי החנייה של המשיבים כלולים בהגדרת המונח "חניון" בתקנות ההסדרים, ומאחר ששתי הפרשנויות שהוצגו למונח "חניון" מקיימות את תכלית החקיקה יש לבחור בפרשנות המקלה עם הנישום.
דין העתירה לדיון נוסף להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 7280/11 בפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשת: קל אוטו פרוייקטים נ ג ד המשיב: מנהל הארנונה בעריית תל אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בעמ"נ 173/09 שניתן ביום 28.8.2011 על-ידי כב' השופטת (בדימוס) ש' ברוש בשם המבקשת: עו"ד בן סיניבר ][]החלטה
בשנים 2009-2006 חויבה המבקשת על-ידי המשיב בתשלומי ארנונה עבור הנכס תחת הסווג "בניינים שאינם משמשים למגורים/מתן שירותים כללי". המשיב דחה את השגתה על חיוב זה. על כך עררה המבקשת בפני ועדת הערר, בטענה כי יש לסווג את הנכס כ"ביניין המשמש לחניית רכב ללא תשלום", סיווג שיפחית את שיעור החבות שלה בארנונה בגין הנכס.
ייעודו של הנכס, כך לפי החלטת הועדה, והשמוש שנעשה בו על-ידי המבקשת אינו משרת תכלית זו, שכן הנכס לא נועד לשמש חנייה זמנית ומתחלפת והציבור הרחב אינו יכול לעשות בו שימוש.
...
לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות.
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"מ 5904/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: א.נ.ו משרדי עכו בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. ועדת הערר לעינייני ארנונה בעריית עכו 2. עריית עכו 3. אלי א. עבוד בע"מ 4. אלי א. עבוד וליד סייד, חברה בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 7.8.2022 בעמ"נ 4406-05-21 ובעת"מ 4595-05-21 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' וינשטיין
בקשת רשות לערער לגבי סיווג ארנונה לא תנתן איפוא, אלא אם נמצא כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ומשאלת סיווגו הקונקרטי של הנכס מושא ההליך (שם).
סעיף 1 לתקנות ההסדרים, מגדיר חניון כך: "'חניון' – בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהחנייה בו נעשית תמורת תשלום". בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי חניון המזכה את המחזיק בו בתעריף ארנונה מופחת, הוא "נכס מקרקעין שייעודו, על דרך העקרון, לשמש את הציבור לחניה זמנית ומתחלפת" (רע"א 10643/02 חבס ח.צ. פיתוח 1993 בע"מ נ' עריית הרצליה, פסקה 2 לחוות דעתו של המשנה לנשיא מ' חשין (14.5.2006); ההדגשה הוּספה – נ' ס') (להלן: עניין חבס).
...
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת ללא צורך בתשובה מאת העירייה.
אין מקום אפוא להעתר לבקשת הרשות לערער.
אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו