בבית המשפט העליון
רע"ב 5959/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
ראאד צאלח מחאג'נה
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר- שבע מיום 18.8.2021 בעת"א 37385-07-21 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' גדעון
בשם המבקש:
עו"ד רמזי קטיקאת; עו"ד ד"ר דורע'אם סייף; עו"ד חאלד איזברגה
בשם המשיב:
עו"ד ענת גולדשטיין
][]החלטה
קודם לכן, בין השנים 2018-2017, שהה במעצר עד תום ההליכים, למשך 11 חודשים, ובהמשך שוחרר לביתו, למעצר בפקוח אלקטרוני, עד לכניסתו למאסר.
זאת מן הטעם, כי "בקשה להארכת הפרדה מתבררת ע"פ תשתית ראייתית מנהלית, ובמסגרת הליך זה אין מקום ברגיל לשמיעת עדויות, וודאי לא לחקירת גורמים אצל הרשות". בית המשפט המחוזי הוסיף, כי "ככל שיסבור ביהמ"ש במהלך הדיון כי יש צורך בהשלמת מידע עובדתי, מוסמך הוא כמובן להורות על כך והצדדים רשאים כמובן לפרט במסגרת הדיון טענותיהם בהקשר זה".
ביום 18.8.2021 היתקיים דיון בבקשה, ובמסגרתו, לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיין בית המשפט המחוזי – בהסכמת ב"כ המבקש – בחומר החסוי בעיניינו של המבקש.
בתום הדיון, קבע בית המשפט המחוזי כדברים האלה: "בחנתי את החומר המודיעיני הרב בעיניינו של המשיב. [...] מבין המסמכים קיימים מסמכים המראים לכאורה פעילות עקבית של המשיב לאורך שנים, ועד סמוך להגשת הבקשה, שמשמעה הסתה של יחידים או של הציבור בפעילות נגד כוחות הבטחון, פעילות העשויה על פני הדברים לפגוע בבטחון המדינה והציבור. מידע זה מצטרף להרשעתו של המשיב בעבירות ההסתה והתמיכה באירגון שאינו מותר כמפורט בכתב האישום שבגינו הורשע, וסבורני כי יש בהם לבסס את המסקנה, שלפיה המשיב אכן איננו יכול להמצא כעת באגף 'רגיל'". על כך הוסיף בית המשפט המחוזי וציין, כי "במסגרת החומר שהועמד לעיון בית המשפט הוגש גם דוח בהתייחס לאפשרות של השמת המשיב בהפרדה זוגית או באגף שמור כאשר אין התכנות לכך על פי הדוח הרלוואנטי. במהלך הדיון הועלו הצעות שונות מצד המשיב ואולם המדובר בהצעות תיאורטיות וככל שב"כ המשיב סבור כי יש בהן ממש רשאי כמובן להפנות בקשה מנהלית בעיניין לרשויות שב"ס". משכך נקבע, "כי יש לקבל את הבקשה ולהאריך את תקופת ההחזקה בהפרדת יחיד כמבוקש".
מכאן בקשת רשות העירעור דנן.
...
המבקש טוען, כי היה על בית המשפט המחוזי להעתר לבקשתו, לזמן את גורמי שירות בתי הסוהר לדיון, ולאפשר לו לחקור אותם על עמדתם.
אשר לטענת המבקש, כי לא נעשה מאמץ ראוי לאתר עבורו חלופות אחרות, לבד מהמשך החזקתו בהפרדת יחיד; הרי שגם טענתו זו – דינה להידחות.
אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות, הן על הסף הן לגופה – והיא נדחית בזאת.
לעת הזאת, בהעדר חלופות אחרות, ומשמצאתי כי הדבר דרוש לצורך שמירה על ביטחון המדינה, ולשם מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין בבית הסוהר – אין מנוס מלהוסיף ולהחזיק את המבקש בהפרדת יחיד, עד תום תקופת מאסרו.
