בקשת רשות ערעור על מעמד שותף במשרד עורכי דין

בבית המשפט העליון רע"א 6280/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשים: 1. גיורא ענבר 2. אלינה פרנקל רונן נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אופיר נאור נאמן אידיבי חברה לפתוח בע"מ (בפרוק) 2. מטרי מאירי וכט ושות' עורכי דין 3. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' ברנר) בחדל"ת 43652-09-20 מיום 29.08.2022 בשם המבקשים: עו"ד אופיר צברי; עו"ד בת-אל כהן בשם משיב 1: בעצמו; עו"ד טלי שלו בשם משיב 2: עו"ד איל גבע; עו"ד יוסי בן נפתלי בשם משיב 3: עו"ד חיים זקס ][]החלטה

משרד עורכי הדין, בעניינינו כפי שבהליך לפני בית משפט קמא, ביקש בתשובתו להצטרף לבקשת רשות העירעור כצד פורמאלי בלבד.

לפיכך, משילובם גם יחד של סעיף 43 לחוק חידלות פרעון, המקנה לנאמן את הסמכויות שהיו נתונות לאורגנים של החברה; וכן של סעיפים 47(א) ו-49 לחוק חידלות פרעון, המקנים לנאמן סמכויות חקירה רחבות – אך מתבקשת מסקנתו של בית משפט קמא, אליה שותף גם אני, לפיה לנאמן עומדת הזכות לקבל מסמכים שהם פרי עבודת הועדות הבלתי תלויות וועדת הבקורת, לרבות כאלו שרלבנטיים ליעוץ משפטי חצוני.

מכתב שנשלח ביום 11.10.2020, לנאמן מידי משרד עורכי הדין שכותרתו – "חוב שכר טירחה". אשר נוסחו כך: "במהלך החודשים האחרונים ליווה משרדנו את ועדת הבקורת של אי.די.בי פיתוח בע"מ (להלן: "החברה") בסוגיות שונות הקשורות למצבה הכלכלי של החברה, התחיבויותיה, פעולות מול מחזיקי אגרות החוב שלה וכן טפול בהגשת תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, על סך 70 מליון ₪, אשר לוותה בבקשה לפטור מאגרה ובקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד (ביחד – "התביעה").

...

המדובר בהתכתבויות שנערכו במסגרת ייעוץ שניתן להם בכובעם כדירקטורים של החברה, ומטבעם של דברים אלו, הוא גם מומן על-ידה – מבלי להאריך דברים יתר על המידה, סבורני כי מוטב היה כי טענה זו לא תשמע.

כאמור, אל לו לדירקטור סביר לקבל יעוץ משפטי לענייניו הפרטיים על חשבונה של החברה, ובוודאי שאל לנו לתמרץ אותו לעשות-כן. אדרבא, החלטתי זו מחזקת את מעמדו של הדירקטור הרצוי – שאינו מנצל את משאבי החברה לטובת ענייניו האישיים אלא אך לצורך ייעוץ מקצועי השלוב וכרוך בתפקידו, מתוך רצון כן למלאו בניקיון כפיים ובהיעדר תלות כלשהי בבעל השליטה.

סוף דבר מכל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע לבית המשפט העליון על החלטה מיום 16/5/16 בעיניין גילוי מסמכים - לאחר שבית משפט זה הורה לנתבע לחשוף גם את מיסמכי המיכרז בחלקם - הודיע הנתבע לבית המשפט העליון על הסכמתו להעמיד לעיון התובע את המסמכים המופיעים בסעיפים קטנים 30.4-30.1 לכתב התביעה המתוקן, תוך עמידה על זכותו שלא לגלות את מיסמכי המיכרז במסגרת הליך גילוי המסמכים (רע"א 4822/16 בן שמחון נגד יקיר, סעיף 31 לבקשה).

דומות, ראו לענין זה את דבריו של כב' הש' אלטוביה בת"א 1083/06 עו"ד צדקיהו הרמולין נ' עו"ד שרגא פ. בירן (17/9/09), במקום בו הופקדו ההחלטות הניהוליות בעסק בידי אחד הצדדים בלבד: "חרף מסירת מושכות הניהול, אם לא כולן אז מרביתן, בידיו של הנתבע, הן התובע והן הנתבע שתפו ביניהם פעולה במסגרת משרד עורכי הדין וזאת במטרה להפיק רווחים, היינו, שתוף הפעולה בין הצדדים היתקיים במסגרתה של שותפות כמשמעה בפקודה". (הבקשה לרשות ערעור שהוגשה במסגרת רע"א 8521/09 עו"ד שרגא פ. בירן נ' עו"ד צדקיהו הרמולין (2/10/14), לא הייתה על הקביעה כי בין הצדדים היתקיימה שותפות, וממילא בית המשפט העליון לא התערב בקביעה זו).

בדבריו לתובע הסביר הנתבע, כי בין יתר הסיבות לשינוי מעמדו של התובע בעסק, נמנית גם ההתנהלות מול הערייה, אשר "משנה את התמונה", וכן כי ההסכם בין הצדדים מעודכן "לאחר הזכייה במיכרז". לא הובא כל הסבר המניח את הדעת לשינוי מעמדו של התובע בעסק בעקבות הזכייה במיכרז, מלבד המסקנה המתבקשת, כי הזכייה במיכרז תניב לעסק רווחים נוספים שהנתבע לא היה מעוניין שהתובע יהיה שותף להם.

...

האם ניתן להורות על מסירת מסמכי מכרז במסגרת תביעה למתן חשבונות? בחינה של שאלה זו על פי מבחני הפרשנות הנוהגים בדין, לרבות לשון הפקודה, רוח הדברים ותכלית הכלל בדבר מתן חשבונות, מביאה לשיטתי למסקנה כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.

כעולה מן המקובץ, מסקנתי היא כי במסגרת תביעה למתן חשבונות, ניתן להורות על מתן מסמכי המכרז שהתבקשו בענייננו, ואין מקום לתבוע את מסירתם במסגרת הליך נפרד; זאת, אם משום שניתן לראות במסמכים אלה "חשבונות", אם לאור הוראת סעיף 29 לפקודה, המחייבת מסירת "מידע שלם", ואם לאור הרציונל המונח בבסיס ההליך של תביעה למתן חשבונות, המתקיים בענייננו, כאמור.

סיכום דברים התביעה מתקבלת, איפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 5706/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: עו"ד חגית חופי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נחמיה גורל 2. עו"ד שחר דאי 3. מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת צ' צפת, ס"נ) מיום 5.7.2020 ב-ת"צ 29092-12-12 בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיבה 3: עו"ד יהודה רסלר ][]החלטה

בהקשר זה מפנה עו"ד חופי להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-ת"צ 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ (5.4.2012) – שם נקבע כי הודעה מאת תובע מייצג, על הפסקת ייצוגו על ידי בא הכוח המייצג, אמנם מביאה אל קיצם את יחסי ההרשאה הקיימים ביניהם מכוח הסכם ההיתקשרות, אולם אינה מבטלת את מעמד בא הכוח המייצג כלפי הקבוצה במסגרת התובענה הייצוגית (שם, פסקה 25).

עו"ד חופי מוסיפה וטוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא ייחס משקל ראוי לעובדה שהיא, ולא עו"ד דאי, זו שניהלה והובילה את ההליך הייצוגי מראשיתו ועד לתום דיוני ההוכחות; וכן לכך שהתובע המייצג ועו"ד דאי הם שותפים במשרד עורכי דין ולא יכולים להתקיים ביניהם יחסי עורך דין ולקוח.

...

דיון והכרעה דינה של בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים, וזאת בהיותה מוקדמת.

סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 מורה כדלקמן: הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו).

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 30689-09-18 דר נדלן (א.מ.י.) בע"מ ואח' נ' זליגמן ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת בטינה טאובר מבקשים 1. דר נדלן (א.מ.י.) בע"מ 2. זאב אלומיניום בע"מ משיבים 1. מכס זליגמן ז"ל 2. מקס קריצמן ז"ל 3. גולדפרב זליגמן – משרד עורכי דין החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ) מיום 20/08/18 בת"א 13642-05-18 (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתה הורה בית משפט קמא למבקשות לבצע את החקירות הדרושות לאיתור בעלי הזכויות בנכס מקרקעין המצוי באיזור הצ'ק פוסט בחיפה, ואשר ידוע כגוש 11668 חלקה 7 (להלן: "הנכס") שלגביו הגישו המבקשות תובענה לפירוק שתוף.

ביום 01/08/18 הגישו המבקשות תגובה, בה צוין כי המשיבה 3 מעולם לא ביקשה מהאפוטרופוס הכללי ו/או מבית המשפט לעינייני מישפחה ו/או מגורם אחר כלשהוא, לבטל את מינוי המשיבים כמנהלי עזבון המנוח, כאשר ניכר כי הטיפול בתיק נשאר בכל מהלך השנים, ואף לאחר פטירתם של המשיבים במשרד המשיבה 3 ו/או בשותפות אחרת, בטרם אוחד עם משרד אחר.

כן מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא לפיה אין למשיבה 3 כל מעמד בתובענה ואין היא נידרשת לבצע חקירות לצורך איתור יתר בעלי הזכויות בנכס.

...

ביום 20/06/18 הגישו המבקשות הודעת הבהרה הנתמכת בתצהיר מנהל המבקשת 1, אשר הצהיר כי הוא היה בקשר באופן אישי ממושך, עם נציגי המשיבה 3, כאשר בסופו של דבר הסתבר לו כי אין ביכולתה של המשיבה 3 לתת תשובה באשר לזהות יורשיו של המנוח.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ושקלתי את טענות המבקשות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

משכך, מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא לפיה בעת פטירת מנהלי העיזבון פקע למעשה צו המינוי שלהם כמנהלי העיזבון.

כן מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא לפיה אין למשיבה 3 כל מעמד בתובענה ואין היא נדרשת לבצע חקירות לצורך איתור יתר בעלי הזכויות בנכס.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בית המשפט העליון רע"א 7197/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: קוסט פורר גבאי את קסירר – רו"ח נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר שלמה נס, עו"ד; ורו"ח אלי שפלר - מפרקי חברת אגרקסקו בע"מ 2. כונס הנכסים הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.9.2020 בפר"ק 16956-09-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' מאור בשם המבקשת: עו"ד ירון קוסטליץ; עו"ד יואב סגל בשם המשיבים 1: עו"ד יאיר ליבוביץ; עו"ד ליאור בוק; עו"ד ד"ר שלמה נס בשם המשיב 2: עו"ד רועי נירון ][]החלטה

מתוקף תפקידם הגישו המפרקים תביעה נגד המבקשת, קוסט פורר גבאי את קסירר (שותפות רשומה), לסעדים כספיים, בגין התרשלותה כרו"ח המבקר של אגרקסקו (ת"א 51721-03-20).

ביחס לבקשות 28 ו-141 לגופן, טוענת קוסט כי מן העיון החלקי שהותר עולה שהתביעה נגדה הוגשה טרם אישורהּ על-ידי בית המשפט של פירוק, ובהיעדר "סמכות". כמו כן, בנוגע להחלטה בבקשה 28, נטען שבעקבות העיון התברר כי עניינה רק במתן אישור למפרקים להיתקשר עם משרד עורכי-דין, לשם ניהול הליך גישור מול קוסט, ועל כן בעת הזו לא יכולה להיות הצדקה שלא לחשפה.

כאשר היא מוגשת לבית המשפט של פירוק, מטעמו של מי שתבעוהו מפרקי החברה, ובקשר להליכי אישור התביעה נגדו – אין במעמדו של מבקש העיון, כנתבע, כדי להטיות את הכף לטובת התרת העיון; במובן מסוים, אף ההיפך הוא הנכון.

...

לא שוכנעתי אפוא כי זכויותיה של קוסט נפגעו באופן משמעותי.

אשר על כן, חרף הדין המקל לגבי בקשות רשות ערעור על החלטות בעניין בקשות עיון מכוח תקנות העיון (רע"א 7574/19 סמרה נ' מגדל אחזקות נדל"ן בע"מ, פסקה 10 (13.1.2020)), בנדון דידן, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להעתר לבקשה ליתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.