בקשת רשות ערעור על מינוי מומחה שיקומי בתביעת נזקי גוף

בקשת המבקש לתת לו רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' הש' ק. אסולין) מיום 25.6.21 במסגרתה נקבע כי התעוד הרפואי אשר צורף לכתב התביעה מעלה ספק באשר לקיומה של ראשית ראיה לנכות כתוצאה מהתאונה שעבר המבקש ומתוך שכך היתנה את מינויו של המומחה הרפואי בתשלום שכרו ע"י המבקש.

הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה לתשלום פיצויים מכח חוק פיצויים לנפעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד), בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, תאונת דרכים מיום 29.9.19 (להלן- התאונה).

או אז, ביום 9.6.21, הגיש המבקש בקשה לעיון נוסף בהחלטה מיום 29.3.21, בה טען כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה יש בהם ראשית ראיה למינוי המבוקש, ואולם טען כי על מנת לחסוך במינוי מומחים רבים, הוא מבקש אך ורק מינויו של מומחה בתחום השיקומי/גראטרי תוך השתת שכר טירחת המומחה על המשיבה.

לפי תקנה 137 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט הוא 60 ימים מיום שהומצאה.

...

נפסק כי, לא ניתן לעקוף את התקנה בדבר המועד להגשת בקשת רשות ערעור ע"י פניה לערכאה הדיונית בבקשה לעיון חוזר, ובלשונו של כב' הש' א. גרוניס בעניין רע"א 04\9728 מיכאל עצמון ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ, (2005) – "אין לאפשר את עקיפת הוראות התקנות בעניין המועד בו ניתן להגיש ערעור או לבקש מבית המשפט שלערעור רשות לערער, על ידי הגשת בקשה לעיון חוזר לבית המשפט שנתן את פסק הדין או את ההחלטה, אלא במקרים חריגים. המקרה הנוכחי, כך נראה, אינו נמנה עליהם" (ועוד ראו לעניין זה - רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע''מ (2008); רעצ (נצרת) 45050-03-19 - יעקב דהן נ' אררט חברה לביטוח בעמ, (2019); רע"א 78415-12-20 ש.נ. מועצה מקומית קרית עקרון (2021) ורבים אחרים).

כבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

בנסיבות האמור - הבקשה נדחית.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן) בת"א 64692-09-19 מיום 17.9.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקש והמשיב 1 – המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ויחד: התובעים) לפטור אותם מהגשת חוות דעת רפואיות ולמנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט במספר תחומים.

התובעים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבות 3-2 (להלן: הנתבעות) לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו למבקש, יליד 1955, בתאונה אשר ארעה ביום 21.1.2016 (להלן: התאונה).

התובעים הוסיפו וטענו, בין היתר, כי סכוייה הלכאוריים של התביעה עומדים ברף הנידרש לשם מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואיות; וכי קיימת ראשית ראיה להוכחת טענותיהם הרפואיות, וזאת נוכח חומר רפואי רב הקיים בעיניינו של המבקש, ולאור הערכת נכותו מטעם המל"ל וחוות הדעת של המומחה השיקומי.

...

לצד זאת, נקבע כי בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מומחה כאמור, וזאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". כמו כן, נקבע בתקנה 130(א) לתקסד"א כי בית המשפט "רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין". על רקע האמור, נקבע לא אחת בפסיקה כי בית המשפט יפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו אך בנסיבות יוצאות דופן, שכן פטור מעין זה אינו עולה בקנה אחד עם שיטת המשפט האדברסרית בגדרה נדרשים בעלי הדין להציג תשתית ראייתית לטענותיהם ולבסס את עילת תביעתם, בין היתר, באמצעות חוות דעת רפואית.

נדמה, אפוא, כי יש קושי בעמדות המתוארות לעיל לנוכח הוראות התקסד"א ופרשנותן העקבית בפסיקתו של בית משפט זה. נוכח כל האמור לעיל, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים לא הוכיחו קיומם של "טעמים מיוחדים" לפטור אותם מצירוף חוות דעת רפואיות, ולכן אני סבורה כי בדין נדחתה בקשתם לפטור ולמינוי מומחים מטעם בית המשפט.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 9048/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 46447-08-16 מיום 8.11.2022 שניתנה על-ידי כב' השופטת ש' צנציפר הלפמן בשם המבקשים: עו"ד עאהד אגברייה ][]החלטה

ההליך דנן נסוב על תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבים בגין ניזקי גוף שנגרמו לקטין, יליד שנת 2014, בתאונת דרכים שארעה ביום 25.4.2015.

לאחר שמונו מומחים מטעם בית המשפט לבחינת ניזקי הקטין, הגיעו הצדדים להסכם פשרה על פיו ישולמו לקטין בגין נזקיו פיצויים בסך 5,900,000 ₪, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (להלן: הסכם הפשרה).

עיון בחוות דעת המומחים שהוגשו בעיניינו של הקטין, שהוא בן 9 כיום, מעלה כי לקטין נגרמו ניזקי גוף קשים בגינם ייזקק לטפול סיעודי מלא, לעזרי שקום ולטיפולים לאורך כל חייו.

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט מנחם (מריו) קליין) מיום 19.3.23, בת"א 62672-12-21, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב.

במסגרת כתב התביעה, עתר התובע למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, נוירולוגיה, כאב, שקום ותעסוקה.

טענות המשיבה התאונה בה נפגע המבקש הנה תאונה קלה ביותר אשר לא גרמה למבקש כל נזק גוף כהגדרתו בחוק.

...

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 19.3.23 דחה את הבקשה וקבע כי: "משעיינתי בטענות הצדדים בחוות הדעת ובחומר הרפואי בתיק אני סבור כי טענות ההגנה בדין יסודם ודין הבקשה להידחות." על החלטה זו מונחת הבקשה שבפניי.

דיון לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתגובה, בחוות דעת המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 22.10.07 (להלן: "עניין משה ציון"), התווה המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין את הקווים המנחים ביחס למינוי מומחה נפרד בתחום הכאב במסגרת תביעה המתנהלת מכוח החוק וקבע: "כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים...". ברע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח, ניתן ביום 5.9.11 (להלן: "עניין ששון") הבהיר כב' השופט ריבלין את דבריו וקבע: "ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.". לאור דברים אלה יש לבחון האם במסמכים הרפואיים, שצורפו לבקשה שהוגשה לבית משפט קמא, יש כדי ללמד כי מדובר בתסמונת כרונית, נבדלת באופן ניכר מהתחום שבו כבר מצא בית משפט קמא למנות מומחה רפואי? תשובתי לשאלה זו היא שלילית ואסביר: עיון במסמכים הרפואיים מעלה כי עיקר תלונותיו של המבקש מתייחסות לכאבי גב וצוואר: בביקורו של המבקש בקופת החולים שבוע לאחר התאונה נרשם: "רגישות עזה מעל עש צווארי + עש מותני" ובביקורו בחדר המיון נרשם: "כעת מלין על כאבי גב וצוואר שהתגברו"; במסמך מקופת החולים מיום 21.7.19 נרשם כי המבקש מתלונן על כאבי גב ומטופל בפיזיותרפיה.

סוף דבר לאור כל דבריי אלה ראיתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) מיום 16.1.2024 בת"א 34360-01-18, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחה נוסף בתחום השקום, על מנת שיקבע את תוחלת חייו של המשיב 1 (להלן: המשיב).

המשיב, יליד שנת 1974, עבר תאונת דרכים כרוכב אופנוע ביום 26.3.2017, והגיש תביעה לפצוי בגין ניזקי הגוף שנגרמו לו מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

סופו של דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית.