בקשת רשות ערעור על מינוי כונס נכסים למימוש פסק דין בעניין חלוקת עזבון

החלטת ביהמ"ש קמא בעניינינו אינה חריגה בעיניין זה. הליך מימוש הנכס רק החל כשביהמ"ש קמא טרם נתן הוראות על מינוי כונס נכסים (ס' 14 להחלטה) ואף הבהיר כי שלב פסה"ד יגיע עם אישור הסכם מכר הנכס ( ס' 15 להחלטה).

כעולה מפרוטוקול הדיון, ב"כ המשיב עתר במסגרת טיעוניו בעל-פה לקבלת צו לפירוק שתוף מיידי בנכס בהעדר עילת הגנה (עמ' 3 ש' 30 לפרוט') וגם ב"כ המבקשת, שביקשה לשכנע את ביהמ"ש קמא שלא לעשות כן, הייתה מודעת לאפשרות זו, עת ביקשה כי "אם ביהמ"ש מתכוון ליתן פסק דין בעיניין, אבקש עיכוב ביצוע" (עמ' 4 ש' 9-10 לפרוט').

בכתב הגנתו טען המבקש בקשר לתביעה המתבררת לפני ביהמ"ש קמא, כי "אין המדובר בתביעה לפירוק שתוף לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, אלא בתביעה שעניינה חלוקת עזבון הנשלטת לפי חוק הירושה". המבקש הביא באותו פרק של כתב הגנתו אסמכתות לרוב לכך שעד למועד חלוקת העיזבון אין ליורשים אלא חלק בכלל העיזבון ולא בנכס מסויים וכי זכויותו של היורש בנכס ספציפי קמה רק לאחר חלוקת העזבון, ועל בסיס אלו טען כי המשיב "מנסה לתעתע בבית המשפט תוך ניסיון לייצר מחטף ולבקש פירוק שתוף משל היה מדובר בנכס השייך לצדדים בלבד ואינו חלק מעיזבון מורכב... (ס' 53-54 לכתב ההגנה). בדיון שהתקיים לפני ביהמ"ש קמא טענה ב"כ המבקש, בלהט רב, כי "הפרוק הוא לפי חוק הירושה. הנכס הוא נכס עזבון" (עמ' 2 ש' 26 לפרוט') וכי "יש לפרק את כלל נכסי העזבון כפי שעושים, כאשר תוך שמירת חלקו של הנתבע לרכוש את חלקו של האב בבית. יש לו זכות מכוח חוק הירושה" (עמ' 3 ש' 35-36 לפרוט').

כך גם במסגרת בקשת רשות העירעור שלפניי, שב המבקש וטוען כי הנכס מהוה "חלק בלתי נפרד מעיזבונה של המנוחה" (ס' 1,2 לבר"ע) וכי יש לברר "ראשית את כלל הקף העזבון והקף הרכוש המשותף ופרוק השתוף בו כמיקשה אחת" (ס' 45 ,48 לבר"ע).

...

איני מקבל את טענת המבקש לפיה ביהמ"ש קמא שגה משבחן את פירוק השיתוף "באספקלריה של פירוק שיתוף בין אחים ולא בין האם המנוחה שהמבקש נכנס לנעליה ובין האב". הצדדים להליך המתנהל בביהמ"ש קמא הם אחים.

נקבע במסגרתה כי יש "לאפשר לבית המשפט מרווח של גמישות דיונית בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין המתדיינים בפניו. מכאן המסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה יכול, בנסיבות המתאימות, לעכב את ההורה על פירוק השיתוף בדירת המגורים בין בני הזוג אם ברצונו להגיע למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל" (פסקה 7 לפס"ד של הנשיא ברק,שם).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 56058-11-21 יערי נ' רסולי ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקש אליהוד יערי, עו"ד ע"י ב"כ עו"ד רון אופלטקה ועו"ד הדרה שדלצקי ברגר המשיבים ובעניין כונס הנכסים 1. סעד רסולי 2. אביבה בן חורין ע"י ב"כ עו"ד זאב ברא"ז ועו"ד אורלי יעקובוביץ עו"ד דורון אלקיים החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 1.10.21 בת.א. 31582-11-13 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לבטל מינויו של כונס הנכסים עו"ד דורון אלקיים (להלן: "כונס הנכסים") ולמנות בעל תפקיד אחר תחתיו.

לפי החלטתי מיום 17.12.18 הועברה בקשת רשות ערעור להרכב תלתא בראשות כב' סג"נ השופטת שבח וביום 14.11.19 ניתן תוקף של פסק דין להסכמה ולפיה: "תנתן רשות ערעור. תיתקבל טענת המערער לפיה המשיבים אינם יכולים ליטול חלק בהתמחרות, הם אינם יכולים לרכוש את החלק של עצמם. שאר רכיבי בקשת רשות העירעור ידחו, וההוראות המתאימות לכונס הנכסים לצורך השלמת הפרוק וההתמחרות, אם תדרשנה, תנתנה על ידי הערכאה הדיונית.

מימוש זכות הקדימה של המבקש המוקנית לו מזה 25 שנה ובה זכאות להגיש בקשה להיתר בניה לפי תמ"א 38 עומדת לפוג ביום 1.10.2022.

"פתח מחדש" בהיעדר סמכות ,הליכי פירוק שתוף "על דרך חלוקה" ובנגוד לפסק דין בעירעור הראשון.

...

בסיכומו של דבר, נקבע כי פירוק השיתוף בבניין ייעשה בהתאם לסעיף 2 להסכם השני והתיק יוחזר לבימ"ש קמא שייתן הוראות מתאימות.

לפי החלטתי מיום 17.12.18 הועברה בקשת רשות ערעור להרכב תלתא בראשות כב' סג"נ השופטת שבח וביום 14.11.19 ניתן תוקף של פסק דין להסכמה ולפיה: "תינתן רשות ערעור. תתקבל טענת המערער לפיה המשיבים אינם יכולים ליטול חלק בהתמחרות, הם אינם יכולים לרכוש את החלק של עצמם. שאר רכיבי בקשת רשות הערעור ידחו, וההוראות המתאימות לכונס הנכסים לצורך השלמת הפירוק וההתמחרות, אם תידרשנה, תינתנה על ידי הערכאה הדיונית.

נקבע בסעיף 12 להחלטה: "הבקשה נדחית. בתוך 15 ימים מיום ובו קיבל לידיו החלטה זו ישלם המבקש, עורך-הדין יערי, לכונס-הנכסים את הוצאות-המענה לבקשה זו בסך, כולל מע"מ של 4,680 ש"ח. בתוך אותו פרק-זמן ישלם המבקש למשיבים, יחד ולחוד, שכר-טרחה של עורכי-דין בבקשה זו בסך, כולל מע"מ, של 4,680 ש"ח. בקביעתם של סכומים אלה נלקחה בחשבון תוצאתה של ההכרעה בבקשה והיקפה המוערך של עבודה משפטית, שנדרשה למשיבים ולכונס בתשובה לה. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת רבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום-החיוב ועד למועד-התשלום בפועל". בבקשת רשות הערעור נטען כי הכונס לא פעל תקופה ארוכה לביצוע המכר.

למרות שאינני מקבלת את בקשת רשות הערעור אני מוצאת לנכון לציין, כי מקובלת עלי טענת המבקש ולפיה יש לקדם ההליך ביתר נחישות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשות רשות הערעור.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מוריה צ'רקה), מיום 22.6.17, בת"א 6234/06 בעיניין מינוי כונס נכסים למימוש פסק דין המורה על אופן חלוקת נכסי העיזבון.

...

סופו של דבר, וכדי שפסק הדין והחלטות בית משפט השלום, שהפכו לחלוטות לפני זמן רב תקוימנה, יש למנות כונס נכסים חיצוני.

לאור כל האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ₪ נכון להיום.

בחודש נובמבר 2013, לאחר מינוי כונס הנכסים, חתמו המשיבים והמבקשים על הסכם נוסף למכירת המחצית השנייה של גג הדירה (להלן: ההסכם השני).

בקשת רשות ערעור שהגישו על החלטה זו (רע"א 260/19 כהן נ' כונס הנכסים (28.2.2019), החלטת השופטת י' וילנר (להלן: עניין כהן)) – התקבלה, בכפוף להפקדת דמי השכירות המשולמים על ידי השוכרים בקופת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בתביעה.

ביחס לחלוקת הכספים הנמצאים בקופת ההוצאה לפועל ובקופת הכנוס, הוסבר כי לו יועברו כספי הקופות למשיבים 4-3, ייגרם נזק בלתי הפיך למבקשים, אשר יוותרו בלא כלום למרות ששלמו כמיליון ש"ח למשיבים 4-3 עבור רכישת הגגות.

הכלל הקבוע בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) מורה כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". היינו, לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעיניינו, ואין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק הדין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (ע"א 3388/22 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות מר אליאס אעבלין ע.ר, פסקה 4 (30.5.2022)).

בין שני התנאים, מיתקיים יחס של "מקבילית כוחות", ונקבע לא אחת, כי מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 967/22 טפול רפואי מידי (טר"מ) נ' עיזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל, פסקה 12 (8.3.2022)).

...

דין הבקשה להידחות.

בהתאם, אני סבור כי משעה שבית משפט זה נעתר בעבר לבקשת המבקשים למתן סעד זמני, תוך שהתנה את קיומו בתנאים; ושעה שהמבקשים הפרו את התנאים שהוצבו בהחלטת בית משפט זה, הנטל המוטל עליהם לצורך קבלת סעד זמני דומה, ואף רחב יותר, משמעותי במיוחד.

הבקשה נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 8498/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. חיים שיינקר 2. אלישבע שיינקר נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אביב פריצקי 2. כונס הנכסים הרישמי 3. חיה אילובצקי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 03.10.2022 בתיק פשר 017725-12-12 בשם המבקשים: בעצמם בשם המשיב 1: בעצמו בשם המשיב 2: עו"ד חיים זקס בשם המשיבה 3: עו"ד יונתן בר יהודה ][]פסק-דין

בהמשך, בשנת 2016 קבע בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים (כב' השופט נ' פלקס) במסגרת פסק-דין שניתן בתביעה נפרדת שהגישה הנושה למינוי בא-כוחה ככונס נכסים לצורך מימוש העיקול שהוטל על דירת המגורים (תמ"ש 67904-09-16), כי יש לראות בהסכמת המבקש להטלת העיקול על הדירה, משום משכון חלקו בדירה להבטחת חובה של המבקשת לנושה.

בשלב זה ביקשה המבקשת לעכב את הליכי מכר הדירה, וזאת לאור בקשה שהוגשה על ידיה לביטול פסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה ולקיום "משפט חוזר". בהקשר זה יובהר בקצרה כי בית המשפט מוסמך לבטל פסק דין אזרחי חלוט ולקיים "משפט חוזר" אזרחי כאשר מוכח כי פסק הדין הושג במירמה, וכן במקרים מסוימים בהם התגלתה ראיה חדשה (להרחבה על "משפט חוזר" בעיניין אזרחי ראו ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366 (2003)).

מכירת הדירה כעת, מבלי לאפשר לו למצות את הליך העירעור באשר לחלקו בדירה, פוגעת בזכותו להליך הוגן; שנית, משום שלטענת המבקשים היתנהגותו של הנאמן עולה כדי רדיפה והתעמרות בהם; ושלישית, כיוון שמכירת הדירה תיגרום לפגיעה לא מידתית בזכויותיהם של המבקשים ושל נכדיהם.

באשר להחלטה מיום 5.12.2022 לעניין החלפת הנאמן – אמנם, סעיף 349(א)(2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון) קובע כי החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של נאמן היא פסק דין עליו יש זכות ערעור, אולם, לנוכח מועד פתיחתו של ההליך בבית משפט קמא, סעיף זה אינו חל בעניינינו (בעיניין זה ראו ע"א 3823/21 שימר נ' ארז חבר, עו"ד, נאמן, פסקה 7 (21.7.2021) (להלן: עניין שימר)).

...

לחלופין, המבקשים טוענים כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת משום שבקשתם מעלה סוגיות בעלות השלכות רוחב הנוגעות לציבור הרחב.

ראשית, מקובלת עלי טענת הנאמן לפיה קבלת הערעור ומתן אפשרות לביצוע שמאות מחודשת לדירה, תביא הלכה למעשה לביטולן של ההחלטות שאישרו את מכירת הדירה, ואשר עליהן לא השיגו המבקשים במועד.

אינני סבורה כי יש בעובדה זו כדי לשנות מהמסקנה שלעיל.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה בזאת, והצו הארעי שניתן ביום 12.12.2022 מבוטל אף הוא.