מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על מינוי בורר בהסכם מכר דירה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין) מיום 31.5.2020 בהפ"ב 28318-02-20 במסגרתה התקבלה בקשת המשיב למינוי בורר.
באשר לשאלת הסמכות, בית המשפט קבע כי מכיוון שהסעד שמתבקש על ידי המשיב הוא אכיפת זכרון הדברים וקבלת הדירה, הרי שהסעד המבוקש הוא הסכם אכיפת מכר מקרקעין, עניין המסור לסמכותו של בית המשפט המחוזי ולא של בית משפט השלום.
משעה שהסעד העקרי המבוקש על ידי המשיב בבוררות הוא אכיפת הסכם מכר מקרקעין, הסמכות לידון בבקשה למינוי בורר מצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי (סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; סעיף 1 לחוק הבוררות).
...
דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה.
הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 7891/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. יהונתן אברהם חצרוני 2. אליענה חצרוני נ ג ד המשיב: שוב ושות' משרד עורכי דין בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) מיום 11.10.2021 בע"א 40542-09-21 בשם המבקשים: עו"ד עינבל דריי ][]החלטה
במסגרת ההסכם נקבעו הוראות לעניין חלוקת שכר הטירחה בין המשיבים לבין באי-כוח היזם בגין מכירת הדירות שייבנו בנכס.
המבקשים טענו כי אין מקום למנות בורר ואין הסכם בוררות בתוקף, נוכח מכתב הבהרה להסכם הקומבינאציה שנערך על ידי המשיבים ביום 26.12.2010 (להלן: מכתב ההבהרה), אשר מבטל את כל תניות הסכמי שכר הטירחה משנת 2004.
על החלטת בית משפט השלום הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בה שבו וטענו כי מכתב ההבהרה משנת 2010 ביטל את תניות הסכם שכר הטירחה הראשון, לרבות תניית הבוררות הכלולה בו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בציינו כי לא מתקיימים החריגים המצדיקים היתערבות בפסק דין בעינייני בוררות.
...
עוד נטען כי מיופה הכוח שחתם בשמה של המנוחה על הסכם זה בשנת 2004, לא היה מוסמך לעשות כן. לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, הגעתי למסקנה כי טענות המבקשים אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המחייבת הכרעה וכי לא מתעורר חשש לעיוות דין.
לפיכך, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' בלכר) מיום 7.7.2022 בת"א 38686-05-21, בה הורה על עיכוב הליכים בתביעה שהגישו המבקשים בשל קיומה של תניית בוררות בהסכם ביניהם.
במסגרת התביעה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי המורה כי טמסטת לא שילמו למנוח או למבקשים כל תמורה בעד רכישת הזכויות בדירה; כי בשל כך המבקשים זכאים לביטול הסכם המכר; וכי המבקשים זכאים להרשם במירשם המקרקעין כבעלים של 32% מהזכויות בדירה.
עוד נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי ניתן לחייב שולח בתניית בוררות עליה חתום שלוחו; כי נסיבות העניין וחוסר הצדק שניגרם להם בעקבות פועלו של דוד מקימים טעם מיוחד שלא להעביר את הסיכסוך לבוררות; כי לא היה מקום להותיר את שאלת טיב הסכם המכר ותוקפו להכרעת בורר, שכן סמכותו תלויה במענה לשאלות אלה; וכי שגה בית המשפט משלא הורה על מינוי בורר ניטראלי חלף הבורר שצוין בהסכם המכר, שגם עליו כלל לא הסכימו המבקשים.
...
בנסיבות אלה, דין התביעה להידחות בשל מעשה בית דין.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לא שוכנעתי שנפלה "טעות של ממש" בהחלטת בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית אפוא ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח) מיום 12.10.2023 בת"א 49271-08-23 בה התקבלה בקשת המשיבה למינוי בורר.
בהתייחס לטענה כי הנציגות אינה רשאית להגיש בשם בעלי הדירות החדשות בקשה למינוי בורר, נקבע כי טענה זו מרוקנת מערך מעשי את תניית הבוררות עליה חתמה המבקשת מול בעלי הדירות בהסכם התמ"א. המבקשת גם לא פירטה מי הם אותם בעלי הדירות החדשות; לא טענה לטעם מהותי המפריד בין בעלי הדירות המקוריים לבין בעלי הדירות החדשות; וגם לא טענה כלל שבהסכמים עם בעלי הדירות החדשות לא כלולה תניית ברורות.
כך, המבקשת כלל לא העלתה טענה מפורשת כי בהסכמים עם בעלי הדירות החדשות לא כלולה גם כן תניית בוררות, ורק בבקשה לפנינו העלתה טענה בהקשר זה בשפה רפה ובעקיפין ("לא קיימת תניית בוררות מן הסתם בהסכמים החדשים הללו" (פסקה 1(א) לבקשה; ההדגשה אינה במקור); וכן "לגבי הסכמי מכר אלה הרי שהחוק אינו מתיר לקבוע בהסכמים אלה תניית בוררות" (פסקה 1(ו) לבקשה)).
...
דיון והכרעה דין הבקשה להידחות גם מבלי להידרש לתשובת הנציגות.
לעניין זה יוער כי "נספח א'" כולל מכתב נוסף מיום 3.5.2023 מאת באי-כוח המשיבה ובו מצוין "ברחל בתך הקטנה" כי הדרישה למינוי בורר נעשית על רקע "הפרת המוסכם... ביחס לרכוש המשותף בבית המשותף" תוך פירוט כי המבקשת הפרה את המוסכם בעניין "חיזוק ושיפוץ הבנין ותוספת דירות לבנין במסגרת תמ"א 38 [...] בכל הקשור לרכוש המשותף של הבנין". הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט) מימים 10.10.23 ו – 25.10.23 בת"א 60127-10-21 (להלן: "תיק קמא") שעניינן עיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1986 ומינוי בורר.
עם זאת נקבע כי: "גם בהתאם לטענות התובעת בית הדין והבוררים בהם נקבה נקבעים על ידה בכל החוזים, וכפי שטוען התובע, בעיניין זה לא הייתה בידיו הברירה אלא להסכים לתנאי או לא לרכוש כלל דירה מאת הנתבעת שלפי טענתה שלה מרבה לבנות בבני ברק". בימ"ש קמא הפנה לשתי חזקות בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 שנקבע לגביהן שהן מהוות תנאי מקפח בסעיפים 4 (8) ו – 4 (10) לחוק והן רלוואנטיות לענייננו.
למרות שהבורר המוסכם הודיע במפורש שאין מניעה לידון עפ"י חוק המכר לאור הסכמת הצדדים, ולמרות שהמבקשת הודיעה כי מבחינתה יש לידון בבוררות לפי חוק המכר, בימ"ש קמא הותיר את ביטול מינוי הבורר המוסכם ומינה בורר אחר תחתיו.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להיתקבל ודין העירעור להיתקבל במובן זה שמבוטל מינוי עו"ד דן גור כבורר בסכסוך ותחתיו ימונה הרב יעקב פרבשטיין כאמור בסעיף 40 להסכם, שידון בבוררות בהתאם לדין המהותי.
...
לאור האמור לעיל, מקובלת עלי עמדת המבקשת לפיה מסקנת בימ"ש קמא כי הבורר המוסכם לא ידון במחלוקות מושא תיק קמא לפי דין מהותי, אינה נכונה ולפיכך לא היה מקום שלא לכבד את תניית הבוררות בהסכם ולמנות בורר אחר.
משכל הצדדים מסכימים כי הבוררות תידון לפי הדין המהותי, אני קובעת כי בענייננו הבורר יהיה כפוף לדין המהותי.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל במובן זה שמבוטל מינוי עו"ד דן גור כבורר בסכסוך ותחתיו ימונה הרב יעקב פרבשטיין כאמור בסעיף 40 להסכם, שידון בבוררות בהתאם לדין המהותי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו