בקשת רשות ערעור על מחיקת המרצת פתיחה בענייני בוררות

בבית המשפט העליון רע"א 7909/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: פרי הגליל (תעשיות) בע"מ נ ג ד המשיבה: בוגופן בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.10.2020 בת"א 7681-01-18 שניתנה על ידי כבוד השופט א' פורג בשם המבקשת: עו"ד ליאור דגן; עו"ד לירון ליברמן; עו"ד נדב שפר בשם המשיבה: עו"ד שלמה ורטהיים החלטה

לשיטתה, בהליכי המרצת הפתיחה טענה פרי הגליל כי הפרת הסכם המכר תיתגבש רק עם מתן הכרעה בבוררות; בהליכים קודמים בעיניין מושא הבקשה דנן, טענה כי התביעה לתשלום מושתתת כולה על פסק הבוררות.

נוכח התוצאה שאליה הגעתי, לא מצאתי לנכון להדרש ליתר טענות הצדדים, גם לא לבקשה "למחיקת חלקים מתשובת המשיבה" שהגישה פרי הגליל.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

די באמור כדי להוביל למסקנה שלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודאי לא פגם חמור שיש בו כדי להצדיק את התערבותי.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר) בהפ"ב 55739-11-19 מיום 2.8.2020 במסגרתו נדחתה טענת המבקשת כי הבוררים בהליך הבוררות בין הצדדים לא היו מוסמכים לקבוע כי הדין שיחול בבוררות הוא הדין הכללי ולא דין תורה.

בעקבות החלטה זו הגישה המבקשת המרצת פתיחה בנוגע לסמכות הבוררים לידון בדין החל על הבוררות בגדרה התבקש בית המשפט להורות לבוררים לקיים את הליך הבוררות על פי דין תורה בלבד.

רשות ערעור על החלטות בעינייני בוררות תנתן רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית בעלת השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לבקשה, או מקום בו נידרש הדבר מפאת שקולי צדק או לשם מניעת עוות דין (ראו לאחרונה: רע"א 5555/20 נוף כינרת פוריה בע"מ נ' בסיס, פסקה 6 (1.9.2020); רע"א 8592/19 שמחה נ' החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ, פסקה 7 (20.8.2020)).

במסגרת בקשתה למחיקת כתב התביעה של המשיב טענה המבקשת כי "יש להכריע במספר טענות המהוות תנאי סף לקיום הבוררות. א. מה הדין החל על הבוררות (דין תורה)". בהתאם לפסיקה, עקרונות של מניעות, השתק וחוסר תום לב ישמשו כסייג, בנסיבות מסויימות, לטענת חוסר סמכות, כאשר זו לא נטענה "בזמן אמת", אלא רק בדיעבד (ראו: רע"א 4198/10 איבגי נ' גבאי, פסקה 22 (25.12.2012)).

...

כהוכחה לכוונת הצדדים לדון בבוררות לפי דין תורה מצביעה המבקשת בין היתר על כך שבשולי ההסכם מופיעה חתימתם של שני רבנים ידועים בקרב העדה החרדית שנועדה לשם "קיום השטר", וכי לפי ההסכם על המבקשת לשלם למשיב תגמול חודשי וקבוע בכל א' לחודש העברי, דבר "המהווה סממן מזהה לכך שמדובר בהסכם התואם באופן אדוק לדין תורה". דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

ביום 25.10.20 ניתן פסק דינה של סג"נ, כב' השופטת יהודית שבח, אשר דחה את המרצת הפתיחה נוכח בקשת אורן בניה להפסיקה.

ביום 9.9.20 הגישה אורן בניה בביהמ"ש המחוזי בלוד ה.פ. 21512-09-20 "בקשה למינוי בורר שידון בעירעור המבקשת על פסק ביניים של הבורר בהתאם לסעיף 21א(א) לחוק הבוררות, ולחלופין בקשת רשות ערעור על פסק הביניים של הבורר בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות", בטענה שהבורר נתן סעד ביניים שהוא למעשה סעד עקרי כאשר הורה לאורן בניה להשיב לחב' הקבלנית את ערבות הבצוע שנתנה לה במסגרת הסכם הבניה.

טענת העדר סמכות עניינית המשיבה בתובענה, החברה הקבלנית, הגישה בקשה למחיקת התובענה בהעדר סמכות עניינית לידון בתובענה טענות החברה הקבלנית לטענת החברה הקבלנית, לבימ"ש זה אין הסמכות לידון בתביעה ולא בכדי אורן בניה לא ציינה בכתב התובענה, בנגוד לקבוע בתקנות, אודות הליכים נוספים, וזאת בנגוד לחובתה שבדין.

החברה הקבלנית טוענת כי כפי שאישור פסק ביניים של הבורר בזמנו, בסכום של 585,000 ₪, התברר בביהמ"ש המחוזי, נדון ואושר שם, כך גם דיון בהפחתת שכרו צריך להתברר לפני אותה ערכאה, ביהמ"ש המחוזי בת"א. החברה הקבלנית טוענת כי אורן בניה גם הסתירה את העובדה כי בהליך אחר אותו פתחה בביהמ"ש המחוזי מרכז תוך שהעלתה טענת חוסר סמכות של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לידון בטענותיה, וטענותיה אלו נדחו ע"י ביהמ"ש המחוזי מרכז תוך העלאת חשש כי אורן בניה מנסה לעשות "פורום שופינג" פעולה שאינה מתיישבת עם היתנהלות דיונית תקינה וניהול הליכי משפט בתום לב. כן נקבע כי טעמים של היתנהלות דיונית ראויה מחייבים שבקשה נוספת בעיניין הליך הבוררות תוגש לביהמ"ש שדן בבקשות קודמות בעיניינו של הליך הבוררות.

...

יצויין שבמקביל להליך שלפניי, החברה הקבלנית הגישה ביום 22.12.21 תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב (ת.א. 49066-12-21 לפני כב' השופט ליאור גלברד) בה עתרה לתשלום שכר טרחת הבורר שהיה על אורן בניה לשלם, ומאחר ואורן בניה לא שילמה סכום זה, ובסופו של דבר נאלצה החברה הקבלנית לשלמו.

לטענת החברה הקבלנית המסקנה המתבקשת היא שביהמ"ש המחוזי הוא המוסמך עניינית לדון בבקשה להפחתת שכ"ט הבורר בתובענה זו, כל שכן כאשר כל ההליכים שהתקיימו ב"ענייני הבוררות" נדונו לפניו ומן הראוי לקיים את כל ההליכים תחת אותה אכסניה.

דומה שלא בכדי אורן פניה לא פירטה את כל המסכת העובדתית והמשפטית בתובענה שבכותרת ולא מילאה חובתה בהתאם לתקנה 10(11) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לפרט בכתב התביעה "דבר קיומו של הליך נוסף בביהמ"ש או בבית הדין בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד או היה צד לו". לאור כל האמור לעיל, נמחקת התביעה על הסף וזאת בהעדר סמכות עניינית של בימ"ש זה לדון בה. אורן בניה תשלום לבורר וכן לחברה הקבלנית, לכל אחד מהם, הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ (סה"כ 20,000 ₪) תוך 30 יום.

בבית המשפט העליון רע"א 871/23 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשים: 1. בוגופן בע"מ 2. פריניר בע"מ 3. עו"ד מאיר ליפא 4. מר תומר צ'סקלה 5. הדס צ'סקלה מור 6. אלה אגמון 7. רינה כהן 8. ים צ'סקלה נ ג ד המשיבה: פרי הגליל (תעשיות) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' פורג) מיום 5.1.2023 בת"א 7681-01-18 בשם המבקשים: עו"ד שלמה זאב ורטהיים ][]החלטה

ביום 9.9.2019 הגישה בוגופן בקשה לסילוק התביעה שכנגד של פרי הגליל על הסף, מחמת מעשה בית דין שמקורו בפסק הבוררות; מחמת מניעות הנובעת מטענות סותרות שטענה פרי הגליל בהליך המרצת הפתיחה ובהליך הבוררות; וכן מחמת העדר עילה והיות התובענה בלתי מפורטת וטורדנית.

כן ביקשה למחוק סעיפים בכתב ההגנה של פרי הגליל בעילות דומות.

בא-כוח פרי הגליל מצידו טען כי "להכרעת העליון בעירעור על פסק הדין של כב' השופטת אברהמי אין רלוואנטיות למחלוקת פה, מאחר והטענה שלנו כאן [היא] שהטעו את פרי הגליל לגבי מחזור המכירות של מילוז בכל הקשור לאותן עיסקאות בהקף 20 מיליון ₪ לפריניר, שבדיעבר התברר לנו שהן הלוואות בעלים ולא עיסקאות אמיתיות" (עמ' 34 לפרוטוקול הדיון).

...

בהסכמת פרי הגליל, בהחלטה מיום 20.9.2021, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה.

דיון הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובתיקי בתי המשפט הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

לפיהן, כך בתמצית, הצוו יוותר על כנו עד להחלטה אחרת, בית המשפט יקבע סכום שהמערערים יפקידו בבית המשפט כדי להביא לביטול הצוו (להלן: "ההפקדה"), ואם יופקד תמסר החזקה בדירות למערערים, שאז ההליך יימחק תוך שמירה על הטענות הכספיות ההדדיות.

עוד נפסק כי "הליך מתאים לבירור הטענות הכספיות יוגש בתוך 30 ימים לאחר הכרעה חלוטה בה"פ (י-ם) 24722-06-20", שהיא המרצת פתיחה שהגישו המערערים, בה עתרו להעביר את הבורר מתפקידו, ותכונה להלן "המרצת הפתיחה". עוד הוסכם, כי אם ב"הליך המתאים" הנזכר לעיל ייקבע שהמערערים חבים למשיבה סכום כלשהוא, הוא ישולם מן ההפקדה והיתרה תושב למשיבים, וכן "ככל שלא יוגש הליך בנוגע לטענות הכספיות בתוך 30 ימים כאמור לעיל, הרי שהסכום שהופקד יושב למשיבים באמצעות בא כוחם". להסכמות אלה ניתן תוקף של החלטה, ובהחלטת-המשך קבע בית המשפט שיש להפקיד 1.5 מיליון ₪.

בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה ביום 8.11.21 (רע"א 55264-10-21).

...

דיון לאחר בחינה, אני סבור שיש לדחות את הערעור ללא צורך בתגובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

הכרעה הערעור נדחה.