בקשת רשות ערעור על מועדי קדם משפט ותצהירי עדות ראשית

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב- יפו (כב' השופטת הבכירה חנה קלוגמן) מיום 10.5.22 בת.א. 4591-09-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים והתובעים שכנגד לזמן עדים.

גם לא ביקשו זאת בקדם משפט מיום 1.7.21.

בהחלטה נקבע: "לגבי הבקשה לזימון עדים, לא ניתנה בה החלטה אלא קבעתי שאני אדון בזה בדיון היום. למרות האמור לעיל, הנתבעים זימנו את אחד העדים, מר צחי קאופמן, למרות שלא ניתנה החלטה לזימונו. לאור השלב בו מצוי התיק, דהיינו, אמצע דיון ההוכחות, ומאחר ואף לא הוגש תצהיר התומך בבקשה והמסביר את הטענות שנטענו בו, אינני מקבלת את הבקשה לזימון העדים הנוספים. הדיון היום יתמקד בעדים שהגישו תצהיר ובראיות שכבר הוגשו על ידי הצדדים". בתום ישיבת ההוכחות ובטרם ניתנה החלטה על הגשת סיכומים שוב ביקש ב"כ המבקשים לאפשר זימון העדים והודיע כי בכוונתו להגיש בר"ע בעיניין ובעניין זה ניתנה ההחלטה שציינתי בסעיף 2 להחלטתי זו. בבקשת רשות העירעור נטען כי הבקשה לזימון עדים הוגשה עוד טרם החלה פרשת ההגנה בתיק.

זאת בשילוב העובדה שלא היתה מניעה לזמן לפחות את מר קאופן לעדות מבעוד מועד.

המבקשים מאשרים כי היו מעוניינים בכך שמר קאופמן יגיש תצהיר עדות ראשית עוד בשלב שבו ניתן היה להגיש ראיות.מר קאופמן סרב וניתן היה אז לזמנו לעדות, משלא מצא לנכון להגיש תצהיר.

...

בהחלטה נקבע: "שלב הבאת הראיות הסתיים. לא מצאתי כי יש הצדקה לפתוח שלב זה מחדש. קבלת הבקשה לזימון העדים הנוספים תפתח את שלב ההוכחות מחדש . לאור האמור לעיל ומהטעמים שפורטו על ידי בהחלטה המוקלטת אינני משנה את החלטתי בעניין זימון העדים, כמו גם בהחלטתי בעניין שינוי שם התובעת תוך כדי ניהול הליך ההוכחות. עד פתיחת הליך ההוכחות ניתן להיות גמישים , אך לאחר שהליך זה החל היענות לבקשות מסוג אלו שפורטו לעיל יעשה רק במקרים יוצאי דופן ולא מצאתי שזה הוא המקרה". קדמה להחלטה זו בקשה שהגישו המבקשים ביום 28.4.22 לזימון 3 עדים מטעמם לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 10.5.22 או לישיבה נדחית: מר יאיר שמש - שימש מנהל פרויקט בחריש מטעם חברת אבני דרך.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) רק במקרים חריגים ניתן להשיג על החלטת ביניים שלא במסגרת ערעור על פסק דין, וזאת כאשר יש בהחלטת הביניים כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

כלומר – נותר להגיש סיכומים ואז בית משפט ייתן פסק דין ועליו יוכל הצד המעוניין להגיש ערעור בזכות, לרבות על החלטות הביניים, מובילה אותי למסקנה ולפיה אין מקום להשיג על ההחלטה בשלב שבו אנו מצויים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בו ביום (3.2.2019) ניתנה החלטה כי ניתנה בבקשה החלטה מנומקת וכי לא ראיתי לנכון "לעיין בה מחדש". ביום 10.2.2019 הגיש התובע בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה כדי לצרף נתבעים נוספים, ומשכך גם לדחות את מועד הגשת תצהירי העדות הראשית וקביעת ישיבת קדם משפט כדלקמן: "1. בקשה לצרוף נתבעים נוספים לכתב התביעה 2. בקשה לקביעת מועד דיון לקדם משפט". בסעיף 6 לבקשה התבקש: א. לצרף את הנתבעים הנוספים; ב. לתת צו המחייב את הנתבעים הנוספים להגיש כתב הגנה לכתב התביעה מתוקן; ג. לאפשר הגשת שאלונים וגילוי מסמכים לכל הנתבעים; ד. לא לחייב את התובע בהוצאות שכן יש בכך משום לחץ על התובע למשוך את תביעתו; ה. לקבוע מועד לקדם משפט נוסף בטרם הגשת תצהירי עדות ראשית ; ו. לדחות את הגשת תצהירי העדות הראשית עד לאחר קיום קדם משפט נוסף; ז. לחייב את הנתבעים בהוצאות לטובת התובע.

בבקשה זו ניתנה החלטה באותו יום (10.2.2019) כי: "הבקשה הנה למעשה בקשה לתיקון כתב תביעה, על מנת לצרף נתבעים נוספים. הבקשה הוגשה שלא כנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף, בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן על מנת להוסיף נתבעים נוספים שהוגשה על ידי המבקש, ניתנה החלטה ביום 16.1.19 ולא ברור במה מוסיפה בקשה זו לפרטים שחסרו בבקשה הקודמת החלטה לגבי מועד קדם משפט ניתנה ביום 22.1.19 (ואף החלטה נוספת מאותו יום, בתגובה לבקשה)". כן הגיש התובע באותו יום (10.2.2019) בקשה לעיכוב הליכים בתיק עד מתן פס"ד בבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט.

...

עוד קבעתי כי הנתבע יגיש תצהירים תוך 45 יום, כי התובע ישלם לנתבע הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ וכי הדיון הקבוע ליום 13.6.2019 (ראו החלטה נוספת מיום 10.6.2019), שהיה אמור להיות קדם משפט מסכם לאחר הגשת תצהירים, יידחה למועד שלאחר הגשת תצהירי הנתבע, ליום 28.10.209.

התובע עצמו כותב בסיפא לבקשה: "היום אני מחייב את עצמי לשלוח את הבקשה, התחלתי להכין את הבקשה בסמוך לתאריך המופיע בראש הדף, זה היה בתחילת דצמבר 2019, אלא שבגין העבודה האינטנסיבית שאני עובד... ותאונה שקרתה לי... ולאחרונה עבודות בלילה דבר שביום אני ממש לא מפוקס, ולנוכח זאת שאנחנו הולכים ממש לבתי נודע, הרי שמחוסר ברירה אני אשלח את הבקשה כפי שהיא, טיוטה ואם מתאפשר לי אשפץ ואשלח בשנית, הכול בהתאם לנסיבות... אלא מה שהדיו נגמר ופרשת הנגיף קורולה (כך המקור – ר.פ.א) טרף את כל התוכניות... כך שאני עובד הרבה יותר קשה, ומי יודע מתי יהיה לי זמן וכוח לשפץ ולארגן את הבקשה, ועם כולם הסליחה". אכן כאמור, מדובר בבקשה מסורבלת, ארוכה הכתובה בצפיפות, והחלטה בה מצריכה עיון בכל הבקשות שהוגשו וההחלטות שניתנו בתובענה, החל מתחילת ההליכים בשנת 2017 ועד היום, וכאשר במועד הגשת הבקשה, ועד לאחרונה שרר מצב חרום מיוחד שבו התקיימו דיונים דחופים בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד) והודעות מנהל בתי המשפט.

לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8966/20 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. יוסף מוהנא 2. מלכה מוהנא נ ג ד המשיב: 1. מוחמד ח'ליל סולימאן המשיבים הפורמאליים: 2. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 3. סאמי מוהנא 4. עאסם מוהנא 5. עאטף מוהנא 6. סמיח מוהנא 7. דליה ג'מאל 8. סמי מוהנא 9. עדנאן מוהנא בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.12.2020 בת"א 5393-11-18 שניתנה על ידי כב' השופטת אספרנצה אלון בשם המבקשים: עו"ד שמעון רביב ][]החלטה

ביום 16.10.2020, חמישה ימים לפני מועד ההוכחות הראשון, ולאחר שהתקיימו ארבעה דיוני קדם משפט והוגשו תצהירי עדות ראשית, הגיש המשיב בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (להלן: בקשת התיקון).

...

במסגרת בקשת התיקון, טען המשיב כי על רקע שינוי ייצוגו המשפטי בהליך בעת האחרונה, הגיעו באי כוחו למסקנה כי נשמטו מכתב התביעה מספר סעדים מהותיים, וכי הוספתם בדרך של תיקון כתב התביעה תביא לייעול בירור מלוא השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

לגישתם, חרף הגישה הליברלית הנהוגה בפסיקה לפיה בית המשפט ייעתר ברוחב לב לבקשות לתיקון כתבי טענות, המקרה דנן נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים שלא להיעתר לבקשות מסוג זה. במסגרת זאת, טוענים המבקשים כי לא עלה בידי המשיב לספק הסבר המניח את הדעת באשר לשיהוי הרב בהגשת בקשת התיקון; כי הבקשה שזורה בעילות חדשות, המתגבשות לכדי תביעה חדשה לחלוטין, הנסמכת על מסד עובדתי שונה; וכי תיקון כתב התביעה בשלב הנוכחי של בירור התובענה, לאחר שהתקיימו מספר דיונים מקדמיים, מכבידה משמעותית על ניהול ההליך ופוגעת בזכותם של המבקשים להתגונן.

כפי שיוסבר בקצרה להלן, לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. כידוע, לבית המשפט שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר "בכל עת" לבקשות לתיקון כתבי טענות, "בדרך ובתנאים הנראים צודקים" לשם הכרעה "בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וכן תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018).

בענייננו, בית המשפט קמא סבר כי יש להיעתר לבקשת התיקון, מששוכנע כי תיקון כתב התביעה עשוי לסייע לבירור השאלות השנויות במחלוקת, ובשים לב לגישה האמורה לפיה ככלל, יש להיעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות ברוחב לב. בנסיבות אלה, היה על המבקשים להצביע על נסיבות מיוחדות כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה (השוו: רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקאות 18-16 (1.1.2015)).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.

המבקשת חויבה לשאת בהוצאות המשיבים בגין הבקשה בסך של 3,000 ₪ ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ומועד לישיבת קדם משפט.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער וכי ניתן לידון בבקשת רשות ערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א. יש לקבל העירעור בנוגע לעיון ולדחותו בנוגע לגילוי וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בפתח דבריי אציין כי סעיף 1 (10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשס"ט -2009 (להלן: "צו בתי המשפט") מחריג החלטות בעיניין גילוי מיסמך ספציפי, עיון במסמכים וטענת חיסיון ומאפשר מתן רשות ערעור בעיניינם.

החלטת בימ"ש קמא עוסקת בעיון במסמכים וכן בגילוי מסמכים ספציפי שמאפשר הגשת בר"ע. ב) ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות העירעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער וכי ניתן לדון בבקשת רשות ערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א. יש לקבל הערעור בנוגע לעיון ולדחותו בנוגע לגילוי וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) בפתח דבריי אציין כי סעיף 1 (10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט -2009 (להלן: "צו בתי המשפט") מחריג החלטות בעניין גילוי מסמך ספציפי, עיון במסמכים וטענת חיסיון ומאפשר מתן רשות ערעור בעניינם.

ה) בנוגע לגילוי מסמכים ספציפי (דו"ח שנת 2017 וסעיף 4 לתצהיר - החשבוניות) ועיון במסמכים שצוינו בתצהיר גילוי מסמכים ספציפיים (מסמכים חסרים בדו"חות של שנים 2014 -2016) : החלטת בימ"ש קמא מתייחסת למסמכים אלה ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בה. אין בידי לקבל את טענת המבקשת בבר"ע לפיה הבהירה באופן מספק מה הרלוונטיות של המסמכים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל והערעור מתקבל בחלקו, כך שנושא העיון במסמכים יוחזר לבימ"ש קמא לצורך מתן החלטה בענין המסמכים שנזכרו בסעיף 1.2 לתצהיר המשיבים.

בבית המשפט העליון רע"א 7136/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: יחזקאל פולק נ ג ד המשיבים: 1. גבריאל ביו 2. חברת ג.ב. מרקטק בע"מ 3. אפרים פישל פולק בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א 052622-06-21 שניתנה ביום 18.08.2022 על ידי כבוד השופט (עמית) י' פרגו בשם המבקש: עו"ד עידן אטיאס בשם המשיבים 2-1: עו"ד חן אמסטר בשם המשיב 3: עו"ד אהוד גבאי ][]פסק-דין

ביום 27.4.2022 היתקיים בבית המשפט המחוזי דיון מקדמי, בו נקבע כי הצדדים יביאו את ראיותיהם בהיפוך סדר הבאת הראיות, וכי העדויות יישמעו ללא תצהירי עדות ראשית "למעט חוות דעת מומחים". עוד נקבע כי "הצדדים יקבלו החלטה על מועד ההוכחות לרבות המועדים לצורך הגשת תיקי מוצגים". אעיר כבר עתה, כי ההחלטה האמורה, על מועד ההוכחות ומועד הגשת "תיקי המוצגים", טרם ניתנה עד היום, בין היתר, על רקע חילופי המותב הדן בתביעה.

ראשית, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת בקשות לגילוי מוקדם, ולאחר קדם המשפט שהתקיים ביום 27.4.2022.

...

אף לא שוכנעתי כי יש לשלול מן המבקש את האפשרות לבדוק את מסמכי המקור, בשל טענתו, כפי שהועלתה בכתבי טענותיו, כי הוחתם על המסמכים במרמה.

לנוכח כפירת המבקש באמיתות הראיה, ובשים לב לחשיבותה לקו הגנתו, אין בידי לקבל את הנמקת בית המשפט המחוזי לפיה בדיקת מסמכי המקור לא תועיל לליבון המחלוקת שבין הצדדים.

הערעור מתקבל, אפוא, והמשיבים יעמידו את מסמכי המקור של הסכמי ההלוואה לבדיקה בידי מומחה מטעם המבקש.