בקשת רשות ערעור על חסינות בורר

בפני שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף: האחת: בקשת הנתבעת 1, המוסד הישראלי לבוררות עסקית (להלן: "המבקשת" או "המוסד לבוררות") להורות על סילוק על הסף של התביעה מחמת מעשה בית דין, השתק עילה ופלוגתא, היתיישנות התביעה ו/או שהוי, חסינות הבורר, העידר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה שלא לבטל את פסק הבורר נדחתה אף היא.

בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על-ידי כב' השופט דנציגר ביום 28.1.16 (להלן: "רע"א 8865/15").

...

תמצית טענות הצדדים: טענות המבקשת - המוסד לבוררות (בקשה 5) יש לדחות את התביעה על הסף מפאת השתק עילה/פלוגתא החל מכח ״קירבה משפטית״.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב התביעה, בבקשות לסילוק על הסף, בתגובות ובתשובות, אני סבור כי דין הבקשות להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

המשיבה מבססת את תביעתה בין היתר על סעיף 30 לחוק הבוררות הקובע כי: "בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות. מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה". מקרה דומה לעינינו, נדון ברע"א 6830/00 אריה ברנוביץ נ' משה תאומים ואח' פ"ד נז(5) 691, 707 שבו קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה כי: "השוני המהותי בהקשר הדברים משליך במישרין על שאלת זהות העילות בשני ההליכים, והוא עשוי להצדיק מסקנה כי אין מדובר בזהות כזו". נקבע שם, כי תביעה מכוח סעיף 30 לחוק הבוררות, הקובע את אחריות הבורר ודן בחובת הנאמנות החלה על הבורר, הינה תביעה עצמאית וניתן להגישה ללא תנאי מקדים, קרי, ללא תלות באם פסק הבוררות שניתן בוטל או אושר.

סיכומו של דבר: על אף הקשיים הרבים בתביעה עליהם הצביעו המבקשים, יש לדבוק בכלל שלפיו, סילוק תובענה על הסף הינו סעד קיצוני השמור למקרים נדירים בלבד.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי התובעים נדחתה (רע"א 6921/14 צומן נ' עיני (11.1.2015)).

לשיטת הנתבע, פסקי הדין המאשרים את פסק הבוררות מקימים השתק פלוגתא והתובעים מושתקים ומנועים מלטעון טענות אלה שוב במסגרת תביעה זו. הנתבע טוען כי כי התובעים פרשו בתביעתם יריעה רחבה של טענות המשתרעות גם על מיתחם הרשלנות – טענות שדינן להדחות על הסף מכוח חסינות המוקנית לבורר.

התובעים מוסיפים וטוענים כי בקשת הנתבע נסמכת בעיקרה על קיום חוב של התובעים לעיני – חוב שהוא למעשה תוצאה של החלטות הנתבע כבורר בבוררות שהתקיימה בינם לבין עיני, ולא יעלה על הדעת שהנתבע ישתמש בחוב זה שהוא עצמו יצר תוך הפרת חובת הנאמנות המוטלת עליו כמחסום להגשת תביעה זו. התובעים מוסיפים וטוענים כי אין לנתבע ידיעה קונקרטית על התשלומים בתיק ההוצל"פ או על יתרת החוב, כי שילמו בתיק ההוצל"פ לפי החלטות וצוי רשם ההוצל"פ וכי הם פועלים להסדרת חובם לעיני.

...

לשיטת הנתבע, פסקי הדין המאשרים את פסק הבוררות מקימים השתק פלוגתא והתובעים מושתקים ומנועים מלטעון טענות אלה שוב במסגרת תביעה זו. הנתבע טוען כי כי התובעים פרשו בתביעתם יריעה רחבה של טענות המשתרעות גם על מתחם הרשלנות – טענות שדינן להידחות על הסף מכוח חסינות המוקנית לבורר.

תגובת התובעים התובעים טוענים כי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, סבורה אני כי יש מקום לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע – ואפרט נימוקיי.

בהמלצת ביהמ"ש, חלף הכרעה בהפ"ב זו , הוסכם על הוספת סעיף להסכם הבוררות, שלפיו, לכל צד תהא הזכות לפנות בבקשת רשות ערעור על הפסק, לכשיינתן, ותחול הוראת סעיף 29ב .

הם מצביעים על פסקה 33 בפסק הבורר שלפיה "אין מחלוקת כי הסכם המשתכנים חזר להיות בר בצוע לאור החלטה 4505" מכאן- ולשיטתם- אפילו אם יש מחלוקת על כך, לכל היותר, מדובר על טעות עובדתית של הבורר, וזו "חסינה" מערעור.

...

תחת סיווג זה- של טענות ערעוריות - שדינו להידחות- מונחות טענות לא מעטות של הקיבוץ: קביעת רצף המועדים בזיקה לוויתור הקיבוץ על לו"ז ההסכם המקורי, טענה שלפיה היערי הטעו את גורמי הקיבוץ, שימוש שגוי בפס"ד "אולרט" כאנלוגי לענייננו, וביסוס ההבחנה בין עובדות שני המקרים, בידול ההסכם בענייננו מהגדרת "חוזה יחס", הטענה על כי היערי הם שהפרו את ההסכם ופעלו בחוסר תום לב, השגה על הקביעה כי הקיבוץ לא עמד על מיצוי זכויותיו החוזיות לפי ההסכם, טענה משפטית על כי לא היה ראוי להעניק סעד של אכיפה אף אם נמצא שההסכם לא בוטל כדין.

גם דינה של טענה זו של הקיבוץ להידחות ממספר נימוקים מצטברים.

מהמקובץ ומהמוסבר לעיל- אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור שלפני והיא נדחית על כל ראשיה הנותרים.

בבית המשפט העליון רע"א 3588/12 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל המבקש: ד"ר משה וינברג נ ג ד המשיב: מרדכי בלזר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 01.04.2012 בת"א 27190-09-11 שניתן על ידי כבוד השופט י' שבח בשם המבקש: עו"ד ר' רטמנסקי בשם המשיב: עו"ד מ' גלוסקה ][]החלטה

בית המשפט המחוזי קבע כי בקשות המבקש ייבחנו לאור הוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין המעניקה חסינות לנושאי משרה שיפוטית ובכללם לבורר, וכן במסגרת סעיף 30 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 אשר קובע כי בורר יהיה חסין מתביעה אזרחית בכל עוולה נזיקית למעט עוולות העולות כדי מעילה באמון.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה, איפוא, נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה, בת"א 1542-09-20 מיום 8.1.23 (להלן: "החלטה").

כלומר, אין המדובר בטענת רשלנות בחקירה, שלשיטת המבקשת נופלת בגדרי חוק הפלת"ד. כעולה מהאסמכתאות, אליהן מפנה המבקשת, מקום בו לנפגע תאונת דרכים, נגרם לאחריה נזק מכוון, חוק הפלת"ד אינו חל. המבקשת לא הצביעה על כל טעם מבורר, מדוע, ככל שהמשיבים יצליחו להוכיח טענות אלה, חל עליהם חוק הפלת"ד ולא חלים דיני הנזיקים הכלליים תקיפה עקיפה: צדק בית משפט קמא בקביעתו, שככל שעל התובענה חלים דיני הנזיקיים הכלליים, אין המדובר בתקיפה עקיפה.

קבלת עמדת המבקשת, כמוה כמתן חסינות.

...

ככל שסבר בית משפט קמא שדין הבקשה לסילוק על הסף דחיה, היה עליו לדחותה ולא להוסיף.

נדחית בקשת רשות הערעור בכל הנוגע לסילוק התובענה על הסף.

מאחר ובקשת רשות הערעור נדחתה ברובה, תשלם המבקשת הוצאות המשיבים בסך של 4,500 ₪ (כולל מע"מ).