בקשת רשות ערעור על חסיון הליכי גישור ועו"ד-לקוח

בסעיף 3 להסכם הביניים נכתב: "הצדדים מתחייבים להמציא למומחה כל חומר רלבאנטי והמומחה יהיה רשאי לבקש כל מיסמך דרוש עם העתק לצד השני. במידה וצד כלשהו לא מעביר מסמכים רלוואנטיים שיידרשו לפי בקשת המומחה לא יהווה הדבר עילה להפסקת התהליך והמומחה ייתן התייחסותו בהתאם למסמכים שנמצאים ברשותו ונמסרו לו ע"י הצדדים או מי מהם תוך היתייחסות של המומחה לעובדה שלא נימסרו מסמכים ומשמעות הדבר לרבות על פי דין". בשנת 2017 ביקשה טיב שתיל להפסיק הליכי גישור והשלמת חוות דעת מומחה שמונה במסגרת הגישור עד שיומצאו מסמכים.

קוריס היתנגד לבקשה בין היתר בטענות שהוי, חוסר תום לב. ניסיון דייג פסול, חסיון עו"ד – לקוח של מסמכים וכן טען, כי פרטי חשבונות של לקוחות אחרים שלו כוללים פרטים עיסקיים סודיים וחסויים ועוד.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את בקשת רשות העירעור ביחס לבקשה מס' 21 (מינוי מומחה לכתב יד) ולקבל בקשת רשות העירעור ביחס לבקשה מס' 22 (גילוי מסמכים) באופן שבו בית משפט קמא יידרש ליתן החלטה בבקשה מס' 22 וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לבקשה מס' 21: השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

...

משאין בהחלטה הכרעה עניינית בנוגע למבוקש ואין כל הנמקה, אין מנוס מהשבת הבקשה לבית משפט השלום לצורך מתן החלטה מנומקת בעניין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור ביחס לבקשה מס' 21.

ב) ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל ביחס לבקשה מס' 22 באופן שבו בית משפט קמא ייתן החלטה בבקשה.

עו"ד שאלתיאל עדני שייצג את המשפחה בתביעת ניזקי הגוף, העיד כי אינו יודע מה היה שיקול בית המשפט שהמליץ להגיע להסדר גישור במסגרת הליך גישור שהתנהל בפניו, ואינו יודע מה היה שיקול חברת הביטוח להסכים להסדר הגישור (עמ' 47 ש' 10-4).

עו"ד איתן בן דוד, שייצג את משפ' לוי בתביעת ניזקי הרכוש, סרב להשיב על רוב השאלות מטעמי חיסיון עו"ד-לקוח, וציין כי ניתן היה לוותר על זמונו אילו הייתה מבוצעת פניה לעיין בתיק בית משפט השלום.

התובעים זימנו לעדות גם את מר לוי, אך זה לא התייצב, והתובעים ויתרו על הוצאת צו הבאה לגביו (בקשה מאוחרת מאד של התובעים לזימון נוסף של מר לוי נדחתה בהחלטה מיום 4.4.19, ר' תאור ונימוקים מפורטים שם; כן נדחתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטה זו, רע"א 3404/19).

...

לפיכך דין התביעה נגד הנתבע 5 להידחות.

התביעה נגד הנתבעים 4-7 – נדחית.

חרף זאת, החלטתי להקל במידה ניכרת על התובעים וזאת בהתחשב בגילם, במצבם, לרבות בשל אירוע השריפה, ובנזקים שנגרמו להם עקב האירוע, ואסתפק בשל כך בהשתת הוצאות נמוכות פי כמה מההוצאות (הכוללות שכר טרחה והוצאות משפט) שהיה מקום להטילן אלמלא הנסיבות האישיות הנ"ל. בהתחשב בכלל האמור לעיל, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לכל אחת מהנתבעות 4, 6 ו-7 הוצאות בסכום כולל 20,000 ₪, ולנתבע 5, שלא הגיש חוות דעת, הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי הנתבעת ביום 07.06.2018 במסגרת רע"א 4486/18 JAMES RICHARDSON PROPRIETRY LTD נ' כהן (01.07.2019) (להלן – בקשת רשות העירעור).

ביום 07.12.2018 הודיעו הצדדים, כי הסכימו לחזור ולפנות פעם נוספת להליך הגישור במטרה להגיע להסכמות שיהיה בהן כדי לסיים את ההליך, ופנו להליך גישור בפני המגשר, עו"ד עמוס גבריאלי (להלן – המגשר).

הבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת הבקשה פירטו הצדדים כי במהלך הליך הגישור העבירו לעיון המגשר מסמכים ונתונים רבים, שחלקם הגדול לא הוצג בפני בית המשפט המחוזי בשלב בקשת האישור, ובין היתר – צלומי השלטים בחנויות הפטור שמציגים את שערי ההמרה; התקנון שהופיע באתר האנטרנט של הנתבעת; נתונים על אודות ההתנהלות השוטפת בחנויות הפטור; נתונים מספריים חיסויים של הנתבעת הנוגעים להקף העיסקאות שבהן הלקוחות משלמים במטבעות זרים שאינם דולרים; סקר צרכנים ייעודי שבוצע על ידי התובעת ואשר נטען על ידי הנתבעת כי הוא מוטה משמעותית לרעתה (להלן – סקר הצרכנים); ועוד.

...

הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור: "כלל לקוחות המשיבה אשר ביצעו רכישת מוצרים בחנות בנמל התעופה ושילמו באמצעות מטבע חוץ (שאינו דולר ארצות הברית), החל משבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה". אני מורה לנתבעת על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה.

המשיבה תשלם גמול מיוחד לתובעת בסך כולל של 90,000 אירו, ושכר טרחה לב"כ התובעת בסך כולל של 380,000 אירו.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

בבית המשפט העליון רע"א 7602/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ 2. שאול אלוביץ 3. סטלה הנדלר 4. טלי סימון 5. יצחק אידלמן 6. מרדכי קרת 7. אור אלוביץ 8. אורנה אלוביץ פלד 9. עמיקם שורר 10. רמי נומקין 11. אלדד בן משה 12. יהושע רוזנצוויג 13. פליקס כהן 14. יאיר דוד נ ג ד המשיבה: ע.א.ד.א ליעד אחזקות (2006) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 4.10.2021 (כבוד השופט מ' אלטוביה) ב-ת"צ 44126-01-15 בשם המבקשים: עו"ד ניר כהן; עו"ד אמיר בן-ארצי; עו"ד אורי גורלי ][]החלטה

בתמצית יצוין כי ביום 2.5.2012 החליט שר התיקשורת לקדם את התחרות בשוק התיקשורת באמצעות רפורמה, שלפיה בעלי תשתיות תיקשורת נייחות כלל ארציות – כגון בזק – יחויבו במכירת שירותים סטונאיים לבעלי רישיונות תיקשורת; ובאופן הזה בעלי הרישיונות יוכלו לספק את אותם שירותים ללקוחות ובכך להתחרות בבעל התשתית (לעיל ולהלן: רפורמת השוק הסיטוני).

נקבע שבמסגרת הדיווח היה על בזק למסור כל מידע מהותי שנכלל במסמכים שהתקבלו ממשרד התיקשורת וקשורים לשימוע התעריפים והיא לא עשתה כן. לאחר שניתן פסק הדין בדיון החוזר, הצדדים פנו בהמלצת בית המשפט להליך גישור; אולם זה לא צלח, ועל רקע הקביעות בדיון החוזר הורה בית המשפט המחוזי ביום 27.5.2020 לליעד אחזקות להגיש כתב תביעה מתוקן בתובענה הייצוגית.

כאשר מועלית איפוא טענה ממין זה, על בית משפט לבחון אם יש ממש בטענה, וככל שהמענה לכך הוא בחיוב – עליו לערוך איזון בין הערכים המתחרים, להעריך את משקלם ובהתאם לקבוע את הקף הגילוי והעיון הראויים בנסיבות העניין (רע"א 6449/21 מדינת ישראל רשות המיסים נ' גוזס, פסקה 12 (3.11.2021) רע"א 5247/15 הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ, פסקה 10 (28.8.2016); ראו גם: יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 371-361 (2021)).

...

בהחלטתו, בית המשפט המחוזי ביקר את העובדה שדרישת הגילוי הוגשה ביום האחרון שנקבע לכך; אולם בית המשפט מצא לנכון לקבוע שבנסיבות המקרה אין למנוע מליעד אחזקות את האפשרות לקבל לעיונה מסמכים ותשובות שיש בהם כדי לסייע בבירור המחלוקות בהליך.

לנוכח כל האמור, ובהינתן שיקול הדעת המוקנה לערכאה הדיונית בהחלטה מסוג זה, איני רואה מקום לשנות ממנה.

בענייננו, לא מצאתי שיש בטענות המבקשים בדבר הכבדת יתר כדי להצדיק התערבות בהחלטה, שכן טענה זו הועלתה בכלליות; ובהקשר זה יצוין כי בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הגילוי באופן חלקי, וקבע שמטעמי יעילות אין מקום להרחיב את חובת הגילוי מעבר ליום 16.1.2014.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 25.12.22 (כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין) שדחה את בקשת המבקשים לגילוי מסמכים שהוגשה במסגרת תובענה לאכיפת הסכם שהתגבש לטענת המבקשים בתום הליך גישור.

בספרו חסיונות ואינטרסים (בעמ' 586) מתייחס כב' השופט עמית לשאלת הויתור על החיסיון בגישור והוא מציין שם כי: "כמו בחיסיון עורך דין-לקוח, חשיפה חלקית של דברים שהוחלפו במהלך הגישור עשויה להתפרש כויתור על החיסיון, באשר בתי המשפט אינם נכונים לקבל חשיפת טפח והסתרת טפחיים". בר"ע (ת"א) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (15.8.05) שאוזכר בהחלטה, נדון מקרה בו אחד מבעלי הדין הזכיר בתצהיר עדות ראשית מטעמו פרטים כלליים מסוימים מהליך הגישור והצד שכנגד טען שיש לראות בכך ויתור על חיסיון הגישור.

...

ביהמ"ש (כב' השופטת שטופמן) קבע שמה שכתב אחד מבעלי הדין בתצהיר הם דברים "כלליים בלבד, ואינם יורדים, כלל ועיקר, לתוכנו של הליך הגישור" ולא ניתן לראות בתיאור פרטים אלו משום ויתור על החיסיון בגישור, שכן "חיסיון הליך הגישור, הוא עניין כבד משקל ומשמעותי ביותר, וויתור על חסיון זה , מן הראוי שיהא מכוון ולא אקראי. סבורה אני, כי על מנת לשמור על אמון צדדים בהליך הגישור, אין לאפשר, בנקל, את הסרת החיסיון שבהליך הגישור, אלא במקרים חריגים". ראו גם: רמ"ש 34741-09-16 א.ש. נ' ט.פ. (2.1.17).

סיכומו של דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.