חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על חיוב חברה בערובה לתשלום הוצאות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 1153/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: פדיה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. מ.ד.ר.א בנין והשקעות בע"מ 2. רמת אל על פארק תעשייתי בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.12.2022 ומיום 15.12.2022 בת"א 76666-12-20 שניתנו על-ידי כבוד השופטת ה' סילש בשם המבקשת: עו"ד ש. ראובני ][]החלטה
] לפניי בקשה רשות ערעור על שתי החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת ה' סילש) בת"א 76666-12-20: האחת, מיום 14.12.2022 בה המשיבות חויבו בהפקדת ערובה בסך של 80,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של המבקשת (להלן: ההחלטה הראשונה); השנייה, מיום 15.12.2022 בה נדחתה בקשת המבקשת לתקן את ההחלטה הראשונה ולחייב את המשיבות בהוצאות הבקשה (להלן: ההחלטה השנייה).
עוד צוין כי כאשר מדובר בחברה תובעת (בשונה מתובע "בשר ודם"), הכלל הוא חיוב בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג שיתקיים בשני מקרים: כאשר נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה; או כאשר החברה הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע.
...
אני סבורה כי הסכום שנקבע איננו חריג במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראו והשוו: רע"א 8274/08 מדינת ישראל נ' חברת מסרי גבון בע"מ, פסקה 5 (6.4.2009)).
משכך, יש לדחות את בקשת רשות הערעור בכל הנוגע להחלטה הראשונה.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי: "כאשר מדובר בתביעה שבין מבוטח למבטח, שעילתה תגמולי ביטוח על-פי פוליסת ביטוח תקפה, וכאשר המבטח לא שילם תשלום על חשבון התגמולים, והמבוטח טוען כי אי תשלום כזה החמיר את מצבו הכספי, ניתן לאמר כי היתקיימו אותן נסיבות המצדיקות אי הטלת חיוב חברה בערובה אך ורק בשל ענייה". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה בפסק דין קצר, שבו נקבע כך: "נוכח אופיה של התביעה - לתגמולי ביטוח שנגרמו כתוצאה משריפה - ואף שמועלית טענה כי המשיבות מעורבות בהצתה, נראה לי כי צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו". הינה כי כן, העובדה שמדובר בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח היא נסיבה משמעותית שיש לקיחתה בחשבון, במסגרת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות.
...
יש לדחות את טענת התובעת כי מאחר ומדובר בתביעת מבוטח נגד מבטח אין לחייב בהפקדת ערובה, סעיף 353א לחוק החברות אינו מבחין בין סוגי התביעות ובין מיהות הצדדים, וקובע כלל אחיד החל על כל תובע שהוא חברה בע"מ. התובעת טוענת שיש לדחות את הבקשה.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי: "כאשר מדובר בתביעה שבין מבוטח למבטח, שעילתה תגמולי ביטוח על-פי פוליסת ביטוח תקפה, וכאשר המבטח לא שילם תשלום על חשבון התגמולים, והמבוטח טוען כי אי תשלום כזה החמיר את מצבו הכספי, ניתן לאמר כי התקיימו אותן נסיבות המצדיקות אי הטלת חיוב חברה בערובה אך ורק בשל ענייה". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה בפסק דין קצר, שבו נקבע כך: "נוכח אופיה של התביעה - לתגמולי ביטוח שנגרמו כתוצאה משריפה - ואף שמועלית טענה כי המשיבות מעורבות בהצתה, נראה לי כי צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו". הנה כי כן, העובדה שמדובר בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח היא נסיבה משמעותית שיש לקחתה בחשבון, במסגרת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות.
אמנם יתכן ובתום ההליך יתברר כי בדין החליטה הנתבעת שלא לשלם תגמולי ביטוח, ומובן כי במסגרת בקשה זו אין מקום לבחון את עמדת הנתבעת, אני סבורה כי אי התשלום הוא נסיבה נוספת שיש לקחתה בחשבון השיקולים במסגרת בקשה זו, ואין להטיל על התובעת קושי נוסף בבירור טענותיה, בדמות הפקדת ערובה לתשלום הוצאות.
מכל האמור הגעתי למסקנה כי במכלול הנסיבות, אין הצדקה לחייב את התובעת להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבעת, על כן הבקשה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

אוסיף כי עיון בפסיקה מעלה כי בהמ"ש לעניינים מינהליים אכן ראו לחייב עותרים בהפקדת ערובה במקרים שנמצאו מתאימים לכך (ראו למשל: החלטת בהמ"ש העליון בבר"ם 2843/22 מאיר ורדי נ' מינהל התיכנון – משרד הפנים (10.5.22), בו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בימה"ש לעניינים מינהליים לחייב העותר בהפקדת ערובה; עת"מ (מחוזי חיפה) 17733-03-20 רפאל בוקיש נ' הוועדה המקומית לתו"ב פרדס-חנה כרכור (4.10.20); עת"מ (מחוזי נצרת) 28864-07-19 משה שיק נ' ועדה מקומית לתיכנון ובניה גליל מזרחי (2.10.19); עת"מ (מחוזי נצרת) 41766-05-16 משה שיק נ' המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (18.9.16); ).
שנית, סעיף 353א לחוק החברות קובע כי: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." בפסיקה נקבע כי אף שלשון הסעיף היא הגשת "תביעה" לבית המשפט, יש לפרשו באופן שהוא חל אף על הליכים משפטיים אחרים של תקיפת החלטות מנהליות.
...
לצד זאת, סבורני כי יש ממש בטענות המבקשים לפיהן יש להחיל בענייננו את הכלל הקבוע בסעיף 353א' לחוק החברות, או לכל הפחות להקיש ממנו, שכן אף העותרת, כעמותה, הינה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מהפרטים שהם חבריה (סעיף 8 לחוק העמותות, תש"ם – 1980; ע"א 4395/06 עמותת ז.פ ואח' נ' לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ ואח' (6.5.09)).
נוכח זאת, הרי שעל העותרת נטל כבד להרים בהקשר זה. לנוכח שיקולים אלה בהצטברותם, ואף בנותני דעתי לייחודו של הליך הביקורת המנהלית והזהירות הנדרשת בהקשר זה בסוגיה בה עסקינן, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל.
במכלול הנסיבות אני קובעת כי העותרת תפקיד ערובה להוצאות המבקשות בסך 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העמותה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט השלום בשל כוונה להגיש בקשת רשות לערער על החלטת כבוד הרשם.
דיון והכרעה תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי "בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע". מקום בו מדובר בתובעת שהיא חברה חל גם סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") שקובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". אם כן, שעה שמדובר בחברה הכלל הוא שיש לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה להוצאות, אלא אם זו הוכיחה כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין או אם סבר בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב את החברה בהפקדת ערובה (ראו למשל: רע"א 6066/00 חאלד אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ (17.4.2001); רע"א 3686/05 גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (26.7.2005); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, (13.7.2008)).
...
אין בידי לקבל את טענת העמותה ממספר טעמים שיפורטו להלן: (1) טענת העמותה אינה נתמכת בתצהיר; (2) עיון באישור רואה החשבון מעלה שלא מדובר באמת באישור רואה חשבון שבדק את הנתונים, אלא באישור שמסתמך על "הצהרת העמותה מיום 25.6.23" שצורפה לאישור רואה החשבון.
לאחר ששקלתי עניין זה בשים לב לסכום התביעה (420,218 ₪) ובשים לב לקשיים לכאורה שמעוררת התביעה (והדברים נאמרים בזהירות ומבלי לקבוע דבר), אני סבור שיש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולחייב את העמותה להפקיד סך של 60,000 ₪ להבטחת הוצאות שרה בהליך זה. אציין בהקשר זה כי לשיטת העמותה לא אמור להיות לה כל קושי להפקיד סכום זה בשים לב לטענתה (שכאמור לא בוססה ואף לא לכאורה) להכנסות חודשיות בסך של 100,000 ₪ וממילא לא העלתה העמותה כל טענה ביחס לכך שחיובה בהפקדת ערובה להוצאות יפגע בזכות הגישה שלה לערכאות.
התוצאה אני מחייב את העמותה להפקיד בקופת בית המשפט סך של 60,000 ₪ כערובה להבטחת הוצאות שרה בהליך זה וזאת עד ליום 6.9.23.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ה' סילש) בת"א 11155-08-23 מיום 19.10.2023, בה דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.
סעיף 353א לחוק החברות קובע כי: הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
...
אשר על כן, דין הערעור להתקבל כך שהחלטת בית משפט קמא מיום 19.10.2023 מבוטלת.
יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש לקבל את בקשת המבקשים במלואה ביחס לסכום הערבות.
משכך, אני קובעת כי המשיבה תפקיד תוך 30 יום מהיום סכום של 75,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודה כתנאי לכך שתביעתה תתברר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו