בקשת רשות ערעור על חיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 6.3.23 (כב' השופטת לורן אקוקה בע"ר 21504-01-23) שהורה למבקש להפקיד ערובה בסך 3,000 ₪ בתוך 7 ימים להבטחת הוצאות המשיבים בעירעור שהגיש על החלטת רשמת ביהמ"ש קמא מיום 25.12.22, שדחתה את בקשתו לעיון מחדש בהחלטה שדחתה את בקשתו לפטור מתשלום אגרה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה והתשובה, אני סבור שיש לתת רשות ערעור, היות שמדובר בשאלה משפטית עקרונית והיא האם היה מוסמך בית המשפט לחייב את המבקש בהפקדת ערובה, למרות שעל פי התוספת השלישית לתקנות, ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר פטור מהפקדת ערובה? ברע"א 1875/21 יוסף שחם נ' אגף מס הכנסה (23.05.2021)‏ קבע ביהמ"ש כי:‏ "הלכה היא כי החלטות הנוגעות להפקדת ערובה הן החלטות דיוניות-ניהוליות באופיין, המצויות בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת. משכך תמנע ערכאת העירעור מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בנגוד לדין או שהיא גורמת לעיוות דין... בבסיס סמכותו של בית המשפט לחייב צד להליך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד, שתי תכליות מרכזיות: הראשונה, הנלמדת מלשונה, היא הבטחת תשלום הוצאותיו של הצד הפאסיבי ("הנתבע"), ככל שבסופו של יום יידחה ההליך בו מדובר וייפסקו הוצאות לטובתו; השנייה, היא מניעת ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות והרתעה מפני הגשת הליכי סרק – תביעות, בקשות, או ערעורים, לפי העניין.

...

מקל וחומר, יש לקבל את הבקשה במקרה זה שבו מדובר בערעור על החלטה הדוחה בקשה לפטור מאגרה (להבדיל מפסק דין) המוגש לאותה ערכאה שנתנה את ההחלטה (להבדיל מערכאה גבוהה יותר).

בטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) תשפ"ב – 2022 מוצע בין היתר לתקן את תקנה 135(ב) כך שייקבע שבית המשפט מוסמך להורות על הפקדת ערובה "גם אם לא נקבעה ערובה כאמור בנוגע לאותו הליך בתוספת השלישית". המבקש "מציף" את בתי המשפט בבקשות לרוב והכל "בניסיון כפייתי להימלט מהצורך לשלם אגרות מחד או להפקיד ערבון סמלי להבטחת הוצאות המשיבים מאידך". לכן, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה והתשובה, אני סבור שיש לתת רשות ערעור, היות שמדובר בשאלה משפטית עקרונית והיא האם היה מוסמך בית המשפט לחייב את המבקש בהפקדת ערובה, למרות שעל פי התוספת השלישית לתקנות, ערעור על החלטת רשם שאינו רשם בכיר פטור מהפקדת ערובה? ברע"א 1875/21 יוסף שחם נ' אגף מס הכנסה (23.05.2021)‏ קבע ביהמ"ש כי:‏ "הלכה היא כי החלטות הנוגעות להפקדת ערובה הן החלטות דיוניות-ניהוליות באופיין, המצויות בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת. משכך תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או שהיא גורמת לעיוות דין... בבסיס סמכותו של בית המשפט לחייב צד להליך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד, שתי תכליות מרכזיות: הראשונה, הנלמדת מלשונה, היא הבטחת תשלום הוצאותיו של הצד הפסיבי ("הנתבע"), ככל שבסופו של יום יידחה ההליך בו מדובר וייפסקו הוצאות לטובתו; השנייה, היא מניעת ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות והרתעה מפני הגשת הליכי סרק – תביעות, בקשות, או ערעורים, לפי העניין.

ברם, אני סבור כי משמתקין התקנות קבע שערעור על החלטת רשם פטור מהפקדת ערובה, לא מוסמך בית המשפט לקבוע שתופקד ערובה.

סיכומו של דבר: הערעור מתקבל.

המשיבים ישלמו למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

בבקשה המונחת להכרעה כעת, עותר עו"ד הירשמן לסילוק התביעה כנגדו על הסף, ולחלופין לחייבו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של עו"ד הירשמן.

עו"ד הירשמן גם מפנה להחלטות של השופט העמית ג' גינת, שדן בבקשה לסעדים זמניים שהגיש התובע ולהחלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטתו זו. בהחלטות אלו, כך נטען, נקבע כי לא עומדת לתובע כל עילה כנגד עו"ד הירשמן.

...

הכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה של התובע, אני סבור שיש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף ולקבל את הבקשה להפקדת ערובה להוצאות.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף.

אני מקבל את הבקשה לחיוב התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של עו"ד הירשמן.

לפניי בקשת הנתבעות לחייב את התובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן בתביעה.

ברע"א 1993/15 קטינה נ' שירותי בריאות כללית (14.5.15) דחה בית המשפט העליון את הבקשה למתן רשות ערעור על החלטה לחייב בהפקדת ערובה, וקבע כי: "... למצבם הכלכלי של המבקשים מצטרפת בנסיבות העניין העובדה כי הסכויים להוכחת תביעתם הם קלושים עד מאד. זאת, משום שעולה בבירור מן הרשומות הרפואיות כי פלונית סרבה באופן שיטתי לבצע את הבדיקות שאליהן הופנתה במהלך הריונה.

...

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 23.3.22 ומיום 22.3.22 בת.א. 18146-08-18 שעניינן חיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעים.

...

אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה.

לפיכך, אני סבורה כי החלטת בית משפט קמא מנומקת דיה ואין צורך להתערב בה. ודאי לא בשלב הביניים בו אנו מצויים כאשר אין זכות ערעור על ההחלטות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

לפניי בקשת נתבעות 2-1 (להלן: "הנתבעות") לחייב את התובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן בתביעה.

ברע"א 1993/15 קטינה נ' שירותי בריאות כללית (14.5.15) דחה בית המשפט העליון את הבקשה למתן רשות ערעור על החלטה לחייב בהפקדת ערובה, וקבע כי: "... למצבם הכלכלי של המבקשים מצטרפת בנסיבות העניין העובדה כי הסכויים להוכחת תביעתם הם קלושים עד מאד. זאת, משום שעולה בבירור מן הרשומות הרפואיות כי פלונית סרבה באופן שיטתי לבצע את הבדיקות שאליהן הופנתה במהלך הריונה.

...

לטענת הנתבעות דין התביעה נגדן להידחות על הסף שכן מעקב ההיריון לא בוצע על ידי נתבעת 1 ולא במסגרת נתבעת 2.