מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על חיוב בהפקדת ערובה בתביעת מזונות

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

הובאה לעיוני בקשת רשות ערעור של האב שלפיה תנתן הרשות לערער על החלטת בית הדין הרבני האיזורי ירושלים בדיין יחיד [הרב מאיר קאהן] שקבעה כי הסמכות לידון בתביעת המשיבה נגדו לעניין מזונות הקטינים, ילדיהם המשותפים, נתונה לבית הדין.
מסקנות והוראות לאחר העיון בחומר שבתיק ושיקול דעת מחליט בית הדין: על המבקשב להפקיד בקופת בית הדין ערובה להוצאות בסך 15,000 ש"ח. המבקש ישלים איפוא את הליכי הגשת העירעור בפתיחת תיק ערעור (להבדיל מתיק זה של בקשת רשות העירעור), הגשת כתב העירעור אליו ותשלום אגרה כדין בתוך ארבעה־עשר יום ובהתאם לתקנות הדיון.
עם השלמת האמור תוכל המשיבה להגיב לגופו של ערעור, אם תבקש להגיב מעבר לשכתבה כבר בתגובתה לבקשת הרשות, בתוך חמישה־עשר יום (שיימנו, ככל שהפקשת הערובה תיעשה לא מייד עם הגשת העירעור, מעת ההפקדה ולא מעת ההגשה, שכן אין צידוק לחייב בתגובה כל עוד לא הופקדה הערובה).
...
ההוראה להגיב "מדוע לא תבוטל ההחלטה" גם היא אינה משנה את התמונה לעניין זה, שכן מדובר כידוע בנוסח שבשגרה שאין בו כדי לרמז כביכול ההנחה הלכאורית היא שדין העתירה להתקבל.
משכך לא אקבע מסמרות לגביה, אולם בזהירות אעיר כי לא ברור בעיניי מעמדו המשפטי של הנימוק "לא ראוי"; לא ברורה היכולת להשתחרר מן הסמכות (ככל שבית הדין עצמו סבור שיש לו כזו) והזכות לדון שהיא גם חובה לדון בשל נימוק זה; ולא כל שכן שלא ברור מדוע בשל "לא ראוי לעת הזאת" מצא בית הדין לנכון להורות לתובעת דהתם להפנות את תביעתה לערכאה אחרת, שעה שאף לפי סברתו שלו רשאית היא לבחור בהמתנה עד להכרעה בעתירות התלויות ועומדות בבג"ץ, תוך שמירת סמכות בית הדין (ככל שלא תישמט עקב אותן עתירות) ושמירת זכותה לבחור להתדיין לפניו.
אך עם זאת בהצטרף כולם יחד, ובהינתן כי בדרך כלל יש הצדקה לתת רשות ערעור בשאלה של סמכות ולא לדחות את הבקשה ולקבוע כי המבקש יוכל להעלות את טענותיו רק לעת פסק דין סופי – וזאת כדי להימנע ממצב שבו מתקיים הליך שמטבעו עולה לצדדים בדמים (ולעיתים תרתי משמע) ואף מכלה זמן שיפוטי יקר, ולבסוף מתברר למפרע כי הליך עקר היה בשל קיומו בחוסר סמכות – סבורני כי יש לתת את הרשות, ובלבד שיישמר האיזון ותישמרנה זכויותיה של המשיבה, לרבות הזכות שלא להיגרר להליכי סרק ושלא לשאת בעלויות של הליכי ערעור אם יידחה הערעור לבסוף, וזאת בדרך של הפקדת ערובה ראויה להוצאות המשפט בהתאם לתקנה קל"ד שבתקנות הדיון.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1411012/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב מימון נהרי המבקש: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אסי סגל) המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד **** ויגלר) הנידון: בקשת רשות ערעור שעניינה טענה להעדר סמכות בית הדין בתביעת מזונות על בסיס הילכת שרגאי ופירושה בבע''מ 7628/17; סדרי הדין בבקשת עיכוב ביצוע החלטה
עוד לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי האמור שלא לעכב את ביצוע החלטותיו שלו בעיניין המזונות.
לפיכך ולאחר שיקול דעת אני קובע כי המבקש יורשה להגיש את עירעורו – כמובן בכפוף לפתיחת תיק מתאים ותשלום אגרה כדין (להבדיל מהתיק דנן והאגרה ששולמה בו שעניינם בבקשת רשות העירעור ולא בעירעור עצמו) בתוך ארבעה־עשר יום כמצוות תקנות הדיון, אך העירעור לא יישמע ואף תגובה לגופו של ערעור לא תדרש אלא לאחר שתופקד ערובה להוצאות המשפט בסך 30,000 ש"ח. בהנתן שמדובר בערובה בסכום נכבד, יחסית, לא יידרש המבקש להפקיד את הערובה עם הגשת כתב העירעור ויוכל להגישה בתוך שלושים יום ממועד חתימת החלטתי זו (ימי פגרה יבואו במניין הימים).
אלא מאי? יאמר המבקש: הלוא ברובד המהותי מדובר ב"השבת מזונות" שהיא המצויה בסמכות בית הדין לפי הילכת שרגאי, וכאמור לעיל, ולא ב"מזונות", הילדים לא ירעבו איפוא – המשיבה תזון אותם בנתיים מכיסה שלה ולעתיד לבוא אם יידחה העירעור – אפרע לה! קבלת טענה כזו אין משמעותה 'עיכוב ביצוע' של חיוב שנפסק והוגש עליו ערעור אלא 'הוראת ביצוע' של חיוב שלא נפסק כלל – הוראה למערערת וכפייתה בפועל, גם אם לא ינוסח הדבר כהוראה, לזון את הילדים מכיסה שלה ללא שיושבו לה המזונות, שעה שאין החלטה שיפוטית כלשהיא שעליה יכולה הוראה כזו להתבסס, כדי לאפשר את עיכוב הבצוע של ההחלטה השיפוטית הקיימת, גם אם המעורערת, שהורתה לאב לזון את הילדים.
...
נוכח כל האמור אני מחליט ומורה: אני מתיר את הערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי אשקלון שקבעה כי מוסמך הוא לדון בענייני מזונות ילדיהם של הצדדים, במסגרת 'השבת מזונות' כפרשנותו המהותית של מונח זה. המבקש ישלים את הליכי הגשת הערעור, היינו: יפתח תיק מתאים, ישלם אגרה ויגיש את כתב הערעור בתוך ארבעה־עשר יום בהתאם לתקנה קלג(5) לתקנות הדיון.
המשיבה תידרש להשיב לערעור לגופו, ובהמשך לכך יישמע הערעור, בכפוף להפקדת המשיב ערובה להוצאות המשפט בסכום של 30,000 ש"ח בתוך שלושים יום ממועד החלטתי זו. ימי פגרה יבואו במניין הימים.
בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לעכב את ביצוע החלטתו למזונות זמניים – נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט אורי גולדקורן), שניתנה במסגרת ת"א 12886-02-20, ביום 27.07.20, ובמסגרתה הורה בימ"ש קמא למבקש להפקיד ערובה בסך 100,000 ₪ לתשלום הוצאות המשיב כתנאי לשמיעת תביעה שהגיש המבקש נגד המשיב.
המשיב הגיש לבימ"ש קמא בקשה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), להורות למבקש להפקיד ערובה בסכום של 350,000 ₪ להבטחת הוצאות שיכול ויחויב לשלם בסוף בירור תביעתו, זאת מאחר שהמבקש הוא תושב חוץ; שהתביעה שהגיש עניינה ביטול פסק דין שניתן לפני 15 שנים אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהמבקש היה צד לו. על הסכם הפשרה חתמו אף אביו המנוח של המבקש והמגשר שטיפל בתיק.
רק במקרים נדירים יבוטל פסק דין שניתן בהסכמה; שהתביעה שהגיש המבקש היא חסרת כל יסוד, היתיישנה, סכוייה קלושים ודינה להדחות על הסף; המבקש לא פירט בכתב התביעה את כתובתו העדכנית; יש למבקש מספר חובות, לרבות חוב מזונות, והוא ברח לחו"ל כדי להיתחמק מתשלום חובות ותיקי הוצל"פ שניפתחו נגדו; המבקש לא שילם את סכום הפקדון שנקבע על ידי ראש ההוצל"פ כתנאי לעיכוב הליכים שניפתחו נגדו; יש חשש ממשי שהמבקש לא יוכל לשלם את הוצאות המשיב; לפי פסק הדין אותו מבקש המבקש לבטל הוא חויב בתשלום למשיב בסך למעלה משבעה מיליון ועל סכום זה ניפתח נגדו תיק בהוצל"פ. בתשובת המבקש, בין היתר, חזר על טענות שנטענו נגד פסק הדין וטען כי סכויי התביעה שלו טובים.
...
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את החלטת בימ"ש קמא ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות הערעור, שכן אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.
כמו כן, כאמור, שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיות אלה הינו רחב מאוד ובמקרה זה סבור אני כי אין מקום להתערב.
בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים וכאמור לעיל לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה, לא כל שכן פגם המצדיק מתן רשות לערער בהתאם להלכות המצמצמות את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה. הבקשה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפיכך, המבקשים עותרים למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים לתקציב סל מזונות חודשי, זכות להישתתף בארוחות הכנסייה עם כל הנזירים, תשלום משכורת חודשית, תשלומי שי לחגים, דמי ביגוד ועוד, וגם הצהרה בדבר זכותם להיות בעלי זכויות כמו יתר הנזירים בכנסייה, החל מיום 1.1.2019 ואילך.
בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה האמורה, שהוגשה על-ידי המשיבים לבית המשפט המחוזי, נדחתה ביום 14.6.2020 [רע"א 50511-02-20 הארכבישוף אבא אינבאקום ואח' נ' מספין טספמרים יהדגו ואח', מפי כבוד השופטת ת' בזק-רפפורט].
ביום 7.7.2020 נדחתה בקשת המשיבים לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה להוצאותיהם במידה ותידחה התביעה ויחויבו (המבקשים) בהוצאות משפט.
...
במקרה לפנינו, סבורני שהמבקשים לא הוכיחו כדבעי קיומה של עילת תביעה כנגד המשיבים שמצדיקה את התערבות בית המשפט במערכת היחסים ביניהם.
סבורני כי הפתרונים לטענותיהם בנדון דנן אינו מצוי בהליך זה, אלא ראוי שאלו תתבררנה בדרכים המקובלות לפי כללי וסדרי המנהל של הכנסייה בירושלים או הכנסייה הראשית.
עוד לפי עדותו, הוא יכול להתנגד להחלטת "הסינוד" שבאתיופיה, כפי שעשה בפועל עת סירב להצעת "הסינוד" לעבור לשרת את הכנסייה ביריחו (שורות 18-10, עמוד 13), כך שהיריבות היא לכאורה גם מול "הסינוד". סיכום לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' לארי בבלי) מיום 23.3.22, שבמסגרתה חויב המבקש בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים (ת.א. 17767-10-19).
כן המבקש טען, כי סיכוי התביעה שהגיש גבוהים, וכי במצב דברים זה לא מתקיימות נסיבות המצדיקות הטלת ערובה.
המבקש מוסיף, כי החיוב הכספי הנוסף היחיד שהוא עלול להיות מחויב בו הוא מזונות לילד, וכי חיוב זה אינו מצדיק הטלת חובה להפקיד ערובה.
...
בנסיבות אלה, לא מתקיימת הצדקה להתערבות בקביעות בית משפט קמא ולהיעתרות לבקשה.
למותר לציין, שאם תביעתו של התובע תתקבל, ו/או הוא לא יחויב לשאת בהוצאות המשיבים, כספו יושב לו. סוף דבר.
הבקשה למתן רשות לערער נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו