בקשת רשות ערעור על זימון עד מומחה מטעם המשיבה

בבית המשפט העליון רע"א 281/24 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקשות: 1. בילדקו הנדסה בע"מ 2. סלים לחאם יזמות ובניה בע"מ נ ג ד המשיבה: חברת שיכון ובינוי - סולל בונה - תשתיות בע"מ בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 71391-09-16 שניתנה ביום 09.11.2023 על-ידי כבוד השופטת ט' לוי-מיכאלי בשם המבקשות: עו"ד גסאן טנוס ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ט' לוי-מיכאלי) בת"א 71391-09-16 מיום 09.11.2023; בגדרה, נדחתה בקשת המבקשות לקצוב את שכרו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

בתום חקירת מר כהן, ולאחר שתמו גם חקירותיהם של יתר העדים בתיק (למעט, כאמור, מומחה נוסף מטעם המשיבה שלגביו נקבע כי ממילא חוות דעתו עניינה אך במשמעות הכספית של התארכות משך הפרויקט) – מצא בית משפט קמא כי נוכח הפערים הקוטביים בין התזה המקצועית שהוצגה על-ידי כל מומחה ביחס לסוגית 'התארכות משך הפרויקט' – יש מקום למנות מומחה מטעם בית משפט, בעיניין זה בלבד.

הטלת חיוב נוסף של מעל 300,000 ש"ח מהוה הכבדה גדולה ששומה היה על בית משפט קמא לבחון לעומק את נחיצותה, והוא לא עשה כן. אשר לצורך במתן הכרעה מידית בבקשה, במסגרת של בקשת רשות העירעור דנן נטען, כי ככל שהמומחה ישלים את עבודתו וישולם לו שכר הטירחה אותו הוא דורש, לא ניתן יהיה במסגרת ערעור על פסק הדין להפחיתו בדיעבד.

תקנה 88(א) לתקנות החדשות קובעת כי "בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעיניין שבמומחיותו, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד". תקנה זו איגדה עניינים שהוסדרו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) בשלוש תקנות שונות – תקנה 130 לתקנות הישנות שהסמיכה את בית המשפט למנות מומחה מטעמו; תקנה 133 לתקנות הישנות שקבעה כי המומחה רשאי לבקש בכל עת הוראות לעניין מילוי תפקידו; ותקנה 135 לתקנות הישנות שקבעה הוראות לגבי מומחה רפואי.

...

בהחלטתו, דחה בית משפט קמא את הבקשה וקבע כדלהלן: "סבורני כי מספר השעות המשוער בו נקב המומחה משקף נאמנה את היקפו של התיק (שכפי שצוין בעבר חרג מכל פרופורציה). בנסיבות אלו והגם אם המומחה מונה "רק" לסוגיית לוחות הזמנים – היקף עבודתו המוערך תואם את היקפו של התיק בהינתן המנדט שניתן לו. איני מוצאת לנכון להגביל מספר השעות המוערך וזאת כדי להבטיח שחוות הדעת תהיה מקצועית ומקיפה כמצופה".

זאת, בעוד טענות הצדדים כולם שמורות להם, והם ישובו אליהן במסגרת סיכומיהם, ככל שיחפצו לעשות כן. יוצא אפוא, כי החלטת בית משפט קמא נושא הערעור אינה ניתנה בחלל ריק – אלא, שהיא חלק משורת החלטות, מנומקות ומפורטות, שניתנו על-ידי בית משפט קמא קודם לכן, באותו העניין.

אומנם, היקף שכר הטרחה שישולם למומחה נתון בסופו של דבר לביקורת בית המשפט; אך הגבלת שכר בדיעבד אל למטה מכפי שדרש המומחה, איננה מהלך שצפוי שבית משפט ינקוט בו, וראוי להימנע ממנו כמה שניתן.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא; משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט השלום ברמלה – החלטה מיום 7.12.21 והחלטות מיום 30.5.22 במסגרת תביעה לתקבולי ביטוח, כשלטענת הנתבעים 2-3 שם (המבקשים כאן) אין כסוי בטוחי נוכח העידר מיגון וכי התובעת (המשיבה 1 כאן, להלן גם התובעת) ידעה על כך. המבקשים נסמכים לכאורה על הקלטות ועל מסמכים נוספים בטענותיהם בהליך קמא.

לטענת המערערת לא ניתן היה להבין מהחלטה זו כי נתקבלה הבקשה "להורות על מחיקת הסעיפים מכתב ההגנה של הנתבעים אשר מזכירים ו/או מצטטים את תוכן ההקלטות ובכללם את סעיף 2.ב. לכתב ההגנה". זה המקום לציין כי לאחר החלטה זו ניתנו החלטות שונות בבקשות להארכות מועדים, לזימון עדים, למינוי מומחה מטעם בית המשפט כמו כן הוגשו תצהירים.

...

אין מדובר בבקשה לצרכי זהירות, ויש לדחות את הבקשה.

התובעת התנגדה, ובית משפט קמא דחה את הבקשה וזאת מאחר שלטעמו למעשה מדובר "בקשת רשות ערעור על החלטתי מיום 7.12.21 לאחר שחלף המועד להגשת בר"ע על ההחלטה. על כן אני דוחה את הבקשה". נוכח כלל האמור, הוגשה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 7.12.21 ובקשת רשות ערעור על ההחלטות מיום 30.5.22.

השופטת חני אופק-גנדלר לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים (הנשיא אייל אברהמי; ק"ג 58833-02-18) בגדרה נדחתה הבקשה לאפשר עיון בנהלי חיתום.

במאמר מוסגר נציין כי מלכתחילה הוגשה בקשה רשות העירעור גם בקשר להחלטה שלא לחייב את המשיבה להעיד את מר גור, ואולם רכיב זה בבקשה נדחה בהחלטה מיום 6.10.22, ולכן לא נתייחס אליו במסגרת פסק דיננו.

ביום 8.7.19 הודיעו הצדדים בהודעה משותפת כי "התיק בשל לשמיעת הוכחות". מר גרופמן, מומחה בתחום החיתום, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה (הנתבעת), וביום 14.7.21 נחקר עליו.

בתום הדיון הוחלט בהסכמת המשיבים כך: "במהלך הדיון בפנינו הסכים ב"כ המשיבים בהגינותו לקבלת בקשת רשות העירעור בסוגיה אחת, והיא זמונו של מר סילבר גור לחקירה נגדית על תצהירו כפי שהוגש מטעם המשיבים. ניתן לפיכך תוקף של פסק דין להסכמה זו". במסגרת המשך ההליכים נתן בית הדין האיזורי ביום 19.1.22 החלטה בבקשה לעיין בנהלי החיתום.

...

עוד הוסיפו וטענו כי נעתרו להצעת בית הדין הנכבד מיום 10.4.22 וכי אין בידם נהלי חיתום בביטוח אובדן כושר עבודה, ולכן יש לדחות את הבקשה למחיקת כתב ההגנה.

נוכח אי בהירות זו והקושי בהנמקה מצאנו כי יש להחזיר את הענין לבית הדין האזורי להחלטה מחודשת בנושא העיון שהתבקש.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור בנוגע לעיון בנהלי החיתום מתקבלת בחלקה במובן זה שהענין מוחזר לבית הדין האזורי לשם מתן החלטה מחודשת ומנומקת.

בנסיבות הענין, משלבקשת המבקש להוציא את התצהיר היתה תרומה לאי הבהירות הדיונית שנוצרה – לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 86/23 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: בלו מרבל בע"מ נ ג ד המשיבה: רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.12.2022 במסגרת ת"א 9062-04-14 ות"א 3452-09-14 על ידי כבוד השופט נפתלי שילה בשם המבקשת: עו"ד אופיר צברי; עו"ד דור סגל ][]החלטה

]לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נפתלי שילה) בת"א 9062-04-14 ות"א 3452-09-14 מיום 11.12.2022, אשר קיבלה חוות דעת שהוכנה במסגרת הליך גישור שהתקיים בין הצדדים כחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, וזאת בהתאם להסדר דיוני שנערך בין הצדדים, וקיבל תוקף של החלטה.

שלישית, המבקשת סבורה כי בית המשפט קיפח את זכויותיה הדיוניות בכך שהורה למשיבה להגיש תצהירים מטעמה לפני שהגשתם נתבקשה מהמבקשת; בכך שזימן את המומחה לדיון, חלף מתן אפשרות למשיבה לזמנו כעד מטעמה; וכן באופן נהולו את חקירת המומחה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה.

לבסוף, סבורני כי אף דין הראש השלישי של טענות המבקשת להידחות, בהיותן מופנות כלפי החלטות דיוניות הנוגעות לניהול ההליך ולסדרי דין בהן, ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 1298/23 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשים: 1. תלמוד תורה מחזיקי הדת דחסידי בעלזא תל אביב 2. דב יששכר שכטר 3. אברהם דירנפלד נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני המשיבים הפורמליים: 10. אברהם מרדכי רוזנפלד 11. חיים פישגרונד 12. משה הירש 13. מנחם אלברשטיין 14. דייטש אברהם פנחס בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 40264-02-20 מיום 17.1.2023 שניתנה על ידי כב' השופט צ' ויצמן בשם המבקשים: עו"ד גד טיכו; עו"ד ירון קוכמן בשם המשיבים: עו"ד אביתר קציר; עו"ד גיורא אבן צור ][]החלטה

בהליך המתנהל בבית משפט קמא היתקיימו עד למועד הגשת בקשת רשות העירעור שלוש ישיבות קדם משפט, וכן הוגשו במסגרתו חוות דעת רפואיות רבות מטעם שני הצדדים באשר לנזקיהם הנפשיים הנטענים של המשיבים.

המשיבים-הניזוקים, שנדרשו עד כה להליכים מרובים ובכלל זה לבדיקות אצל מומחי המבקשים ומומחה מטעם בית המשפט, יוטלו אל טילטלה נוספת ומתישה בלא שיש לכך הצדקה.

בית משפט קמא הוסיף כי המבקשים יוכלו לזמן עדים הקשורים לגורמים הנוספים, ככל שיהיו סבורים שיהיה בעדות כזאת כדי לשחררם מאחריות למעשה או המחדל הנטענים כנגדם.

...

לעומת זאת, כשהבקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי מוגשת לאחר שהתקיימו ישיבות קדם משפט, בית המשפט ייטה שלא להיעתר לה, אלא אם כן ראה שיש לכך טעמים מיוחדים או שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פסקה 13 (21.2.2014)).

אם כן, במקרה הנדון אני סבורה כי הפגיעה הצפויה למשיבים אם יתאפשר למבקשים לשלוח הודעת צד שלישי עולה על הפגיעה הצפויה למבקשים אם בקשתם תידחה.

סוף דבר: לאור מכלול האמור לעיל – סוג הטענות שהועלו כנגד הגורמים הנוספים על ידי המבקשים והמועד בו התבקשה הבקשה להגשת הודעת צד שלישי על כל הכרוך בה מבחינת המשיבים, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.