בקשת רשות ערעור על הרשעת רב עיר בלקיחת שוחד

העבירות שבהן הורשע הנאשם הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בארבע עבירות של שוחד, עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק), אשר יוחסו לו בשלושת פרטי האישום הראשונים ובפרט האישום הששי בכתב האישום, כאשר ביחס לפרטי האישום השלישי והשישי, שבהם הנאשם לא קיבל את הכספים שבקש, הנאשם הורשע בעבירת השוחד, ביחד עם סעיף 294(א) לחוק.

טליע שחשש כי אם יסרב לבקשה הנאשם יתנכל לו, השיב כי אינו יכול לסייע לעת הזו, בתואנה כי הלווה כסף לחבר אחר, ושב על הדברים גם בפעמים הנוספות שהנאשם פנה אליו לבדוק אם הוא כבר יכול לסייע לו. האישום הששי עסק בקשר שבין הנאשם ובין אחד בשם אבי מסס, אף הוא בעל חברת אבטחה בעיר, שניזקק מעת לעת לקבל אישורים מהמשטרה, באמצעות הנאשם, במהלך פעילות החברה.

בע"פ 8758/15 כרמל נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 23.3.2016), נדון עניינו של מערער אשר שימש כקצין מתנדבים במשמר הגבול והורשע בחמישה מקרים של קבלת שוחד, שבתמורה לו הבטיח לסגור תיקים פלילים שהתנהלו נגד נותני השוחד וכן הבטיח להנפיק אישורי כניסה לישראל שלא כדין לפועלים או לתושבים של הרשות הפלסטינאית.

בע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' שמעון גפסו (פורסם בנבו, 31.3.2016, להלן: עניין גפסו) נדונו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעיניינו של ראש עריית נצרת עילית שמעון גפסו שהורשע בעבירה של לקיחת שוחד.

...

סוף דבר אודה כי התלבטתי לא מעט בבואי לגזור את עונשו של הנאשם.

בסופו של דבר, באתי לכלל מסקנה כי בהינתן מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, נוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, ונוכח שיקומו של הנאשם כעולה מתסקיר שירות המבחן, ראוי למקם את עונש המאסר בפועל של הנאשם בתחתית מתחם הענישה שקבעתי לעיל, בנוסף לעונשים נלווים.

לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו.

"נטילת שוחד, הפרת אמונים ועבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין, אשר יסוד של שחיתות (במובן הרחב) טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה ולסדרי המימשל. הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת. הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זילזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתיפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית". תיקון מס' 103 לחוק העונשין, התש"ע - 2010 קבע החמרה בענישה לעבירה של לקיחת שוחד והעמיד את עונש המאקסימום לצדה על 10 שנים חלף 7 שנים.

בע"פ 8618/19 מדינת ישראל נ' איתמר שמעוני ואח' (פורסם באר"ש, 31.3.22) – נדון, בין היתר, עירעורו של מי שכיהן כראש עריית אשקלון והורשע בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס לאחר שיחד עם אחיו ומקורבו פעלו לגיוס כספים מקבלנים ויזמים בעיר בסך מאות אלפי שקלים לשם מימון הסכמי פיצוי בגין פגיעה מינית.

ע"פ 5735/18 דוד גודובסקי נ' מדינת ישראל (9.12.19) – המערער, אשר שימש כמנהל אגף האירגון של מפלגת ישראל ביתנו, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-4 עבירות של קבלת שוחד, 2 עבירות של בקשת שוחד ו-2 עבירות של הלבנת הון.

אשר לאישום השלישי, מדובר בקבלת שוחד בפרויקט נדל"ני משמעותי, מגדל רב קומות על קו החוף של העיר אשדוד; לקיחת השוחד נעשתה בכסות של דמי תיווך על מנת להקשות על גילויה; נעשה ניסיון לעשות שימוש בחשבונית כוזבת לפיה דובר בכספים עבור פרויקט בעיר אשקלון; הנאשם 2 הלכה למעשה נמצא "ברקע" של קידום הפרויקט; סכום השוחד, גם אם אינו גבוה במיוחד בודאי אינו מבוטל, מגיע לכדי 80,000 ₪ שנכנסו לכיסו הפרטי של נאשם 1.

...

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1: 5 שנים מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

חילוט בעניין נאשם 2: כאמור בפרק החילוט, הנני מורה ב התאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, על חילוט מחצית מהדירה בכתובת למרחב 8, אשדוד, הידועה כנכס המקרקעין בגוש 2068, חלקה 140, גוש 2029, חלקה 30, תת חלקה 77 ובסכום של 1,375,000 ₪.

על הנאשמת 3: הנני גוזר על הנאשמת 3, קנס (סמלי) בסך 100 ₪.

באשר ליואב, הרי שבמסגרת הסדר טיעון הודה הוא והורשע בעבירה של סיוע ללקיחת שוחד, בגין המעשים המפורטים באישום הראשון, ונדון למאסר בעבודות שירות למשך חודשיים, לצד מאסר מותנה וקנס.

אין מדובר אמנם בפרשייה המזעזעת את אמות הספים של השילטון, או בכזו בה מעורבים שרים, חברי כנסת, ראשי ערים או נושאי משרה בכירים אחרים, כפי שכבר נתקלנו בעבר, למגינת הלב.

ברע"פ 8287/10 צויגנבאום נ' מ"י (25.1.11), בו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, שהורשע בבימ"ש השלום, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות תיווך בשוחד ועבירות נילוות.

ההקף הכספי של תשלומי השוחד לא היה רב, אך מדובר היה במספר לא מבוטל של אירועים.

ערעור שהגישו הנאשמים לבית המשפט העליון נדחה בהסכמתם, לאחר שנשמעו הערות בית המשפט (ראו ע"פ 1549/18 משיח נ' מ"י (23.7.18)) במסגרת ת"פ (ת"א) 58332-09-19 מ"י נ' ניניו (7.12.20) נדון עניינו של נאשם, יועץ מזון במקצועו, שהורשע על פי הודאתו, בכך שנתן טובות הנאה, בהזדמנויות שונות, לשישה עובדי ציבור בשירות המזון הארצי.

...

משאלו הם פני הדברים, השאלה האם המתחם שראוי היה לקבוע מתחיל מ-18 חודשי מאסר בפועל, מ-20 חודשים או מ-24 חודשים, כפי שטענה המאשימה, אינו עומד בליבת הדיון ודי יהיה בכך שאציין כי מקובלת עלי מחד טענת המאשימה לפיה העונש הראוי, לו היא עותרת במסגרת ההסדר, אינו ממצה את הדין ומצוי מתחת לרף התחתון של מתחם העונש ההולם, ומנגד כי מדובר, בנסיבות העניין, בהסדר סביר, שראוי לכבדו.

הפסיקה קבעה, בהקשר זה, כי ניתן להתחשב, בין היתר, בשיקולים כגון המוטיבציה שהביע האדם המורשע להשתקם; הליכי גמילה מהתמכרות; הצלחה בהשתלבות בהליכים טיפוליים; שינוי בהתנהגות ובדרך החשיבה של האדם שהורשע; הבעת חרטה כנה והפגנת אמפתיה כלפי נפגע העבירה (ראו: ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מ"י (18.04.2018); ע"פ 3613/17 זייבלד נ' מ"י (17.01.2019)).

לפיכך, אני סבור כי למרות החומרה הרבה הכרוכה במעשים בהם הורשע, לא יהיה זה צודק כיום, בחלוף השנים, ולנוכח השינויים החיוביים המפליגים שחלו באורחותיו של הנאשם מאז ביצוע העבירות, להורות על השמתו מאחורי סורג ובריח וראוי יהיה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו מאסר לנשיאה בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס וצו מבחן.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר, אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות, במסגרת "המשקם – נס ציונה", החל מיום 20.9.22, כמפורט בחוות דעת הממונה.

המאשימה לקחה בחשבון את חלוף הזמן הרב מאז סיום ביצוע העבירה וכי המתווך בשוחד בפרשה זו – זוכה, ומבקש השוחד נדון לשנתיים מאסר בפועל.

הערכים החברתיים שנפגעו מבצוע עבירת הסיוע למתן שוחד הם: ראשית, טוהר המידות וניקיון כפיהם של משרתי הציבור, שנועד להבטיח כי האנשים שבידם מופקדת הסמכות לפעול בשם הרשות ושחבים חובת נאמנות לציבור, יפעלו ביושר ובהגינות; שנית, פעילותו התקינה של המינהל הצבורי, שעלולה להשתבש אם עובדי ציבור שנתון להם שיקול דעת ישקלו שיקולים זרים בשל שוחד שניתן להם; ושלישית, כנגזרת מכך, אמון הציבור במערכת השלטונית, שהוא חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים ושעלול להפגע אם השרות הצבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירת של מתן שוחד (אשר הנאשם הורשע בסיוע לה) הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 5561/17 פלאח נ' מדינת ישראל (22.1.18), היתקבל ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בשני אישומים של מתן שוחד.

הנאשם בעל חברות שסיפקו שירותי כוח אדם וניקיון לעירייה, נהג לשלם לסגן ראש העיר ולמזכיר הערייה סכומי כסף של מאות אלפי ₪ בחודש במשך מספר שנים, ובתמורה סייעו לחברות בבעלות הנאשם לזכות במכרזים ובקידום ענייניו בערייה.

בפרשה זו עונשו של עובד הציבור ויז'ניצר, מבקש השוחד – אשר חלקו הוא החמור ביותר – ניתן במסגרת הסדר טיעון לאחר שהורשע בעובדות שאינן כוללות את השוחד המתואר בכתב האישום דנן.

...

בהתאם לסיכום המוקדם עם בוזגלו ובהסכמת הנאשם, הגיש קבלן המשנה לחברה חשבוניות לתשלום שסכומן עלה על מחיר העבודה שבוצעה בפועל.

בכל הנוגע לרכיב הקנס, סבורני כי ראוי היה להטיל על הנאשם קנס חמור יותר מזה שעליו הסכימו הצדדים, בסך של 50,000 ₪, וזאת לאור העובדה שמדובר בעבירה כלכלית, ולאור סכומי העבירה המשמעותיים.

ואולם, לנוכח הכללים שנקבעו בפסיקה בנוגע לכיבוד הסדרי טיעון, סבורני כי לא קיימת עילה לדחות את הסדר הטיעון בעניין זה, ולפיכך שיש לכבדו.

סוף דבר אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אשר יינשאו בדרך של עבודות שירות.

הוא עמד על בכירותו ומעמדו הרם של הנאשם ברשות האוכלוסין מחד, ועל כך שהנשים מהן ביקש ולקח את השוחד היו נשים מוחלשות.

· ברע"פ 2781/12 משולם נ' מדינת ישראל (8.04.12), אליו הפנו ב"כ הנאשם, המערער הורשע על פי הודאתו בחמישה מקרים בהם קיבל שוחד בטרם פרש משרותו במישטרה ובעת שכיהן כראש לישכת תביעות תעבורה ובתשעה מקרים בהם קיבל שוחד לאחר פרישתו ובעת שהתנדב בלישכת התביעות.

· בת"פ (מחוזי-ב"ש) 23287-10-20 מדינת ישראל נ' אל פיניש (28.12.21), נדון נאשם, עובד במוקד משרד הבריאות בבאר שבע בתקופת הקורונה, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של לקיחת שוחד ושלוש עבירות של בקשת שוחד, בכך שדרש תשלום שוחד על מנת לפטור אנשים מבידוד.

· בת"פ 1585/04 מדינת ישראל נ' שרון (6.06.11) נדון חבר מועצת העיר חיפה וחבר בועדת המשנה לוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, על כל שהוא דרש סך של 50,000 דולר בתמורה לתמיכתו באישור בקשת חריגת הבנייה של המתלונן.

בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון (רע"פ 8599/11 שרון נ' מדינת ישראל (24.11.11)).

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה באשר ל"משך טפול התביעה עד להגשת כתב אישום" (הנחייה מס' 4.1202 מחודש אוגוסט 2010) נקבע כעניין שבמדיניות, שחלוף זמן רב מאז החלה החקירה עשוי לעיתים להיות שיקול לסגירה של תיק פלילי או להמנע מהגשת ערעור, כאשר השהוי נגרם בשל אופן הטיפול בתיק על ידי המישטרה או הפרקליטות.

...

חומרה מיוחדת מצא בית המשפט העליון בעובדה שהתנהגותו המבישה והמכוערת של הנאשם באותו מקרה נמשכה על פני תקופה של כשלוש שנים, בעוד שבמקרה שבפני מדובר באירועים שנמשכו כחודש אחד.

הערעור נדחה.

בשים לב לכל האמור, ובפרט לערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה, נסיבות ביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע מ-9 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה.