בקשת רשות ערעור על הרשעה ועונש; דחיית בקשה למינוי סניגור ציבורי

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר, כב' השופטת א' נחליאלי חיאט וכב' השופט ש' יניב) בע"פ 23660-08-21 מיום 17.1.2022, בגדריו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מסארוה) בת"פ 36892-01-17 מיום 11.7.2021.

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע בבית משפט השלום, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: שתי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ערעור על פסק הדין, שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נדחה וכן נדחתה גם בקשתו שימונה לו סניגור צבורי.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

מעבר לצורך אציין כי דין הבקשה להידחות אף לגופה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בשם המבקשת: בעצמה ][]החלטה המבקשת, ילידת 1979, הורשעה בכתב אישום מתוקן ב-4 אישומים שמייחסים לה ריבוי עבירות מירמה שביצעה כלפי 4 חיסויים שהיו תחת פיקוחה בתפקידה כעורכת דין ואפוטרופוסית במינוי בית משפט.

המבקשת לא עמדה בהסדר זה. בקשתה השנייה של המבקשת שלפיה תשלם סך של 500 ש"ח בחודש נדחתה ביום 11.5.2021 שכן "משמעות הדבר היא כי החוב ישולם בעוד כ-70 שנים. ברי [כי] לא יעלה הדבר על הדעת". ביום 7.6.2021 קבעה ועדת השחרורים שפועלת מכוח חוק שיחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: ועדת השחרורים או הועדה) כי יש לשחרר את המבקשת שיחרור מוקדם.

המבקשת הוסיפה וביקשה כי ימונה לה סניגור צבורי בהליך דנן.

כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בעתירה על החלטת ועדת השחרורים תנתן במקרים חריגים בלבד, כאשר מתעוררת שאלה משפטית או סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה (רע"ב 9003/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.12.2017); רע"ב 8526/16 בלילטי נ' ועדת השחרורים, פסקה 9 (18.11.2016); רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה, פסקות 4-2 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)).

...

כאמור, בית המשפט לעניינים מינהליים בחן את נסיבות עניינה של המבקשת ואת התקדמותו של ההליך השיקומי שלה והגיע למסקנה שיש לבטל את החלטת הוועדה.

בנסיבות אלו, מצא בית המשפט להתערב באיזון שערכה הוועדה בהחלטתה ולהורות על ביטול שחרורה המוקדם של המבקשת.

הבקשה נדחית אפוא.

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים י' רז-לוי, פ' אקסלרד, י' דנינו) מיום 24.6.2020 בע"פ 37211-04-20, בגדריו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופטת ע' חולתא) בת"פ 34560-11-17.

בשולי הדברים אציין כי לאור עמדת הסניגוריה הציבורית כפי שהובאה בבקשתו של המבקש, לא מצאתי להעתר לבקשת המבקש למינוי סנגור צבורי.

מדובר בבקשה ב"גילגול שלישי", כאשר המבקש היה מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית בשתי הערכאות קמא, וטענותיו בדבר הרשעתו על סמך עדותה היחידה של המתלוננת, הובאו לפני בית המשפט המחוזי בהרחבה באמצעות בא-כוחו.

...

עוד ציין בית המשפט כי: "התמונה שהתגלתה בפניי במהלך המשפט מותירה רושם עז, כי המעשים בהם מורשע המבקש במסגרת הכרעת הדין היום הם קצה הקרחון במערכת היחסים הזוגית העגומה שהמתלוננת הייתה כלואה בה". ביום 12.2.2020 גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש והשית עליו את העונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות; מאסרים מותנים; ופיצוי למתלוננת בסך 2,500 ש"ח. ביום 4.6.2020 דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש על הכרעת הדין וקבע כי במקרה דנא לא מתקיים אחד מהחריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור, מקום בו טענות המבקש ביחס להרשעה בעבירת האיומים מופנות כנגד ממצאי עובדה ומהימנות; נדחתה טענת המבקש לפיה האירוע בגינו הורשע בעבירת התקיפה הוא בגדר זוטי דברים; הרשעת המבקש בעבירת האיומים בהתאם לסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, התבססה על התרשמות בית משפט השלום מעדותה של המתלוננת ולאחר שקבע כי מתקיימים יסודות העבירה.

למעלה מן הדרוש, אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

בשולי הדברים אציין כי לאור עמדת הסניגוריה הציבורית כפי שהובאה בבקשתו של המבקש, לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקש למינוי סניגור ציבורי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 5641/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: פארס אריאשי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 3822-06-23 מיום 03.07.2023 שניתן על-ידי כבוד השופטים א' אברבנאל, ח' זנדברג ו-מ' שרביט בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים א' אברבנאל, ח' זנדברג ו-מ' שרביט) בעפ"ג 3822-06-22 מיום 03.07.2023, בגדריו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' איתן) בת"פ 20308-04-22 מיום 09.03.2023.

הרקע לבקשה והבקשה המבקש הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון 'סגור', בעבירות של קשירת קשר לעשות פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיפים 406(ב) ו-31 לחוק; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק.

ביום 25.07.2023 ניתנה החלטתי לפיה אין מקום למינוי סנגור צבורי בנסיבות עניין זה, וניתנה למבקש ארכה להגשת בקשת רשות ערעור מתוקנת.

...

אחר דברים אלו, בא-כוח המבקש מסר כי: "הקראתי [למבקש] את כתב האישום המתוקן והסברתי לו את הסדר הטיעון. [המבקש] מסכים להסדר הטיעון ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן". ולכך הוסיף המבקש עצמו: "אני מאשר את דברי בא כוחי ומודה באמור בכתב האישום המתוקן". לפיכך, בתום הליך זה הורשע המבקש בכתב האישום המתוקן.

ביום 25.07.2023 ניתנה החלטתי לפיה אין מקום למינוי סניגור ציבורי בנסיבות עניין זה, וניתנה למבקש ארכה להגשת בקשת רשות ערעור מתוקנת.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

הסנגוריה אינה מייצגת מי שדורש שלא תעשה כן. הנאשם קלל באחד הדיונים את התובעת וניכר כי אין מדובר במי שעושה כן בחוסר הבנה אלא במי שמבקש למנוע כל ייצוג או שתוף פעולה עם ההליך ודרישותיו.

כב' הש' ג'ובראן קבע ב-רע"פ 1922/11 רחמימוב נ' מדינת ישראל (17.3.11) ביחס לתקיפת שוטר ואיומים נוכח הדמיון במהות תפקיד הסוהרים והשוטרים - "המבקש ביצע עבירות חמורות ביותר המעידות על זילזול חמור בשלטון החוק. אל מול אלימות שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, 'וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו'... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השרות הצבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם... על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים...". מידת הפגיעה בערכים החברתיים עבירת התקיפה במקרה דנן אינה מהחמורות, אינה פיזית כפגיעה בגוף, תוצאתה אינה קשה, אינה בצוותא חדא ולא על ידי כלי מסוכן או במכה מכל סוג שהוא, והיא ברף הבינוני נמוך.

ברע"פ 3695/20 שי חן נ' מדינת ישראל (22.6.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על גזר דין בו הושתו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצויים בסך 4,500 ₪, על מי שהורשע בעבירות איומים ותקיפת עובד ציבור.

...

תוך התחשבות בטיב העבירות חומרתן ונסיבותיהן אני קובע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, שתחילתו ממספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובע מתחם קנס בין 10,000-2,000 ₪.

סוף דבר : לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל שיתוספו במצטבר לעונש המאסר הקיים בתיק ת.פ. 47151-4-2022.