בקשת רשות ערעור על הרשעה בתקיפת עובד ציבור

ברע"פ 3695/20 שי חן נ' מדינת ישראל (22.6.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על גזר דין בו הושתו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצויים בסך 4,500 ₪, על מי שהורשע בעבירות איומים ותקיפת עובד ציבור.

...

תוך התחשבות בטיב העבירות חומרתן ונסיבותיהן אני קובע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, שתחילתו ממספר חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובע מתחם קנס בין 10,000-2,000 ₪.

סוף דבר : לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל שיתוספו במצטבר לעונש המאסר הקיים בתיק ת.פ. 47151-4-2022.

ויפים לעניינו דברים שנאמרו ברע"פ5940/06 גל נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 18.12.2006)): "המבקש תקף עובד ציבור ואף איים על חייו, אך ורק בשל העובדה שהחלטותיו של עובד הציבור לא תיאמו לאינטרסים האישיים שלו. מדובר בהתנהגות נלוזה כנגד עובד ציבור אשר מילא את תפקידו. הנני מצדיק איפוא את החלטת בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש הן משום עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, הן בשל האנטרס הצבורי הדורש, כי החוק יספק הגנה אפקטיבית על אנשי הציבור והן לאור הצורך החברתי, כי אלה האחרונים, יבצעו את תפקידם ללא כל מורא". כן יפים לעניינו דברים שכתבתי ברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.8.2010): "יש לשוב ולהזכיר כי הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים ... ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הצבורי וביטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהוים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את בטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי. על היתנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שילטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית"."

ברע"פ 1825/11 - ראובן פינקו נ' מדינת ישראל, תק-על 2011(1), 3091 דחה כבוד השופט רובינשטיין בקשת רשות ערעור על חומרת העונש בעיניינו של נאשם אשר נדון ל 7 חודשי מאסר בפועל בגין איומים על שופט.

רע"פ 8253/11 לורנס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 4.12.11), בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בגין פסיקת בית המשפט המחוזי אשר החמיר בעונשו של נאשם אשר הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשבע עבירות של איומים כלפי עובדות סוציאליות בכלא, בארבע עבירות של העלבת עובד ציבור ובהטרדה באמצעות מתקן בזק.

...

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי העונש הראוי במקרה זה ממוקם במדרג הבינוני של מתחם העונש ההולם.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה, שקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ושאינן קשורות בביצוע העבירה ושמעתי העדות שהובאה לעונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים וחצי .

אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום.

ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה לעונש על עובדות כתב האישום, הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות שבהן הורשע הנאשם ועל הנסיבות המחמירות הקשורות בבצוע העבירה, ובכלל זה: היתנהגותו התוקפנית והאגרסיבית של הנאשם; העובדה שהעבירות בוצעו כלפי עובדי ציבור והחומרה הטמונה בתקיפת צוותים רפואיים.

נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המערער על חומרת עונש בן 10 חודשי מאסר.

...

אולם אני סבור שניתן להסיק מגזרי הדין גם לעניינו נוכח הרקע לביצוע העבירות - תקיפת עובדי ציבור וצוות רפואי.

נוכח המקובץ, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 5 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.

גזירת הדין לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשים מאסר בפועל, מתוכם 7 חודשים במצטבר ו-3 חודשים בחופף לעונש שמרצה הנאשם כעת.

מאחר שיש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, אתייחס לפסיקת המאשימה ולפסיקה נוספת ובכלל זה – רע"פ 3695/20 שי חן נ' מדינת ישראל (22.6.20) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על גזר דין בו הושתו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים ופיצויים בסך 4,500 ₪, על מי שהורשע בעבירות איומים ותקיפת עובד ציבור.

...

מתחם העונש ההולם בהינתן המפורט לעיל אני קובעת מתחם העונש ההולם נע מענישה שלא כוללת מאסר בפועל עד 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

משיקולים אלו, ותוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם, בהיותו אסיר, אשר יש להניח כי פרנסתו בדוחק, ובהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין - אני קובעת מתחם קנס כמתחם 2,000 ₪ - 10,000 ₪.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, תוך התחשבות בצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין ומאחר שאין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשיןמיום 10.7.2012, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו האמצעי של המתחם ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה כעת; 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות איומים; קנס בסך 2,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ג 58166-11-20 (כבוד הנשיא ר' שפירא, כבוד השופטת ב' טאובר וכבוד השופטת ע' חן-ברק) שניתן עוד ביום 14.01.2021, בגדריו נדחה, בחלקו, עירעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו בת"פ 33121-11-19 (כבוד השופטת ש' פיינסוד-כהן) שניתן ביום 18.11.2020.

בעת גזירת עונשו של המבקש בגדרי מיתחם הענישה, ניתן משקל לכך שלמבקש עבר פלילי עשיר, הכולל הרשעות בעבירות שב"ח, בעבירות רכוש, בתקיפת עובד ציבור ובאיומים.

בהחלטתה זו נקבע, כי על אף האיחור שבהגשתה ולמרות "[ש]לא נדמה שסכויי העירעור גבוהים" – הרי "[ש]אם נכונה טענתו של המבקש כי היה מאוים, יש בכך כדי להוות טעם לאי-נקיטת הפעולות [הגשת בקשת רשות העירעור – ח' כ'] במועדן". להשלמת התמונה יצוין, כי בהמשך, ביום 27.12.2023, נשמעו טיעונים לעונש בגין כתב האישום הנוסף, בו הורשע כאמור המבקש.

...

בהקשרם של דברים אלו, יפים הדברים שנקבעו בהלכת אלהרוש, אשר עודנה שרירה וקיימת (לעניין זה ראו: רע"פ 7908/23 אלנגאר נ' מדינת ישראל (27.11.2023)): "יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברת לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, באופן הבא: עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל. בנוסף אני סבור כי יש לקבוע מתחם עונש לקנס שנע בין 0 ש"ח לבין 2,000 ש"ח" (רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (09.12.2014) (ההדגשה הוספה – ח' כ')).

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

נוכח מצב הדברים, ועל אף שלא נתבקשתי, הנני מורה על איסור פרסום שמו של המבקש.