בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירות נשק וירי באזור מגורים

בבית המשפט העליון רע"פ 5024/14 לפני: כבוד השופט ח' מלצר המבקש: אברהם אלמקיס נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' ההרכב: ע' גרשון (סג"נ); מ' רניאל; ח' שרעבי) מתאריך 07.07.2014 ב-ע"פ 36438-03-14; תגובת המשיבה מתאריך 10.8.2014 בשם המבקש: עו"ד עידית רייכרט; עו"ד תומר שוורץ בשם המשיבה: עו"ד אייל כהן החלטה

בית משפט השלום בקריות הנכבד, הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של: הסתה לגזענות (עבירה לפי סעיף 144ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), הסתה לאלימות או טירור (עבירה לפי סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין), היתפרעות (עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין), סיוע להחזקת נשק ותחמושת (עבירה לפי סעיף 144(א) בצרוף סעיף 31 לחוק העונשין), סיוע לאיומים (עבירה לפי סעיף 192 בצרוף סעיף 31, בנסיבות סעיף 144ו לחוק העונשין), וכן סיוע לירי מנשק באיזור מגורים (עבירה לפי סעיף 340א בצרוף סעיף 31, בנסיבות סעיף 144ו לחוק העונשין).

מכאן בקשת רשות העירעור שלפני, שבגדרה נטען בתמצית כי לנוכח המחלוקת שנפלה בין שופטי בית המשפט המחוזי הנכבד – נידרשת הכרעתו של בית משפט זה בסוגיה: מהו מיתחם הענישה ההולם בעבירות שבן הורשע.

...

לאחר עיון בבקשה, בחומר שצורף אליה ובתגובת המשיבה שהוגשה על פי החלטתי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לנוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי וביקשה לבטל את ההרשעה על מנת שלא ייפגעו סכוייה להתגייס לצה"ל. העירעור נדחה וגם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

שנית, להבדיל מעניין לוין שבו המבקשת הייתה נעדרת עבר פלילי, לנאשם שבפנַי יש שתי הרשעות קודמות, אחת בעבירות של סחר בסמים והשנייה בעבירות של ירי עם נשק חם באיזור מגורים, כאשר בשתי ההרשעות נדון לעונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

...

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי וביקשה לבטל את ההרשעה על מנת שלא ייפגעו סיכוייה להתגייס לצה"ל. הערעור נדחה וגם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

כמו כן, הנני קובע שמתחם העונש ההולם נע בין 16 ועד 36 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסר על תנאי, קנס, וכן פסילה בפועל ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה.

ערעורו לבית המשפט העליון התקבל ובפסק הדין של בית המשפט העליון, נאמרו הדברים הבאים: "בשים לב לתהליך השיקומי המרשים שעבר המערער ולהמלצה המובהקת של שירות המבחן, הסכימה המדינה לקבלת הערעור במובן זה שעונש המאסר בפועל של המערער יועמד על 9 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות". (ההדגשות שלי – ה'א'ש') העונש הסופי לאור כל האמור לעיל, הנני קובע שיש ליישם את הוראות סעיף 40ד(א) לחוק העונשין בעניינו של הנאשם ולסטות לקולא מהגבול התחתון של מתחם העונש ההולם, שכאמור הועמד על 16 חודשי מאסר בפועל.

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה אמנם, אך זאת תוך ציון שהעונש שהושת על המבקש מקל ביותר בהיתחשב בעבירות המיוחסות למבקש ובנסיבות ביצוען.

בע"פ 9402/17 מדינת ישראל נ' פלוני (18.9.2019) הורשע המבקש על פי הודאתו בעבירות של נשיאה והחזקה של נשק שלא כדין וירי באיזור מגורים.

בע"פ 6469/19 אבו דקה נ' מדינת ישראל (27.11.2019) הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה של קשירת קשר לבצוע פשע, 2 עבירות של החזקת נשק ועבירה של ירי באיזור מגורים.

...

לנוכח עונשים שהוטלו על יתר המעורבים בפרשה, בית המשפט ציין כי אין מנוס מהקלה מסוימת בעונשו של המערער, והשית על המערער עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

בעניין מיקום העונש בתוך מתחם הענישה, לאחר שבחנו את נסיבותיו של המערער סבורים אנו כי יש מקום להקלה בעונש המאסר.

הערעור מתקבל אפוא באופן שעונש המאסר בפועל יועמד על 15 חודשי מאסר (בניכוי ימי המעצר).

בבית המשפט העליון רע"ב 3118/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: אחמד עווד נ ג ד המשיב: היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 11.4.2022 בעת"א 35279-03-22 שניתן על-ידי כבוד השופטת ד' מרשק מרום, השופט העמית י' צלקובניק והשופט א' פורג בשם המבקש: עו"ד הילה נאווי ][]החלטה

המבקש, יליד 1978, הורשע ביום 25.5.2016 בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 32685-07-15, השופט הבכיר א' כהן) בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, יריות באיזור מגורים, נשיאת נשק, שבוש מהלכי משפט ושינוי זהות רשוי של רכב.

...

לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, וכן עיינתי בתיק של בית המשפט המחוזי במערכת "נט המשפט", הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

חרף ניסיונו של המבקש לשוות לה נופך עקרוני, הבקשה שהגיש ממוקדת בעיקרה בנסיבותיו הקונקרטיות, ועל כן לא מצאתי להיעתר לה. על כך יש להוסיף, כי גם לגוף הדברים לא מצאתי להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שמסקנותיו מבוססות היטב.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המערער 2 הורשע על-פי הודאתו בעבירות נשק, מעשה פזיזות או רשלנות, היזק בזדון, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

(9) רע"פ 2822/12 דואהרי נ' מדינת ישראל (25.4.2012) – המבקש הורשע בעבירת החזקת נשק.

בקשת רשות העירעור נדחתה.

(2) ע"פ 2350/14 ג'עברי נ' מדינת ישראל (18.1.2015) – שלושת המערערים הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירות חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329(א)(1)), נשיאת נשק, ירי באיזור מגורים והחזקת סכין.

...

שמעתי את הנאשם וכאמור לעיל, שוכנעתי מכנות דבריו, מצערו האמתי, מהאפתיה שהוא מגלה כלפי הנפגע ובעיקר מקשייו להתמודד עם התחושה שכשל בכך שפגע בנפגע ועם התחושה שכשל בדוגמה שהוא מבקש להראות לילדיו.

גזירת העונש המתאים לנאשם בחינת כל השיקולים שפורטו לעיל, לרבות עמדת המאשימה ועמדת בא-כוח הנאשם, מובילה למסקנה כי יש להעמיד את עונש המאסר שיושת הנאשם בתחתית מתחם העונש.

גזר הדין – סיכום לנוכח כל האמור, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך ארבעים ושניים חודש, החל מיום מעצרו ביום 25.11.2020 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומי שב"ס).