בקשת רשות ערעור על הרשעה בנהיגה ללא רישיון מתאים

בית-המשפט המחוזי קבע שהן רכיב המאסר והן רכיב הפסילה נטועים במסגרת מיתחם העונש ההולם וציטט: "אין להקל ראש בסיכון הנובע מהעבירה של נהיגה ללא רישיון. אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה כלל, לעתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב. בכל אלה יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש – נהגים אחרים, הולכי רגל ואף המערער עצמו" (עפ"ת 37090-05-10 עודה נ' מ"י (פורסם במאגרים, מיום 07.07.10).

בקשת רשות העירעור לבית-המשפט העליון נדחתה.

רע"פ 9455/17 מיכאל אזולאי נ' מדינת ישראל (נבו 18.12.2017) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח ונהיגה במהירות מופרזת, בכך שנהג במהירות 81 קמ"ש בדרך עירונית.

לענייננו יפים דברי בית-המשפט העליון בע"פ 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל (נבו 30.12.2013), והגם שנכתבו בהקשר של אלימות כלפי שוטרים, ברי כי הדברים נכונים גם בהתאמה כלפי סוהרים: "יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על ביטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. "מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שילטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות"" מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות תקיפה סוהרים מלמדת ככלל על טווח ענישה של מאסר אותו ניתן לרצות בדרך של עבודות שירות ועד למקרים חמורים יותר של מאסר בפועל: ת"פ (שלום ב"ש) 1116-04-14 מדינת ישראל נ' אדם עזאלדין (נבו 27.10.2014) הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת תקיפת עובד ציבור בכך שהיכה סוהר בפניו וגרם לאדמומיות מעל עינו וחתך בשפה התחתונה.

...

משכך, לא מצאתי כי יש להקיש מעונשו של השותף לעונש הנאשם במסגרת כתב אישום זה. בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הינה בינונית, ומצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל (ודוק – מתחם זה נמוך ביחס לפסיקה שהובאה לעיל אשר ניתנה בצידם של מעשים ונסיבות מעט חמורים יותר מאלו המיוחסים לנאשם- יב"ד).

בשקלול מכלול הנסיבות, תוך מתן משקל להודאת הנאשם על היבטיה החיוביים, סבורני כי יש להשית על הנאשם עונש ברף התחתון בת"פ 54673-05-17 וביתר התיקים בהם הורשע, באמצע המתחמים שנקבעו.

בטרם יוכרע העונש הסופי של הנאשם, יש להדגיש כי אין המדובר בחישוב אריתמטי, ודוק, יפים לעניין זה דברי בית-המשפט העליון בע"פ 5768/10 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 08.06.2015): "עיקרון ההלימה נבדק הרי גם באופן יחסי. דהיינו – חומרת המעשה לעומת מעשים אחרים. בהמשך לקו זה, ניתן גם להרהר אחר העונש הראוי, לו פרמטר אחד היה משתנה כלפי מעלה או מטה. למשל, בתיק שבו יש שני קורבנות, מה היה קורה לו היה קורבן אחד או שלושה. מה הייתה עמדת בית המשפט לו המקרים היו מתבצעים לא במשך חמש שנים, אלא שמונה שנים או שנתיים. כמובן, בית משפט אינו צריך לערוך טבלה, ואינו חייב לקבוע איזה עונש היה גוזר לו היה מדובר בשינוי זה או אחר. יחד עם זאת, תורת הענישה היחסית עשויה לשמש כלי הבהרה, ולו פנימי. הנה כי כן, יש לשמור על מדרג. עונש הולם הוא עונש שמתאים לנסיבותיו. ודוק, בנסיבות התיק הנדון, ולא תיקים אחרים. כשם שיש מקום לגזור עונש חמור ביותר במקרה החמור ויוצא הדופן, כך אין לגזור עונש שכזה במקרה שאינו נמצא ברף העליון, על אף חומרתו. ככל שמדובר בתוצאה עונשית חמורה יותר, על בית המשפט לבחון את עצמו היטב. כלי ההבהרה שהוצגו לעיל יכולים לתרום לשמירה על מדרג ראוי, אך אין הם בגדר סוף פסוק. התמונה הכוללת חשובה עד מאוד. אין עסקינן בשיטת ניקוד, או באריתמטיקה. ענישה היא מלאכת מחשבת – ולא מלאכת מחשב." דברים אלה מוצאים ביטוי גם במסגרת סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין, אשר משאיר שיקול דעת לבית-המשפט בין אם "להרכיב" את העונש הכולל לכלל האירועים הנדונים, בנפרד מכל מתחם, תוך ציון מידת חפיפה והצטברות, או שמא לגזור עונש אחיד לכל האירועים, מבלי לבצע פעולה אריתמטית אחרונה זו. סבורני כי הדרך השנייה היא הדרך המתאימה יותר לגזר דין זה. סוף דבר נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 21 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס בהליכים בהם נדון במסגרת גזר דין זה, אשר ירוצו במצטבר לכל מאסר אחר אותו מרצה הנאשם (ככל שמרצה).

מתדפיס המידע הפלילי התעבורתי של העורר עולה כי הוא הורשע בבית-משפט השלום לתעבורה בעכו ב-6502-02-19 בנהיגה ללא רשיון נהיגה, ובאותו מועד הוטל עליו מאסר על תנאי ל-9 חודשים, ותקופת התנאי נקבעה ל-3 שנים, כמו-כן הורשע העורר בבית-משפט השלום לתעבורה בחיפה ב-07' בנהיגה ללא רשיון, הורשע בבית-משפט שלום לתעבורה בעכו ב-03' בנהיגה ללא רשיון, וכן הורשע באותו עניין ב-90', והרשעה נוספת קיימת מ-86'.

בקשת רשות העירעור על החלטת בית-המשפט המחוזי נדחתה.

בית-המשפט העליון מפי כבוד השופט שטיין סבר כי ההחלטה שלא לשחרר את המבקש לחלופת מעצר ולא להעבירו למעצר באיזוק אלקטרוני בשל העידר פקוח מתאים, רחוקה מרחק שנות אור מעיוות דין ולכן אין הצדקה ליתן רשות ערעור בגילגול שלישי.

...

בנסיבות אלה ומאחר ולא הוצעה חלופה ראויה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות, דין הערר להידחות.

יחד עם זאת והגם שהערר נדחה, על יסוד הנתונים והמפקחים שהוצעו לעת הזו, הנני סבורה כי היה על בית-משפט קמא להפנות את עניינו של העורר לקבלת תסקיר במסגרתו יתייחס שרות המבחן לאפשרות חלופת מעצר, לרבות כזו הנתמכת באיזוק אלקטרוני.

אשר על-כן הנני מורה על הפניית עניינו של העורר לקבלת תסקיר שרות המבחן והעורר יוכל להציע לשרות המבחן חלופות שונות מאלה שהוצגו עד כה לבית-משפט קמא.

טיעוני הצדדים המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות וכן רישום תעבורתי של הנאשם (ת/1,ת/2 בהתאמה).

בחינת הפסיקה אשר כללה עבירות רכוש, אגב נהיגה ברכב ו/או ביצוע עבירות הקשורות בנהיגה, מעלה מינעד ענישה רחב, תוך היתחשבות בנסיבות ובחומרת עבירות התעבורה: ברע"פ 2054/18 היתם רבאיעה נ' מדינת ישראל (12.03.18) – אשר הוגש מטעם ההגנה- נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו, בבצוע עבירות גניבת רכב, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

...

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין בע"פ 11194/05אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06): "כל מקרה לנסיבותיו, אך המדיניות הכוללת בעבירות גניבת רכב, ולא כל שכן כשמצטרפות אליהן עבירות נלוות, ואף עבירות הקשורות בסחר, הכרח שתהא מחמירה. למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך". באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

הרכיבים הכספיים סבורני כי יש לפצות את בעל רכב השטח בגין הנזק המוחשי שנגרם לרכב וכן בגין הנזקים הנלווים לכך.

אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה. 8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

ברע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מ"י (24.2.15) נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש של 14 חודשי מאסר שנגזר על המבקש בגין ארוע יחיד של גניבת רכב באישום אחד והחזקת כלי פריצה באישום שני, זאת תוך שנלקח בחשבון חלקו הנמוך יחסית של המבקש בארוע הגניבה.

בעפ"ג (מרכז) 10488-07-23 חדאידה נ' מ"י (26.11.23) נדון המערער שהורשע בבצוע 2 עבירות גניבה, החזקת כלי פריצה לרכב, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

בת"פ (שלום ת"א) 52414-12-22 מ"י נ' יוסף שאהין (6.12.23) הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בבצוע עבירה יחידה של גניבת רכב, בגין כך שניכנס אל רכב מסוג יונדאי, הניע את הרכב באמצעות מפתח מותאם ונהג בו עד שנעצר במנהרת הראל לכיוון ירושלים.

...

בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, ובשים לב כי הנאשם הורשע בשתי עבירות גניבת רכב שבוצעו בתחכום, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 חודשי מאסר ל-48 חודשים, לצד מרכיבי ענישה נלווים.

ואולם, אני סבורה כי נסיבותיו של הנאשם שלפניי שונות מאלה של עבד אלשרקיה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו כרישומי שב"ס. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכך שב-16.4.2021 בסביבות השעה 5:00 ניכנס למכוניתה של מכרה שלו שחנתה בקריית אונו, הניע את המכונית באמצעות מפתח שהוסתר בתוך הרכב, ונהג בה לתל אביב.

ברע"פ 9937/16 גיא קווין נ' מדינת ישראל (6.3.2018) נדחתה בקשת רשות ערעור במקרה שבו נקבע מיתחם עונש הולם שבין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד שנה מאסר בפועל במקרה של מי שלא ציית להוראת שוטר ונמלט ממנו תוך שהוא עולה עם גלגל המכונית על רגלו של השוטר, והוא נעצר רק לאחר מרדף.

בת"פ (תל אביב) 38969-01-16 מדינת ישראל נ' אלכסנדר ז'לנוב (22.10.2018) נקבע מיתחם עונש הולם שבין מאסר על תנאי ל-8 חודשים מאסר בפועל במקרה של נהיגה בקטנוע ללא רשות וללא רישיון מתאים.

...

לנוכח כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשים מאסר בפועל.

בהתחשב בכך שבתיק שבפניי היה הנאשם עצור למשך 18 ימים, ואחר כך שוחרר לחמישה חודשים של מעצר בית מלא עד שזכה להקלות כלשהן, וגם לאחר מכן הוגבלה חירותו באופן חלקי לתקופה ממושכת, אני קובע כי חצי מתקופת המאסר שגזרתי (3 חודשים) תרוצה בחופף לעונש שאותו הוא מרצה כעת (ת"פ (פתח תקווה) 60081-08-23) ומחציתה (3 חודשים) תרוצה במצטבר לאותו עונש.

הואיל ולא צורפו מסמכים אודות גובה הנזק הכספי שנגרם לבעלי המכוניות שנפגעו על ידי הנאשם, ולא ידוע אם פוצו על ידי חברת ביטוח כלשהי (על אף היעדר ביטוח לרכב הפוגע), אני קובע כי הנאשם ישלם לכל אחד מבעלי המכוניות שנפגעו (עדי תביעה 1 עד 3 בכתב האישום) פיצוי מוגבל בסך 1,500 ₪.