בקשת רשות ערעור על הרשעה בהחזקת סמים לצריכה עצמית

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ד' ברלינר, והשופטות א' נחליאלי חיאט ו-ש' זמיר) בעפ"ג 23735-07-19, מיום 28.10.2019, בגדרה היתקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ר' פרי) בת"פ 43575-05-18 (להלן: התיק העקרי) ובתיקים נוספים שצורפו אליו (להלן: התיקים המצורפים), מיום 28.5.2019.

בגין מעשים אלו הורשע המבקש בתיק העקרי, על פי הודאתו, בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1977 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); נהיגה תחת השפעת סמים לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; נהיגה במהירות בלתי סבירה בדרך לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); ו-3 עבירות של נהיגה ברמזור אדום לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

...

בסופו של דבר, השית בית המשפט השלום על המבקש בתיק זה עונש של 22 חודשי מאסר בפועל, והפעיל 3 עונשי מאסר תלויים ועומדים נגדו (אשר הושתו עליו במסגרת פ"ל 3742-12-13; ת"פ 7154-11-09 ות"פ 13912-06-09), מתוכם 14 חודשים במצטבר ו-20 חודשים בחופף; כך שבסך הכול ירצה המבקש 36 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, ותשלום פיצוי בסך 1,000 ש"ח לשוטר שנפצע.

דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלה, אני סבור כי בדין החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של המבקש, ואף לפנים משורת הדין הקל עמו משקבע כי חלק ניכר מתקופת המאסר בגין עונשי המאסר שהיו תלויים ועומדים נגדו ירוצה בחופף – ולא במצטבר (וראו למשל: רע"פ 5635/19 יעקובוב נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 (4.9.2019)).

בהקשר זה אף לא נעלמה מעיניי הקביעה בגזר הדין, לפיה: "הסניגור המלומד עשה ככל שניתן לטובת מרשו, ולימד עליו סנגוריה רהוטה". כמו כן, כעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, המבקש ניצל את ההזדמנות לשטוח דבריו ואמר במפורש: "הפחתתי את כמות המתדון בתקופת המאסר", וכן: "אני נקי מכל סוגי הסמים כבר 4 חודשים". עניין זה בא לידי ביטוי גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אלא שנקבע כי לנוכח הבטחות דומות שהשמיע המבקש בעבר, ואי-הצלחת ניסיונות שיקום קודמים, לא ניתן לייחס לכך משקל רב. אשר על כן, הבקשה נדחית.

הרקע לבקשה ביום 16.2.2017 הודה המבקש בעובדות כתבי האישום המתוקנים, לאחר שצורפו שני תיקים נוספים שהתנהלו נגדו (ת"פ 7994-01-17 ות"פ 41126-11-16), במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, והורשע בעבירות שיוחסו לו. כתבי האישום כללו שני ארועי אלימות נפרדים כלפי אנשים שונים – זרים ובני מישפחה של המבקש וארוע של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

בקשת רשות העירעור בקשת רשות העירעור נסובה על הרשעתו בדין של המבקש.

...

לשיטת המבקש, בית המשפט קמא שגה בקביעתו כי הטענה לפגיעה מעצם ההרשעה היא בגדר "פגיעה תיאורטית". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הנה כי כן, בהעדר ראיות לקיומו של נזק קונקרטי, ולאור קביעת בית המשפט קמא – המקובלת עלי – כי העבירות שבהן הורשע המבקש, על נסיבותיהן, אינן מאפשרות הימנעות מהרשעה, לא השתכנעתי כי יש להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 6871/19 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: סאמר אבו טאיע נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעפ"ג 42879-04-19 מיום 16.9.2019, שניתן על ידי סגן הנשיא י' שפסר, השופט ש' בורנשטיין, והשופטת מ' ברק נבו בשם המבקש: עו"ד מחמוד נעאמנה ][]החלטה

מנגד, היתחשב בית משפט השלום לחומרא בעברו הפלילי של המבקש, הכולל 4 הרשעות קודמות, ובכלל זה הרשעה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, והרשעה שבגינה נידון לשנת מאסר אחת לריצוי בפועל.

...

בסופו של דבר, השית בית משפט השלום על המבקש עונש של 24 חודשי מאסר בפועל; 3 ו-6 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון או פשע, בהתאמה; קנס על סך 15,000 ש"ח; וחילוט בסך 30,000 ש"ח. ערעור המבקש על גזר דינו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 16.9.2019.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 2914/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקש: גבי כחלון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק ע"פ 9187-09-20 מיום 15.3.2021 שניתן על ידי כב' השופטים דנה מרשק מרום, שמואל בורנשטין וחגי טרסי בשם המבקש: בשם המשיבה: עו"ד ד"ר ניר דוד עו"ד מיכל קליין ][]החלטה

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

ביחס לערעור על הכרעת הדין, עמד בית המשפט על כך שהמבקש הודה בהסדר הטיעון בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, והדגיש כי טענתו בעיניין היא למעשה בקשה לחזרה מהודיה.

...

תשובת המשיבה המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"פ 3278/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקש: ולדיסלב מיכאלוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-עפ"ג 64033-11-22 מיום 27.3.2023 שניתן על ידי הנשיא ר' שפירא, סג"נ א' אליקים והשופטת ר' בש בשם המבקש: עו"ד רותם כהן ][]החלטה

נקבע כי בעיניינו של המבקש קיימים שיקולים לחומרה, בכלל זאת, העובדה שבנשק שהחזיק היה כדור טעון; אי-שתוף הפעולה המלא שלו עם שירות המבחן; השמוש המסיבי שעשה בסמים ואלכוהול, אשר הגביר את המסוכנות הנשקפת מהחזקת הנשק; והעבירה הנוספת שבה הורשע של החזקת סמים לצריכה עצמית.

...

דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.