ב" כ הנאשם, אשר היתנגד נחרצות למיתחם הנטען על ידי המאשימה, ובקש כזכור לאמץ את המלצת שירות המבחן, עמד על כך כי לא בנקל ניתן למצוא פסיקה בנושא של החזקת מטען חבלה מאולתר דוגמאת המקרה הנידון, והפנה לפסקי דין כדלהלן:
בת"פ (חי') 49995-09-17 מדינת ישראל נ' עלי (4/11/18), מפי כב' הש' בש, הורשע נאשם על יסוד הודייתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייצור נשק, החזקת נשק והחזקת סכין שלא כדין.
על מנת לשרטט כדבעי את מיתחם העונש ההולם, עיינתי בפסיקה נוספת העוסקת בעבירות דומות; כך לדוגמא:
ברע"פ 5431/21 בדרנה נ' מדינת ישראל (11/8/21), דחה כב' הש' אלרון בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של רכישה והחזקה של נשק שלא כדין - מטען חבלה מאולתר במשקל 74.1 גרם חומר נפץ הכולל פתילים להשהיה, זמין לשימוש מידי ומסוגל להזיק לאדם, ונדון ל-10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
...
לעניין האופן לקביעתו של מתחם העונש ההולם וההבחנה בין מתחם הענישה לבין הענישה הנוהגת, המהווה רק אחד הפרמטרים לקביעתו, ראו דבריה של כב' הש' ארבל בע"פ 1323/13 חסן הנ"ל.
בנסיבות העניין שלפני, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובהתחשב בחומרת העבירה שביצע הנאשם, בנסיבות ביצועה כמפורט לעיל, בשים לב לכך שהחזיק במטען חבלה מאולתר הנעדר אמצעי יזימה, שפוטנציאל פגיעתו אינו מן הגבוהים, וכן בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ובמידת הפגיעה בהם, כמפורט לעיל, ובמדיניות הענישה הנוהגת, אני רואה לקבוע כי מתחם העונש ההולם את המקרה הנדון נע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
ראו גם ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ (31/3/05), מפי כב' הש' מצא, לוי וגרוניס:
"גם משהשקפנו במבט-על על הפגמים שנפלו בהליכי החקירה ובראיונות כמכלול – בחינה שאף אותה יש לערוך במסגרת הדיון בטענת ההגנה מן הצדק – נחה דעתנו כי לא הייתה בניהולו של ההליך הפלילי בעניינם של המערערים משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות המצדיקה את ביטולו של ההליך או את זיכוים מחמת הגנה מן הצדק (להבדיל, אולי, מסעד של הקלה בעונש)". (ההדגשה אינה במקור –ד.ס.).
סוף דבר
נוכח כל המקובץ לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים, כדלהלן:
9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות החל מיום 7/12/21, בתנאים ובמקום שקבע הממונה בחוות דעתו, כמפורט לעיל.
