מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על הפרדת אחים בהליך אמנת האג

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בע"מ 5627/14 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 14.8.2014 בעמ"ש 4504-07-14 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא ש' דברת והשופטים ח' סלוטקי ו-י' צלקובניק בשם המבקשת: עו"ד ורדה אפרת בשם המשיב: עו"ד אדווין פרידמן ][]החלטה
ביום 11.2.2014 ערכו המבקשת והקטינה ביקור נוסף בישראל לצורך הישתתפות בחתונת אחיה של המבקשת, וכמה ימים לאחר מכן הגיע לישראל גם המשיב.
אכן, בפסיקתו של בית משפט זה ניתן אמנם ביטוי לכך שיש מקום להקל לעתים בקריטריונים לבקשת רשות ערעור כשמדובר בהליך שעניינו יישומו של חוק אמנת האג או הליך אחר הנוגע להפרדת ילדים מהוריהם (ראו למשל: בע"מ 94/14 פלונית נ' פקיד סעד לחוק הנוער איזור מערב ירושלים, פסקה 13 (‏9.1.2014)).
...
בתשובתו מיום 31.8.2013 טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה כבר מן הטעם שהיא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", היינו אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים.
גם כאשר אני בוחנת את הבקשה לפי אמות מידה "גמישות" אלה, אני סבורה שאין מקום להיעתר לה. חרף ההיבטים האנושיים של הבקשה והקושי הטבוע בה מעצם טיבה, לא מצאתי כי היא מעלה שאלה כללית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי או שנגרם למבקשת עיוות דין.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא טימור, השופט הנדל והשופטת דברת) מיום 12.1.06 בו נתקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בבאר שבע (סגן הנשיא אסולין) מיום 8.12.05, ובו נקבע כי בהתאם לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן – "חוק אמנת האג"), על האב המבקש, המתגורר בישראל, להחזיר את שני ילדיהם המשותפים של בעלי הדין לחזקת האם המשיבה, המתגוררת באיטליה.
מניתוח חוות דעת המומחית ופקידי הסעד מסיק בית המשפט כי הילדה הביעה היתנגדות לחזור לאיטליה ואילו עמדת הילד היתה אמביוולנטית והוא ביקש להזדהות עם אחותו כדי שלא יופרד ממנה.
בית המשפט בישראל אינו יושב כערכאת ערעור על בתי המשפט באיטליה, וגם אם סבור הוא כי נסיבות הענין היו מצדיקות כי תיתקבל תוצאה שיפוטית אחרת בהליכים שהתנהלו באיטליה על פי האמנה, עליו לכבד את פסיקת הארץ האחרת, כדרך הכבוד ההדדי המתחייב בין המדינות השותפות לאמנה (פרשת טור-סיני, שם).
...
השופט א' רובינשטיין: חוות דעתה המקיפה של חברתי השופטת פרוקצ'יה בהנמקת פסק הדין שניתן על-ידינו מקובלת עלי, אך אטול חרות לעצמי להוסיף הדגשים אחדים המשקפים את גישתי.
זאת – משני טעמים עיקריים: הראשון – תולדותיהם העגומות של היחסים בין הורי הילדים, שבהם אין צד שומר חוק וצד מפר, אלא מערכת של הפרות משני הצדדים: הגעתם של הילדים לאיטליה יסודה היה בחטא מצד האם, והשאלה היתה האם העובדה שבתי המשפט באיטליה לא פסלו זאת צריכה להשפיע על יחסם של בתי המשפט בישראל לאכיפתה במקרה דנא של אמנת האג שאומצה בחוק הישראלי, משנעשתה "חטיפת נגד". לא בלי התלבטות באתי כשלעצמי לכלל מסקנה דומה לשל חברי.
אכן, העובדה שבתי המשפט במדינה אחרת מצאו הנמקות, שהדעת נותנת שאינן מקובלות עלינו, שלא לאכוף את האמנה בקשר לחטיפת הילדים מישראל בשעתו, מעוררת תחושה כבדה; אך אנו לא נוכל מצדנו ליתן יד לכך שהתרבות הקשורה ביחסי הורים-ילדים תהפוך לג'ונגל, וחטיפה תפנה מקומה לחטיפה נגדית, בחינת "עין תחת עין". לפיכך, כשהמדובר בהחלטותיהם של בתי המשפט האיטלקיים, אין מנוס מקבלת הדין, ולוא בלב כבד; עם כל האמור – ויהא מי שיאמר כי קבלת הדין היא בחֵרוק שיניים – המדובר בהליך במדינה בעלת מערכת משפט מוכרת, והמשיב היה מיוצג, כמו גם הרשות המרכזית של ישראל וזו של איטליה, שהביעו שתיהן לעת הדיונים שם עמדה נגד ההחלטה להותיר את הילדים באיטליה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בע"מ 2270/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב, ברנט ופלאוט) מיום 21.3.13 בתיק עמ"ש 16666-02-13 תאריך הישיבה: [ט"ו באייר התשע"ג] (25.4.13) בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן בשם המשיב: עו"ד ורדה אפרת ][]החלטה
עניינה של הבקשה – מחלוקת לעניין הפרדה בין שני אחים בהליך אמנת האג.
...
דברים אלה, סבורני, הולמים גם את ענייננו.
כללם של דברים כאמור, אין בידינו להיעתר לבקשת רשות הערעור.
התוצאה היא קשה כך או כך. בנסיבות אלה, יש לתת משקל לחלקה של האם ביצירת המצב שנוצר – לא משיקולים של אשמה דווקא, אלא בעיקר כדי למנוע חתירה תחת תכליותיה של אמנת האג.
נראה לי שהתוצאה אליה הגיעו חבריי מוצדקת גם לפי "מבחן משפט שלמה", שהרי האב נתן פה הסכמתו לאי-תחולת האמנה על ד', הוא האח הצעיר.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

תאריך הישיבה: ג' בחשון התשע"]ד (7.10.2013) בשם המבקש: עו"ד ורדה אפרת בשם המשיבה: עו"ד חיים דה-האס; עו"ד חיים הלפרין בשם הרשות המרכזית בישראל לפי חוק אמנת האג: עו"ד לסלי קאופמן ][]פסק-דין ]השופט ע' פוגלמן: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר קיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה, ודחה את תביעת המבקש להחזיר את ילדיהם המשותפים של הצדדים לשוודיה, מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991 (להלן: החוק).
שלישית, בנושא הפרדת אחים, נטען כי כפי שכבר נפסק, כאשר לא ניתן להחזיר אח אחד בשל תחולת החריג המופיע בסעיף 13(ב) לאמנה, על בית המשפט לבחון אם המצב שבו נמצא אותו אח נגרם על ידי ההורה החוטף.
אני מסכים עם חברי השופט פוגלמן בנקודה זו כי הנחת המוצא שצריכה להנחות את בתי המשפט הנה שאין למהר למנות מומחה נוסף בנוגע להתקיימותו של החריג הקבוע בסעיף 13(ב) לאמנת האג, פעולה שמעצם טבעה מאריכה את ההליך המשפטי בנגוד לתכליתה של אמנת האג, אך אבקש להדגיש כי לטעמי יש להותיר לבתי המשפט בתיקים רגישים אלו שיקול דעת רחב, בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל תיק ותיק [ראו והשוו: רע"א 6512/10 פלונית נ' פלוני (7.9.2010) בפיסקה 8 להחלטתי].
...
הערעור מתקבל אפוא כמפורט לעיל.
בנסיבות העניין, משהוברר שעמדת גורמי הרווחה הינה שהקטינים מצויים בסיכון גבוה לנוכח חשיפתם המתמשכת למאבק הקשה בין הוריהם, ומשהמלצתם החד-משמעית של גורמי הרווחה הינה כי הקטינים יוּצאוּ מיידית מידי שני הוריהם ויוּשמוּ בשלב זה במסגרת טיפולית חוץ-ביתית "ניטראלית", סבורני כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
בשים לב לתכליתה של אמנת האג ולגישה הפרשנית המצומצמת המקובלת בפסיקתנו ביחס לחריגיה, סבורני כי אין מקום להורות על כך שהטיפול ייערך בישראל, וכפי שציין חברי השופט פוגלמן אין לקבוע שעצם ההחזרה לשוודיה (כשמדובר בנסיבות העניין בהחזרה לידי רשויות הרווחה שם) יוצרת סיכון לשלומם של הקטינים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו