בקשת רשות ערעור על הפסקת עבודות שירות והמשך מאסר

בבית המשפט העליון רע"ב 7242/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: יעקב פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.10.2019 בעת"ם 66913-09-19 שניתן על-ידי כבוד השופט י' בן חמו בשם המבקש: עו"ד מארון אבו נסאר בשם המשיבה: עו"ד אילנית ביטאו ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגיש המבקש כנגד ההחלטה המורה על הפסקה מינהלית של ריצוי עונש המאסר שהושת עליו בדרך של עבודות שירות, כך שימשיך לרצות מאסר זה מאחורי סורג ובריח.

...

לצד כל האמור, ולאחר שעיינתי בבקשה נוספת שהוגשה מטעם המבקש היום המכוונת לעיכוב התייצבותו למאסר, אני סבורה כי במכלול הנסיבות ראוי ליתן למבקש תקופת התארגנות ארוכה יותר בטרם יידרש להתייצב לריצוי יתרת עונשו.

על כן אני מורה כי המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונשו בהתאם להוראות שירות בתי הסוהר ביום 25.11.2019 בשעה 10:00.

למותר להוסיף את המובן מאליו, והוא כי חזקה על המשיבה שתדאג ליתן מענה לצרכיו הרפואיים של המבקש, ככל שיתעוררו, במהלך תקופת המאסר הקצרה שנותרה לו. סוף דבר: בכפוף לאמור בסעיף 14 לעיל, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"ב 5863/21 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקש: דורון שטרן נ ג ד המשיב: מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט העמית י' בן-חמו) מיום 9.6.2021 ומיום 25.8.2021 ב-עת"א 44395-04-21 בשם המבקש: עו"ד מוטי לוי ][]החלטה

בגדרן של החלטות אלה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת הקצינה המוסמכת לפי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השרות שהוטלו עליו ולשאת את יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ביחס למבקש צוין כי "היתנהלותו החריגה והמזלזלת לצד ניסיונות רבים שנעשו מטעם הממונה או מי מטעמה לירתום את הנידון לריצוי עונשו מהוים בסיס איתן להחלטתי". ועוד הובהר, כי "למרות יתרת הימים הקצרה והבעת נכונות לשוב ולרצות עונשו באופן רציף יש בהתנהלותו זו והשבתו לעבודה פגיעה משמעותית במשמעת המתחייבת מריצוי המאסר, אפליה לטובה של העותר (המבקש-ע'ב') ביחס לעובדי שירות אחרים שפעלו באופן דומה." לנוכח הדברים הללו, ביום 25.8.2021 הורה בית המשפט המחוזי כי המבקש יתייצב לריצוי המשך מאסרו ביום 1.9.2021.

...

לאחר דיון במעמד הצדדים, ביום 9.6.2021 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי – שבה נקבע כי התנהלותו של המבקש "מעידה על זלזול מופגן בהליך ובגזר הדין וכן בגורמי הקצין המוסמך"; וכן צוטטו התבטאויות המבקש בפני קצין הפיקוח, בעת שניסה האחרון לרתום אותו לביצוע העבודות, תוך שהובהר כי הדברים "ראויים לכל גינוי ומצביעים על חוסר איכפתיות". בנסיבות אלה נקבע שלא נפל פגם כלשהו בהחלטת הקצינה המוסמכת, וכי יש לדחות את העתירה לביטולה.

עם זאת, ולנוכח טענות שטען המבקש בדבר נסיבותיו האישיות, מצא בית המשפט המחוזי לנכון להורות על החזרת התיק לקצינה המוסמכת – על מנת שתשקול "אם יש מקום לערוך שימוע נוסף או יש מקום לאפשר לפנים משורת הדין לעותר (למבקש-ע'ב') להשלים את עבודות השירות לאחר שהעותר התחייב גם במעמד הדיון שככל שתינתן לו הזדמנות שכזו, ייקח אותה בשתי ידיים וימלא בהקפדה אחר החובה לביצוע עבודות השירות." ואולם הובהר כי "העניין נתון לשיקול דעתו של הקצין המוסמך שקיבל את ההחלטה המינהלית." ביום 13.7.2021 הודיע הממונה על עבודות שירות לבית המשפט המחוזי, כי עיין בנסיבותיו האישיות של המבקש ומצא כי אינן מצדיקות את התנהלותו; ובהחלטה מיום 14.7.2021 הבהיר בית המשפט כי התיק הוחזר לבחינה מחודשת של הקצין המוסמך, ולא של הממונה על עבודות שירות – משהאחרון אינו מוסמך להורות על הפסקה מינהלית של עבודות שירות.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף בלא להידרש לתשובת המשיב.

לפנים משורת הדין מצא בית המשפט לנכון לאפשר בחינה נוספת של התיק על ידה – ואולם משהקצינה המוסמכת לא סברה שיש לשנות מהחלטתה, אין כל הצדקה להתערבות בקביעתו של בית המשפט.

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרת הבקשה למתן רשות ערעור.

בבית המשפט העליון רע"ב 7060/20 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: נועה בראל לוונטר נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר - מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-עת"א 14808-10-20 מיום 13.10.2020 שניתנה על-ידי השופטת מ' ברנט בשם המבקש: עו"ד אלון דוידוב ][]החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת מ' ברנט) בעת"א 14808-10-20 מיום 13.10.2020, בגדריו נדחתה עתירת המבקשת לביטול החלטת ראש אגף אסיר בשירות בתי הסוהר מיום 5.7.2020, שלפיה המבקשת תפסיק לשאת את עונש המאסר בפועל שנגזר עליה בדרך של עבודות שרות, ותישא את יתרת עונשה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.

בהחלטתו מיום 5.7.2020, קיבל ראש אגף אסיר את הבקשה, והורה על הפסקת עבודות השרות של המבקשת, ועל המשך נשיאת עונש המאסר בפועל שנגזר עליה מאחורי סורג ובריח.

...

דין הבקשה להידחות.

אולם, אף כחלק מבחינה מקלה מעין זו של נסיבות המקרה, איני סבור כי יש להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

במסגרת פסק הדין נדחתה עתירת המבקשת לביטול החלטתו של ראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר (להלן: ראש אגף האסיר), בה הורה על הפסקה מנהלית של ריצוי עונשה בדרך של עבודות שירות, ועל כך שתישא את יתרת עונשה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.

ראש אגף האסיר קיבל המלצה זו, והורה על הפסקת עבודות השרות, והמשך ריצוי העונש שהושת על המבקשת מאחורי סורג ובריח (להלן: החלטת ההפסקה).

בעניינינו, וכפי שעולה מתאור המסכת העובדתית שפורטה לעיל, החלטת ההפסקה הנתקפת בבקשת רשות העירעור התקבלה לאחר שנערכו למבקשת שתי שיחות בירור במהלך ריצוי עבודות השרות, במסגרתן הודתה לכל הפחות כי עשתה שימוש בתווי שי ובכרטיס אשראי שלא היו שייכים לה. יתר על כן, ראש אגף האסיר קיבל את החלטת ההפסקה לאחר שנערכו למבקשת שני שימועים, כשבאחרון יוצגה על ידי עורך דין, וגם בהזדמנות זו לא הוכחש כי המבקשת עשתה ביודעין שימוש ברכוש לא לה. די בכך כדי לומר שהמבקשת הפרה את החובות והתנאים שהוטלו עליה במסגרת עבודות השרות והתנהגה במהלך ביצוען באופן שלא ניתן להסכין עמו.

...

לגופם של דברים, נטען כי יש לדחות את העתירה ממספר טעמים: ראשית, המבקשת לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה לתקן את דרכיה, והמשיכה לבצע פעם אחר פעם עבירות של גניבה – בגינן כבר הורשעה בעבר.

יתרה מכך, דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא ר' שפירא) בעת"א 57988-08-23 מיום 26.10.2023 בה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת הממונה על עבודות השרות (להלן: הממונה), שהורה על הפסקה מינהלית של עבודות השרות שנגזרו על המבקש ועל ריצוי יתרת עונשו בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.

לבסוף נטען כי בנסיבות המיוחדות של המקרה יש לאפשר לו ולוּ לפנים משורת הדין לרצות את המשך מאסרו בדרך של עבודת שירות.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

יתר על כן. בענייננו, המבקש לא התייצב לריצוי עונשו פעם אחר פעם, חרף השיחות והאזהרות הרבות שניתנו לו בקשר להשלכות שיהיו להתנהלות זו. שורת התירוצים שהעלה, חלקם לפני הממונה ובבית המשפט המחוזי (מצבו הרפואי והכלכלי), וחלקם בבקשה שלפנַי (היותו בן יחיד לאם מבוגרת) – אינה משנה ממסקנה זו. כפי שצוין כבר במסמכי השימוע, אין במסמכים הרפואיים שהציג (ואלה שצורפו גם לבקשה שלפנַי) כדי להצדיק את היעדרויותיו הרבות.

הבקשה נדחית אפוא.