מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשת רשות ערעור על הפחתת ריבית ושכ"ט עו"ד בהוצל"פ

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט הבכיר מיכאל תמיר) מיום 14.2.18 שעניינה בקשה למתן פסיקתא לפסה"ד שניתן ביום 1.5.16, ומיום 23.5.18 במסגרתה נדחתה בקשה לביטול הפסיקתא.
כן נקבע כי יש להגיש פסיקתא נוספת לחתימה בצרוף הסבר נפרד אשר יתייחס לשתי החלופות שבסעיף 39 לפסה"ד. הבנק חויב לשלם למבקשים סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות וסך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, שניהם בצרוף הפרישי הצמדה וריבית, עם אפשרות לקזז סכום זה מפסה"ד. ביום 24.10.17 הגיש הבנק בקשה למתן פסיקתא (בקשה מס' 60 בתיק קמא) בגדרה נעשה שערוך לקרן החוב לפי החלופה בסעיף 39.2 לפסה"ד מיום 1.5.16 (ריבית והפרשי הצמדה כחוק), בנכוי מלוא התשלומים שנגבו במסגרת הליכי ההוצל"פ לבצוע פסה"ד משנת 2010, ובכלל זה התשלומים שנגבו מחשבון הנאמנות והועברו לתיק ההוצל"פ. הבנק צירף לבקשה העתק שערוך החוב.
המבקשים לא טענו בבימ"ש קמא במסגרת תגובתם לבקשה למתן פסיקתא טענות לגופו של עניין ביחס לאי שיקוף פסק הדין באמצעות הפסיקתא אלא טענו כי הבנק מנוע מלבחור בחלופה השנייה לאחר שכשל בבקשה במסגרתה בחר החלופה הראשונה, יש להפחית את סכום ההוצאות ושכה"ט ויש לחייב את הבנק בהוצאות חוות הדעת בסך של 30,000 ₪.
...
בימ"ש קמא הבהיר בהחלטה מדוע לא נעתר לבקשת המבקשים לחייב את הבנק בהוצאות חוות דעת המומחה.
בנסיבות אלה, טענת המבקשים לפיה בימ"ש קמא לא דן בבקשה להחזר הוצאות נדחית ואין מקום במסגרת ערכאת הערעור לחייב את הבנק בהחזר הוצאות המומחה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, אופיר בן יוסף כפרי, מיום 8.5.2017, בתיק הוצאה לפועל מס' 10-03887-10-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
אך למעלה מן הנידרש אדון בשאלה האם נכון לשערך את הסכומים שלא שולמו במועד לפי חוק ריבית והצמדה-פיגורים? על-פי הוראות סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה: "5. (א) תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום הווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפירעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפירעון; בשכר טירחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפירעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפרעון עד התשלום בפועל, ובילבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפרעון" (ההדגשות שלי-ס"י).
...
ב- עש"א (שלום ר"ל) 1-09 בנק מסד בע"מ - סניף ראשון לציון נ' יצחק הרצל, תק-של 2009(4), 11794 , 11799 (2009) נפסק כי : "בהחלת שיעור הריבית הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה אין כל מהלך פרשני, אלא יישום טכני פשוט של הוראות החוק. הקביעה אינה נסמכת על לשון פסק הדין, על הגיונו, או על תכליתו. אין כאן שום שימוש בכללי פרשנות מהותיים". בענייננו, ולאחר שבינתי שתי חוות הדעת של המומחה, הגעתי למסקנה אחת המתבקשת מחוות הדעת, והיא כי המומחה אכן ביצע שערוך לסכומים ע"פ סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה וחישב ריבית פיגורים ממועד מתן פסק הדין.
אין בידי לקבל טענת המערער לפיה יש ללמוד מהסכם הפשרה, כי הצדדים הסכימו לשערך את החוב לפי ריבית חשב כללי- פיגורים.
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הערעור להתקבל חלקית, באופן שהסכומים ישוערכו מיום מתן פסק הדין לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה - ריבית פיגורים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אלי חויב בתשלום סך של 420,000 ₪ בתוספת הפרישי ריבית והצמדה, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של של 45,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").
במסגרת הסכם הפשרה צורפו התובע 2, מר ישראל לוי (להלן: "ישראל") וגיל כצדדים לתיק ההוצל"פ. הצדדים הסכימו, כי חלף חוב לתובעים בסך של 1.8 מיליון ₪ ימסרו אלי וגיל לתובע 1, מר מנדל מוסקוביץ' (להלן: "מנדל") דירת מגורים בשטח שלא יפחת מ- 93 מ"ר בפרויקט תמ"א של חברה בבעלות גיל ברח' שער ציון 11 – 17 בחולון (להלן: "הפרויקט").
אלי הפנה להחלטת רשם ההוצל"פ שדחתה את בקשת התובעים לפתיחה מחדש של תיק ההוצל"פ ולפסק הדין שדחה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. לדבריו, כעולה מהחלטה ופסק דין זה, הסכם הפשרה ביטל את פסק הדין ובא במקומו.
כזכור, פסק הדין ניתן כנגד אלי, ובמסגרתו חוייב לשלם לתובעים סך של 420,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית, הוצאות ושכ"ט. הסכם הפשרה גובש במסגרת תיק ההוצל"פ שניפתח לגביית חובו של אלי.
...
אבהיר, בהקשר זה, כי יסוד ההכבדה הטעון הוכחה במסגרת בקשה לעיקול זמני נמוך ביחס ליסוד ההכבדה הטעון הוכחה בבקשות לסעדים זמניים אחרים, במובן בו אין צורך בהוכחת כוונה ברורה להברחת נכסים, ואף גובה סכום התביעה (ובמקרה דנן, בהיות התביעה תביעה לצו הצהרתי, גובה החוב המוסכם, בסך של 1.8 מיליון ₪) מהווה אות לקיומו של יסוד ההכבדה, על רקע האמור לעיל (רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים 22.10.2017); רע"א 903/06 דלק-חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' עטיה (פורסם במאגרים 19.03.2006) בהתאם לתקנה 95(ד)(1) לתקנות, ככל שמוכח יסוד ההכבדה, נדרשת בדיקת הנזק הצפוי לנתבע כתוצאה מהטלת העיקול הזמני, כאשר בין סיכויי ההליך לבין מאזן הנוחות קיימת "מקבילית כוחות". קרי, ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר, יקל בית המשפט בדרישה שמאזן הנוחות ייטה בבירור לטובת התובע (רע"א 6564/17 תומר נ' בנפיט קד"מ מערכות שיווק בע"מ (פורסם במאגרים 20.11.17); רע"א 769/11 אלמוסני נ' כרמון (פורסם במאגרים 4.11.11)).
אלי טען, כי אחר שבקשת העיקול וכן התגובה לבקשת הביטול לא נתמכו בתצהיר – דינן להידחות ולו מטעם זה. אכן ניכר כי על גבי שני התצהירים שהוגשו מטעמו של ישראל מתנוססת חתימה דיגיטלית זהה.
סוף דבר דין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני להידחות.

בהליך רשות ערעור על הוצאה לפועל (רצ"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של סג"נ כבוד השופט טל חבקין מיום 16.03.2022 (עש"א 19498-10-21, שלום תל אביב) שדחה את עירעורו של המבקש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מור קרמר מיום 16.08.2021 לפיה חויב להשיב לועדה המקומית לתיכנון ובניה חולון סך של 529,581 ₪ ששולם לו ביתר.
בפסק הדין שניתן ע"י כבוד השופט מודריק ביום 02.05.2007 נקבע כי חוות דעת השמאי אגמון מבטאת את "כפל ערך החלקה", והמשיבה (להלן גם – הועדה) חויבה לשלם למבקש דמי פינוי החלקות וכן פיצוי בגין פגיעה במקרקעין מכוח התכנית הפוגעת בסכום הכולל שנקבע בחוות דעת השמאי תוך הפחתת רכיב ירידת הערך, בתוספת ריבית והצמדה החל מיום 1.12.95 ובצרוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 200,000 ₪.
...
עם זאת, דין בקשת רשות הערעור להידחות לגופה.
בקשת רשות הערעור על פסק דינה של הערכאה קמא - נדחית בזאת, וכפועל יוצא החלטת הרשמת שאין למצוא בה כל טעות, כמו גם פסק דינו של בימ"ש קמא – נותרים על כנם.
המבקש ישלם למשיבה את הוצאות ההליך בסך 7500 ₪.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' שירלי ברק, מיום 6.11.23 בתיק הוצל"פ 508256-07-20 במסגרתה הפחיתה כב' הרשמת מהריבית שנצברה על החוב בתיק וכן הפחיתה משכ"ט עו"ד ב. ראשיתו של הסיכסוך בהמחאה ע"ס 140,400 ש"ח ז"פ 22.5.17 שמסר המשיב (החייב) למבקש (הזוכה), ואשר לא שולמה.
...
מקובלת עליי קביעת כב' הרשמת בהחלטתה, כי נקיטת מספר פעולות גבייה מצומצמות, שעיקרן לחיצת כפתור במחשב ממשרד ב"כ המבקש (הזוכה) – ועיקול חשבון בנק במדיה המגנטית היא בדיוק פעולה מסוג זה, הגם שהביאו לתוצאה הרצויה של תשלום מלוא החוב הפסוק, אינן מצדיקות חיוב בשכ"ט בסכום העולה על הסכום שנקבע בהחלטה.
הפחתת ריבית 9.1 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני ב"כ בדיון שהתקיים, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת כב' הרשמת בסוגית הפחתת הריבית המצדיקה התערבות, למעט ביחס לעניין נקודתי אחד.
התוצאה 10.1 אשר על כן, ועל יסוד המפורט לעיל, אני מורה לגזברות ההוצאה לפועל לבצע חישוב נוסף של חיובי הריבית וההצמדה בתיק ההוצל"פ באופן שבגין התקופה שמיום 29.8.23 ועד ליום 12.9.23 לחוב הנכון באותו מועד יש לצרף ריבית פיגורים חריגה, ולא ריבית משפטית רגילה, להגדיל את קרן החוב בתיק בהתאם, להעביר למבקש את סכום ההפרש מתוך הכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ, ולהשיב את היתרה למשיב באמצעות ב"כ. 10.2 הואיל והתוצאה אליה הגעתי – ככל הניראה – לא תביא להגדלה משמעותית בחוב הפסוק, אני סבורה כי בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו בגין הליך זה. ניתן היום, כ"א אדר ב' תשפ"ד, 31 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו